היועמ"ש לבג"ץ: אין לעקל כספי ארנונה לשם תשלום חובות העירייה לספקים

בחוות הדעת קובע היועץ המשפטי באמצעות יעל מימון, הממונה על עניינים אזרחיים בפרקליטות המדינה, כי אין סמכות לתת צווי עיקול על כספי ארנונה ותשלומי החובה של עיריית יהוד, לשם גביית חובות המגיעים לנושים מן העירייה.

לדברי היועמ"ש, נקודת המוצא לגבי הרשות ציבורית היא, שאין היא מבריחה נכסים להתחמק מתשלום חוב פסוק. ההנחה היא, כי רשות ציבורית שאינה פורעת חוב סופי, עושה זאת בשל העדר אמצעים.

מתן צו עיקול על כספי מיסים היא פעולה המנוגדת לחוק ההבראה, המגן על מקורות הרשות המקומית, ומיעדם לשימושים מסוימים. לדברי היועמ"ש, הוראות החוק אוסרות על מימוש העיקולים, המחאות או שיעבודים. המועד הרלבנטי לעניין איסור זה הוא מועד התשלום בפועל של הכספים. החוק מבקש להגן על זרם התקבולים של העירייה.

היועץ המשפטי מציין, כי הגשת בקשות לעיקול של חובות מיסים ותשלומי חובה היא להבנתו תופעה חדשה שאין לה תקדים בעבר. זאת, במסגרת המירוץ בין הנושים להקדים את הנושים שלהם עיקולים בחשבונות הרשות המקומית.

לגופו של עניין קבע, כי הכספים שהוקפאו בשלב זה חיוניים לתפקודה השוטף של עיריית יהוד בחודשים הקרובים של תקופת ההבראה. הקפאתם שוב תמנע תשלום משכורות שוטפות לעובדי הרשות ותסכל את הוצאתה לפועל של תוכנית ההבראה.

אין לצפת מרשות מקומית שתצליח להשיג יעדי תוכנית הבראה ללא ייצוב ראשוני של תפקוד הרשות המקומית ותפעול שוטף שלה. מבחינת הנושים, הנזק משחרור הכספים מתבטא בדחייה בלבד של מימוש החוב לתקופה מוגבלת. היועץ המשפטי סבור, כי יש לקבל את עתירת עיריית יהוד, ולהורות על ביטול העיקול ושחרור הכספים.

תיקון 31 לחוק יסודות התקציב מאפשר לרשות מקומית בתקופת הבראה לפתוח חשבון חסין עיקול. גירעון עיריית יהוד עומד על 104 מיליון שקל, חובה לבנקים עומד על 90 מיליון שקל. (רע"א 7052/04).