חילופי נהגים בב.מ.וו-רובר

וולטר הזלקוס, יו"ר רובר, הקבוצה הבת הבריטית השרויה בקשיים של יצרנית המכוניות הגרמנית ב.מ.וו, התפטר אתמול (ד') במפתיע - על רקע דיווחים על מאבק כוח בצמרת ב.מ.וו עצמה, שגרמו לצניחה בערך מנייתה. בד בבד פורסם הסכם לריסון עלויות שכר עם עובדי מפעלי רובר.

מניית ב.מ.וו איבדה במסחר בבורסת פרנקפורט יותר מ-%5 - ירידה של 63 מארק ל-1,142 - על רקע הדיווחים לפיהם התגלעו חילוקי דעות חריפים בין ברנד פישטסריידר, יו"ר ב.מ.וו, שהיה אדריכל רכישת רובר לפני ארבע שנים, ובין וולפגנג ריצלה, סגנו ומס' 2 בקבוצה, שלא גילה התלהבות יתרה מן העיסקה מלכתחילה.

הזלקוס התפטר אתמול כדי לשאת בחלקו באחריות לביצועיה הכושלים של רובר בשוק הרכב הבריטי התחרותי מאד. באוקטובר ירד נתח השוק של רובר לשפל של %6.6, והגביר את ההפסדים שנגרמו לחברה עקב חוסנה של הליש"ט. נתוני נובמבר צפויים להצביע על מגמה דומה.

הזלקוס, 56, חבר מועצת המנהלים של ב.מ.וו, נשלח לעמוד בראש רובר כדי לפתור את בעיותיה ב-1996. את מקומו ברובר יירש וורנר זיימן, 56, שבשש השנים האחרונות היה ראש מחלקת המנועים והשלידות של ב.מ.וו. מינויו אושר ע"י מועצת המנהלים של ב.מ.וו.

בפגישה עם כתבים בריטים אתמול אמר הזלקוס שהוא רואה עצמו אחראי להפסדים המתמשכים של רובר, שב.מ.וו רכשה ב-94'. "כאשר אני מביט סביב ומביט על עצמי, אני חש שמישהו צריך להיות מוכן לקום ולקחת על עצמו את האשמה", אמר. הזלקוס, שעבד 22 שנה בב.מ.וו, ייצא לפרישה מוקדמת בסוף החודש. הוא אמר גם כי התהליך שהביא להתפטרות היה מאד קשה ומכאיב עבורו.

ב.מ.וו חשפה בתוך כך את תוכנית קיצוץ העלויות במפעלי רובר בבריטניה. החברה אישרה כי תקצץ 2,500 משרות, %7 מכוח העבודה, כחלק ממהלך האמור לחסוך 150 מיליון ליש"ט (248.1 מיליון דולר) בשנה בעלויות משנת 2000. כל הקיצוצים יבוצעו בדרך של תוכניות פרישה.

סעיף-המפתח בתוכנית הוא הסכם שהשיגה החברה עם האיגודים המקצועיים, לפיו יונהגו סידורי עבודה גמישים יותר, כדי שלוח הזמנים של הייצור יתאים לשינויים בביקושים. יו"ר ב.מ.וו, ברנד פישטסריידר, אמר שהוא מקווה שבאמצעות ההסכם תוכל החברה להשיג את יעדה - להחזיר את רובר לרווחיות עד תחילת העשור הבא.

ההסכמה על לוח העבודה הגמיש תביא לביטול תשלומי שעות נוספות ותוספות משמרות שבת. לוח העבודה יתבסס על "חשבון שעות עבודה שנתי" לכל עובד, על פי השיטה הנהוגה במפעלי ב.מ.וו בגרמניה. בכך תשיג רובר יותר גמישות בהעתקת כוח עבודה בתקופה של ביקושים, מבלי לחייב את עצמה לתשלומי שעות נוספות יקרות בתקופות של שפל בייצור.

לוח העבודה הגמיש אמור לסייע לרובר לבלום את הפסדיה המצטברים. אנליסטים צופים שרובר תפסיד בסיכום 1998 כ-300 מיליון דולר, על פי תחשיביה החשבונאיים השמרניים של ב.מ.וו.

העובדים יצביעו

עובדי רובר עצמם צריכים לאשר את ההסכם בהצבעה. טוני וודלי, ראש איגוד העובדים Transport And General Workers Union, ביקש מהעובדים לתמוך בתוכנית, משום שהיא תציל עד 50,000 מקומות עבודה בבריטניה, ו"היא הסיכוי היחיד והטוב ביותר לשמירה על רובר כחברה שלימה".

ב.מ.וו הזהירה באחרונה כי במפעליה בבריטניה פיריון העבודה נמוך ב-%30 מאשר במפעליה בגרמניה ובמפעלי ניסאן בבריטניה, ואיימה לסגור את מפעל רובר בלונגברידג' שבמרכז בריטניה, מפעל הרכב הגדול במדינה.

אולם, מקור הבעיות של רובר אינו רק פיריון העבודה הנמוך. יותר ממחצית מכירות החברה מיועדות לשוק הבריטי, בו צנחו מחירי המכוניות. מצד שני, חוסנה של הליש"ט מול המטבעות האחרים מייקר את היצוא של רובר.

בנוסף, רובר ממשיכה לסבול מתדמית לא טובה, דבר שב.מ.וו החלה לשנות רק באחרונה. להוציא את הג'יפים ורכבי השטח שלה, מכוניות רובר נתפסות כמשעממות ובעלות איכות ירודה.

עיסקת הגמשת לוח העבודה שנחתמה עם נציגי עובדי רובר תאפשר, לב.מ.וו להש קיע כ-2.7 מיליארד דולר בפיתוח דגמי רובר חדשים, שיחליפו את דגמי 200 ו-400 שנמכרים באיטיות.

השקעה זו, המותנית בסיוע משמלתי בריטי, תמנע את סגירתו של מפעל לונגברידג' בברמינגהאם, בו מועסקים כיום 14,000 עובדים. חבילת הסיוע הממשלתי אמורה להיות בהיקף של כ-340 מיליון דולר.