"העולם שאנחנו מחשיבים כמודרני הוא רק השלב הראשון"

מדובר בטרנד. יותר ויותר אנשים היום מדברים ועושים פרמקלצ'ר, עד שכבר לא נעים לשאול: מה זה פרמקלצ'ר ובכן, פרמקלצ'ר היא תורה אקולוגית שהוצגה לראשונה בשנות השבעים על ידי האקולוג האוסטרלי דייויד הולמגרן והביולוג ביל מולינסון. המושג הוא שילוב של שלוש מילים - Permanent, Culture ו-Agriculture, ובעברית: חקלאות ותרבות בנות קיימא. בפשטות, מדובר על תכנון ובניית ישובים ומערכות חקלאיות על ידי אימוץ תבניות שנמצאות בטבע. כלומר, העתקה של מה הטבע עושה ממילא בכוחות עצמו, לחצר הבית ולשדה.

לא מדובר כאן רק על שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה וחקלאות אורגנית; זוהי תפיסת עולם שלמה בעלת מרכיבים שונים המשלימים זה את זה. מערכות הפועלות לפי עקרונות השיטה מתוכננות כך שכל פרט בהן פועל בשיתוף פעולה עם האחרים. לדוגמה, מערכת פרמקלצ'ר לגידול ביצים תפעל כך: מים שיאספו מגג הלול ישמשו כמי שתייה לתרנגולות, זבל אורגני מהמטבח ומזיקים בגינה ישמשו להאכלתן, הזבל שהן מייצרות ישמש לדישון גינת הירק, קיר משותף לבית המגורים והלול יעזור לנצל את החום הנפלט מהתרנגולות, אגירת מתאן שנפלט מהזבל ישמש כגז בעירה, שימוש בשטח שהתרנגולות ניקו ממזיקים ישמש לשתילה, וכן הלאה. המוטו הוא פשוט: "השתמש במה שיש לך כדי להשיג את מה שאתה זקוק לו". המערכת פועלת ומזינה את עצמה, עם התערבות מינימאלית בלבד וללא צורך בהתערבות של כימיקלים וחומרים זרים אחרים. זוהי בגדול התורה, והיא עצומה ומתפתחת כמו הטבע עצמו. אבל גם מי שאין ברשותו חמישה דונם של קרקע, יכול להירגע ולקחת חלק בטרנד: השיטה מדברת גם למי שרוצה לגדל גרניום באדנית באמצע העיר.

פרמקלצ'ר עוסקת אמנם בחקלאות, אבל היא מדברת למעשה עלינו, בני האדם. צורת החיים שלנו, כלומר תרבות הצריכה, כלומר המשאבים שאנו צורכים והפסולת שאנו מייצרים, היא קצת יותר מדי עבור כדור הארץ המסכן. הפרמקלצ'ר מציעה צורת צנועה יותר, אבל לא נוחה פחות, ועם הרבה יותר התחשבות; היא מציעה שיתוף פעולה עם אנשים אחרים ועם הטבע, ואינה דורשת ויתור על טכנולוגיה ואורח חיים מודרני. בעיקר, היא מציעה לנו חבל הצלה אופטימי ומרתק לנוכח העובדה שחלק ניכר מאיתנו מתקשים לעכל גם היום, שהמשבר האקולוגי הוא האיום החמור ביותר על הישרדותנו כבני אדם.

"גן עדן בפתח הבית" הוא מדריך הפרמקלצ'ר הראשון בעברית, והוא יצא לאחרונה. זה לא ספר גננות. אין בו צילומי כרומו צבעוניים של כריזנטמות וגלדיולות, לא טבלאות דישון עם אחוזי זרחן, חנקן ואשלגן, ולא הוראות לבניית גינת זן יפנית. לעומת זאת, תוכלו לקרוא בו על מיחזור זרעים בגינת הירק, על הפיכת חרקים מאויב לאוהב ועוד.

פרמקלצ'ר זה הכל

זה לא ספר גננות משום שהסופרת, טליה שניידר (32), אינה עוסקת בגננות. היא עוסקת בפרמקלצ'ר. בשנים האחרונות הקימה שניידר וניהלה את פרויקט השומרה - יערנות מבוססת פרמקלצ'ר ביער ירושלים, והספר הוא במידה רבה התוצאה של עבודתה במקום.

כן, יש בו התעסקות בחקלאות, יערנות וגננות, אבל הפרמקלצ'ר כאמור כבר מזמן אינה תורה חקלאית בלבד. היא כוללת התייחסות לכל תחומי החיים וביניהם כלכלה, מסחר, תחבורה, גינון, ארכיטקטורה. בקיצור, תרבות. "מבחינתי אין דבר שאינו פרמקלצ'ר", מסבירה שניידר, "אחד החידושים של השיטה הוא ההוליסטיות שלה. היא כוללת בתוכה הכול. אתה יכול להיות מוסיקאי, היסטוריון או מורה להתעמלות, ולעשות כל אחד מהדברים הללו כפרמקלצ'ר. כמחנכת למשל, לא משנה מה יבקשו ממני ללמד - אנגלית, חשבון, הנדסה, ספורט או כלכלת בית, אני אלמד פרמקלצ'ר. זו האות שלי, זה מה שיש לי להגיד. אני לא רואה עצמי כמורה בלבד אלא כמחנכת. לא מעניין אותי מקצוע זה או אחר, מעניין אותי איך אותו מקצוע מתחבר לחיים עצמם".

לפני שנתיים קיבלה טליה תעודה רשמית מהמוסד הבינלאומי לפרמקלצ'ר שבבריטניה והפכה לפרמקלצ'ריסטית המדופלמת הראשונה בארץ, וגם היחידה כרגע. עד לפני כחמש שנים התייחסו אוניברסיטאות ברחבי העולם לתואר כאל כל התארים, אולם לאחרונה החלו לדרוש הכנסת מבחנים ועבודות גמר לשם קבלת הדיפלומה. המוסד לפרמקלצ'ר לא הסכים לכך. "הרי גם אנאלפבית מבנגלדש יכול להיות מתכנן פרמקלצ'ר, ואפילו מהטובים שבהם", מסבירה שניידר, "דיפלומת פרמקלצ'ר מקבלים על סמך השינויים שמכניסים בחיים והעבודה המעשית לאחר הקורס. היא מיועדת לעודד יותר ויותר אנשים ליישם".

כיום מתגוררים טליה, בעלה עופר (מוזיקאי ג'אז ותלמיד פרמקלצ'ר בזכות עצמו) ובנם תור בן השנתיים ב"משק צוף" - פיסת אדמה בת שני דונם בפרדס חנה שהולכת והופכת מבית קונבנציונלי ובזבזני באנרגיה, למשק פרמקלצ'ר.

אנחנו העתיד

"העולם שאנו מחשיבים היום כמודרני הוא רק שלב אחד בהתקדמות האנושית. דברים שנחשבים היום קידמה, כמו חשמל שמופק מפחם, מזגנים משוכללים, ירקות קפואים בשקיות פלסטיק שמיוצרות מנפט וכדומה, הם טכנולוגיות פרימיטיביות לפי תפיסת הפרמקלצ'ר. אני חלק מן העולם המודרני המתועש, נולדתי וגדלתי בו ואני נהנית עד היום מהרבה דברים שיש לו להציע. תעשייה לא נתפסת בעיני כדבר רע, היא מייצגת את הרצון ליצור ולייצר ואת השאיפה לעצמאות כלכלית. אנחנו לא מדברים על חזרה לעבר ועל כפריות בנוסח הישן. אנחנו מדברים על השלב הבא. על תעשייה עם מודעות, על טכנולוגיה ירוקה. אנחנו מדברים על משהו עתידני, אבל הרבה אנשים מתבלבלים וצועקים ססמאות אנטי-טכנולוגיות. בישול מרק בעזרת אנרגיה שהופקה מפסולת שאנחנו משאירים כל יום בשירותים - זה עתידני. כך גם סופרמרקט שאין בו שום דבר באריזות פלסטיק".

זה התחיל בנסיעתה הראשונה להודו, בגיל 19. "שהיתי חצי שנה בבית של משפחה בהימלאיה, בתירוץ של לימודי אריגה. בזמן הלימודים התוודעתי אל המשפחה, השכנים והכפר, והפכתי לבת משפחה. קיבלתי הזדמנות להיות בת כפר לשנה, ונוכחתי לדעת שאני יכולה לבחור אם לחיות את החיים הקשים של כפריי הודו. אלה חיים קשים, זה לא רק היופי של הפשטות. זה מה שהביא אותי לפרמקלצ'ר; החיפוש אחר דרך ביניים שתשלב בין הניקיון והפשטות של הכפר לאופן בו גדלתי בעולם המערבי. משהו שבין העולם הרעב לעולם הזללן, בין פחות מדי ליותר מדי. בפרמקלצ'ר אני מוצאת את זה".

לאחר מכן הסתובבה שניידר בעולם, למדה באופן עצמאי ומתוך מפגשים עם אנשים, והשלימה גם תואר בחינוך פתוח ניסויי במכללת דויד ילין בירושלים. בדרך למדה מקצועות שונים, משזירת פרחים דרך ארומתראפיה ועד תרגום. את הכשרת הפרמקלצ'ר הרשמית שלה החלה אצל פטסי ג'רארד וג'ורג' סובול באנגליה, בקורס מתכנני פרמקלצ'ר בן 72 שעות שהוא ההכשרה הבסיסית הרשמית של הארגון העולמי. לאחר מכן למדה אצל קן פרן מקים חוות Plants for a Future באנגליה וסופר פרמקלצ'ר חשוב, והשתלמה ביערנות פרמקלצ'ר אצל בן לאו.

"כשחזרתי מהודו החלטתי שאני רוצה לעסוק בצמחים ונרשמתי לקורס גינון במשרד העבודה. במהלך הקורס מצאתי את עצמי שוב ושוב מזועזעת מחוסר המודעות של כמה ממורי הקורס לגבי העובדה שגנן מגנן את האדמה והמים והאוויר, ולא רק את הצמחים שהוא קונה בתוך עציצי פלסטיק במשתלה. הקורס לא כלל שום התייחסות להשפעות הסביבתיות. התחלתי לחפש את התשובות בעצמי. הבאתי מרצה לחקלאות אורגנית לכיתה, ובכל הזדמנות נתתי דוגמאות איך אפשר לעשות זאת אחרת. הם רצו להעיף את ה"חכמולוגית", אבל איכשהו שרדתי עד הסוף. כשיצאתי מהקורס שמעתי על פרמקלצ'ר, נסעתי לאנגליה ללמוד שם ונשארתי כמעט שנה, מסתובבת בחוות פרמקלצ'ר ולומדת תוך כדי עבודה מעשית. בסופו של דבר, מתוך געגועים לאדמה ולנוף שאני אוהבת ומכירה, חזרתי לארץ להקים את אתר השומרה".

זה עובד כי עובדים על זה

"גן עדן בפתח הבית" הוא אמנם מדריך הפרמקלצ'ר הראשון בישראל, אולם טליה וספרה אינם בודדים. בסוף הספר תמצאו רשימה של אנשים, שירותים ומקומות שרובנו לא יודעים על קיומם, המציעים מגוון יוזמות אקולוגיות מרתקות. קיבוץ לוטן למשל, מתמחה בבנייה אקולוגית; במכון הערבה המוקם בקיבוץ קטורה מיושמים עקרונות השיטה ומבניו ישלבו שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, אנרגיה סולארית, מיחזור המים האפורים (שפכים המגיעים מכיורים ומקלחות) להשקיית הגינות ועוד; חוות מתנת מדבר של לילך בר היא חוות פרמקלצ'ר פעילה המציעה גם מסעדה צמחונית אורגנית וחנות עם תוצרת מקומית, וגור ועירית רותם במושב ניר מציעים חווה שיתופית המדגימה את כל עקרונות השיטה, בנק זרעים וספרייה. אפילו הוצאת הספרים שהוציאה לאור את הספר, היא הוצאה אקולוגית לעילא.

"זה עובד. וזה עובד כי אנחנו עובדים על זה. אנחנו עושים את זה קצת יותר טוב כל יום. בעוד עשר שנים, אני מקווה שאף אחד לא יצטרך פרמקלצ'ר. שלא יזכרו מה זה. אני מקווה שפרמקלצ'ר היא רק שלב בהתעוררות העולמית למודעות אישית/סביבתית. יש בעולם מאות אלפי אנשי פרמקלצ'ר וכשלוש מאות בארץ. לכל אחד מאתנו יש את אותה תפיסה מוסרית ואותם עקרונות מנחים. כמספר אנשי ומערכות הפרמקלצ'ר, כך מספר היישומים השונים. כל אחד תופס את זה אחרת ועושה אחרת. נתתי כבר שלושה עשר קורסים למבוגרים, עשרים קורסים לילדים ואינספור הרצאות במסגרות שונות, ובכולם פגשתי אנשים נפלאים שבאמת רוצים לעשות שינוי בחייהם גם מתוך מחשבה איך זה יטיב עם האדמה ועם אנשים אחרים. מה יותר מזה?".

לא צריך להיות פעיל בגרינפיס כדי להבין שהגיע הזמן שכל אחד מאיתנו יעשה משהו קטן למען רווחתו של כדור הארץ. מערכות אקולוגיות שלמות הולכות ונעלמות מעל פני האדמה, אבל נדמה שאנחנו, בני האדם, שקועים במין שאננות מוזרה. במובן מסוים, התרגלנו כבר לחשוב שאנחנו כבר לא חלק מכל הסיפור הזה. אבל אנחנו קשורים לעולם בכל דרך שניתן להעלות על הדעת, ומה שאנחנו מעוללים לו, אנחנו בעצם מעוללים לעצמנו. פרמקלצ'ר מציעה דרך מיוחדת במינה להתחבר חזרה לסיפור, ואולי גם לשנות את סופו.

גן עדן בפתח הבית. הוצאת יער. להשיג בחנויות הספרים, 109 שקלים, או דרך ההוצאה: 04-6379416,ש95 שקלים. לפרטים על קורסים יש לפנות לטליה שניידר: talipher@012.net.il