השקעות ועדת דברת

כרמל ונצ'רס היא אחת הקבוצות הצעירות ביותר בתעשיית ההון סיכון הישראלית, והיא הצליחה לבסס לעצמה מקום מכובד. כרמל מנהלת את הקרן הראשונה שלה, שגויסה בשנת 2000, בהיקף של 171 מיליון דולר. עד היום ביצעה כרמל השקעות בהיקף של 120 מיליון דולר ב-15 חברות, ו-50 מיליון דולר עדיין פנויים להשקעה, שבהן תשתמש לבצע עוד ארבע או חמש השקעות חדשות. 14 חברות הפורטפוליו של כרמל ממומנות ל-18 החודשים הבאים.

את הקרן השנייה כרמל תתחיל לגייס באופן רשמי בתחילת 2005, אף על פי שבתעשייה המקומית היא נחשבת למי שכבר מגייסת. הסיבה לכך, על-פי מקורבים, היא שפחות או יותר כל משקיע זר שהגיע לישראל נפגש גם עם השותפים בקרן. הם מקווים לגייס קרן שנייה בהיקף דומה: 150 עד 175 מיליון דולר.

בתעשייה הם מכונים "חבורת טכנומטיקס": שלמה דברת המייסד, הראל בית און, רינה שאינסקי ועמית פרנקל, הם כולם בעלי עבר טכנומטי. אבי זאבי, המייסד השני והרוח הדומיננטית בקרן, דווקא לא בא מטכנומטיקס, אבל מכיר את שלמה דברת ועובד איתו כבר 15 שנה, מאז ימיהם בעוש"פ טכנולוגיות שנרכשה בשנת 1999 בידי סאנגארד תמורת 223 מיליון דולר. מדובר בקבוצת שותפים מגובשת וקרובה שאמנם לא שרתה בחיל האוויר שכם אל שכם אבל עושה עסקים ביחד כבר יותר מעשור.

מחקה 33% מההשקעות

כרמל היא אחת משש הקרנות הישראליות שקאלפרס, קרן הפנסיה של עובדי מדינת קליפורניה, שהיא גם קרן הפנסיה הגדולה בעולם, התחייבה להשקיע בה בהיקף של 2.5 מיליון דולר. עד לדיווח האחרון, בחודש מאי השנה, קאלפרס העבירה לכרמל 1.18 מיליון דולר ולא רשמה החזר. כרמל מחקה עד היום 33% מהשקעותיה בפועל, ושיעור התשואה הפנימי עומד על 26%-.

על פי הנתונים הללו, כרמל רשמה על הנייר הפסדים של 35 מיליון דולר מתוך כ-81 מיליון דולר מכספי הקרן שהועברו אליה. בשנה הקודמת הגיע מכפיל ההשקעה של כרמל ל-0.53. משמעות הדבר היא שהקרן, המנהלת הון בהיקף של 171 מיליון דולר, מחקה כ-47% מהיקף ההשקעות שביצעה בפועל עד ספטמבר 2002.

בכרמל, שהעדיפו שלא להתראיין לכתבה, אמרו לא פעם שהחישובים האלה אינם מייצגים דבר. הם בטוחים שבסיכומו של דבר, עם הבשלת הפורטפוליו שלהם, הם יהיו אחת הקרנות הישראליות טובות ביותר בתיק ההשקעות של קאלפרס. נראה שגם בקאלפרס לא מאוד מתרגשים מהעובדה שכרמל עוד לא רשמה אקזיט. קלינטון האריס מגרוב סטריט פרטנרס, המנהלת עבור קאלפרס את ההשקעות, אמר ל"גלובס" בעבר שהוא מאוד מעריך את הצוות של כרמל.

האריס גם היה אחראי לביקורים של משקיעים זרים בכרמל, שהגיעו לישראל במטרה לבחון השקעות בהון סיכון או שביצעו השקעות בקרנות החדשות של פיטנגו וג'מיני.

הביטחון שבטלקום

כרמל הוקמה כקרן ממוקדת, שאמורה להשקיע בחברת צעירות בתחום התוכנה בלבד, ואכן 50% מהפורטפוליו עדיין מורכב מחברות שכרמל מלווה משלב הרעיון. אך המנדט הזה הופר כשבדצמבר 2001 הפתיעה הקרן את התעשייה המקומית עם השקעה בחברת הטלקום הציבורית ECI ביחד עם קבוצת דברת והאחים עופר.

ECI הקצתה כ-13.16 מיליון מניות חדשות, כ-12.5% מההון של החברה, לקבוצת משקיעים לפי מחיר מניה של 3.8 דולר וגייסה מהם כ-50 מיליון דולר, שחולקו בצורה שווה בין קבוצת דברת לבין קבוצת האחים עופר. כלל ההשקעות של כרמל ב-ECI הסתכם בין 10.7 מיליון דולר ל-11.3 מיליון דולר.

עם ביצוע ההשקעה מונה שלמה דברת, שותף בקרן, ליו"ר החברה. דברת הוא יו"ר פעיל ולפחות בשלבים הראשונים השקיע בחברה כיומיים בשבוע. החל מינואר 2003 קיבלה כרמל דמי ניהול שנתיים של 300 אלף דולר עבור שירותי הניהול של דברת. נוסף לכך קיבלה כרמל 300 אלף אופציות הניתנות למימוש לפי מחיר מימוש של 2.21 דולר, כלומר הטבה של כ-1.4 מיליון דולר. היום המניה נסחרה במחיר של 2.65 דולר.

יש מי שיגידו שזה לא הון סיכון. בכרמל הסבירו את ההשקעה בתוצאות שלה: הקרן החזירה כסף למשקיעים. ב-2002, שנת ההשקעה, בשיא נפילת השווקים, השווי של החברות הציבוריות היה אטרקטיבי יותר משל חברות פרטיות. בכרמל האמינו שהם יכולים להיכנס ל-ECI וליצור שם שינוי שיניב החזרים למשקיעים ברמות של הון סיכון.

כל המשקיעים בקרן נתנו אישור לעסקה, על אף שלכאורה לא הייתה במנדט ההשקעות של קרן הון סיכון שמתמקדת בחברות בשלבים מוקדמים בתחום התוכנה. מצד שני, זאת לא הייתה השקעה פיננסית כמו שעשו בעבר קרנות הון סיכון אחרות בהשקעות PIPE.

מתלבשים צמוד

למרות ההשקעה ב-ECI, כרמל 1 היא קרן ממוקדת. ההשקעות בחברות התבצעו רק בתחום התוכנה, וארבע מחברות הפורטפוליו פועלות בתחום התוכנה לעולם הסלולרי, משום שבכרמל מאמינים שזה התחום שחברות ישראליות מצטיינות בו. למרות זאת, נראה כי כרמל 2 תרחיב במעט את תחומי הפעילות גם לתחומי התקשורת, בזכות הניסיון והקשרים שנאספו בכרמל בעקבות ההשקעה ב-ECI. כך לדוגמה יושב שלמה דברת בדירקטוריון עם אחד מבכירי דויטשה טלקום.

אולי הם לא טועים: ארבע מחברות התוכנה הגדולות בעולם הן ישראליות, עשרים חברות תוכנה ישראליות נסחרות בנאסד"ק, היקף ההון שחברות ישראליות הכניסו בעקבות מיזוגים ורכישות הוא לא פחות מ-4 טריליון דולר.

ארבעת השותפים, דברת, זאבי, שאינסקי ופרנקל הם בעלי עבר אופרטיבי חזק בחברות שונות בכל שלבי חייהן. בית און, שהיה שותף בקרן מיום הקמתה, כיהן כמנכ"ל טכנומקיטס ובעצם לא ביצע השקעות. דברת וזאבי בעל עבר בעוש"פ טכנולוגיות שהנפיקה וגם נרכשה. השניים גם ביצעו השקעות משותפות במינט (MINT) ודקלוג הצרפתית, עוד לפני כרמל.

שאינסקי הייתה סגן נשיא לפיתוח עסקי בכלל השקעות והתמחתה בהשקעות בחברות תוכנה, ובעבר הייתה סגן נשיא לפיתוח עסקי בטכנומטיקס. בית און היה מנכ"ל טכנומטיקס אחרי דברת, ופרנקל היה בעברו בקבוצת כלל והיה ממובילי הקמת קרן ההון סיכון של כלל, וכן היה שותף בקרן ההון סיכון אינפיניטי. בסך הכל ניהלו ביחד כשבע הנפקות ציבוריות.

למרות כל הניסיון הזה, כשהם התחילו להשקיע במסגרת כרמל, הם עדיין היו "ירוקים" ולכן התנהלו באיטיות. היום, הם עדיין נוטים לבצע את ההשקעות במשותף. הם משקיעים בחברות לצד הקרנות מובילות בארה"ב כמו גריילוק, לייטספיד, בטרי ונצ'רס, בנצ'מרק ואחרות וכן עושים הרבה עסקאות משותפות עם קרנות ישראליות כמו פיטנגו, אוורגרין, ג'נסיס ואחרות. הם לא מחפשים שותפויות כי הם מפחדים ללכת לבד בחושך אלא כי הם מאמינים שכך יוכלו למקסם את התועלת שאפשר להביא לחברה.

כרמל ידועה כאחת הקרנות המקומיות שנוטות ללכת צמוד מאוד לחברות שלה. היזמים בחברות של כרמל אוהבים את זה. יזמים אחרים, שלא אוהבים שנמצאים כל כך קרוב אליהם, פשוט בוחרים בקרנות אחרות. באקטימייז, שכרמל השקיעה בה משלב הפרה סיד, כל 38 המשקיעים הם מוסדות פיננסיים שהם לקוחות היעד של החברה. כל שותף שכרמל מכניסה יצטרך להוכיח שהוא יכול לתרום לחברה מכיוון כלשהו.

כמו מרק חורפי

בקרן רואים בעצמם "בוני חברות" ולוקחים בחשבון את תשומת הלב שצריך להקדיש לחברה, לכן הם מקפידים שכל שותף לא יהיה פעיל ביותר מחמש חברות בשלבים שונים בו זמנית, וזוכרים שחברות צעירות זקוקות לליווי צמוד יותר וחברות בשלות יותר עם שדרת הנהלה חזקה צריכות פחות תשומת לב.

הסיוע המרכזי שהקרן נותנת הוא בהגעה לשווקים ולמשקיעים נכונים, וכל בחינה של השקעה נעשית קודם כל מול השווקים שהחברה מכוונת אליהם. אקטימייז למשל, לוותה באופן צמוד ביותר על ידי אבי זאבי עד למינויו של ראובן בטאט לתפקיד המנכ"ל והנשיא.

במשאל לא מייצג בקרב יזמים נראה שלכרמל יש מעמד טוב, אבל אחת מהטענות העולות היא שבכרמל עובדים בקפדנות ובאופן מתודי, אבל לאט. כל עסקה מתבשלת שם כמו מרק חורפי. לאט ועל אש קטנה. בכרמל לא חושבים שזאת ביקורת שלילית. הם לא עושים עשרים השקעות כל שנה, הם עושים מספר עסקאות מצומצם ובודקים לעומק וביסודיות כל חברה.

כרמל מעניינת גם מבחינת הרכב המשקיעים שלה, שאחד הגדולים בהם היא קבוצת דברת. קבוצה זו השקיעה 20 מיליון דולר. המעמד של שותף מנהל ומשקיע בקרן אולי אפשר לשלמה דברת להעביר בקלות את החלטתו לעמוד בראש "ועדת דברת" שבחנה בשנה האחרונה את החינוך בישראל והמליצה על רפורמה בחינוך בישראל. דברת היה יו"ר ECI וחבר מועצת המנהלים בחברות פרופישנסי, נירגונגו ופולוואפ, והעיד בעצמו שהקדיש זמן רב לישיבות הוועדה.

משקיע מעניין אחר בקרן הוא מאיר בראל, יו"ר קרן ההון סיכון סטאר, שהקשר שלו לצוות של כרמל הוא ארוך שנים. בראל השקיע בטכנומטיקס, בעוש"פ ובדקלוג הצרפתית, השקעות, שעל פי מקורבים הניבו לו החזרים של בין 5 ל-12 פעמים על הכסף. החזרים כאלה מייצרים חברות קרובה: בראל יושב בוועדת ההשקעות של סטאר, ואילו בתו יסמין עבדה בכרמל כמתמחה לפני כשנה. *