ETF. מה מסתתר מאחורי שלוש אותיות הקסם

יש לכם 10,000 דולר. החלטתם להשקיע אותם בבורסה, ואתם באים אל הברוקר שלכם עם כמה בקשות. ראשית, אתם לא רוצים לעקוב כל יום אחרי ההשקעה אך מנגד רוצים אפשרות למכור ולרכוש את הנכסים כאוות נפשכם. שנית, אתם לא רוצים להשקיע בצורה ישירה במספר ניירות ערך ולעקוב אחרי פורטפוליו עשיר או לשים את הכסף על מניה אחת בלבד . שלישית, אתם רוצים השקעה עם דמי ניהול נמוכים, אולי אף אפסיים.

מאפיינים אלה מתאימים למשקיעים שאין להם ניסיון רב בהשקעה וגם אין להם הרבה זמן לתחזק תיק מניות גדוש ומלא. אלא שכמעט כל הצעה שהברוקר שלכם ייתן לכם (קרן נאמנות, קרן אינדקס או השקעה מבוזרת) תענה על הקריטריונים הללו באופן חלקי בלבד.

ובכן, יש דרך ביניים: תעודת סל, שצוברת תאוצה בחודשים האחרונים בשוק המקומי. המכשיר הפופולרי ETF ((Exchange Traded Fundהוא שכלול של קרנות האינדקס ומהותו היא פשוטה: חיקוי של המדד עליו הוא מתבסס. תעודות הסל מתאפיינות ברמת סיכון נמוכה וסחירות גבוהה, ורכישת המניות היא פאסיבית, מה שמאפשר עמלות נמוכות.

"התגלה שקרנות נאמנות מנוהלות אינן נוטות להכות את מדד היחס שלהן", אומר איציק בצלאל, סמנכ"ל לפיתוח מוצרים בכלל פיננסים חיתום, "וה-ETF בניגוד אליהן עובד בצורה טכנית. הוא למעשה כולל את כל מדד היחס ולכן הסיכויים שלו לתשואה גבוהה הם גדולים יותר". שרון ייגר, מנכ"ל משותף של אקסלנס נשואה חיתום, מצטרף לדעה: "אין כמעט מנהל תיקים שנותן תשואה עודפת לאורך זמן בהשקעה בקרן נאמנות מנוהלת. גם אם מושגת תשואה זו, יש להביא בחשבון את העמלות הגבוהות וכך כל הרווח יכול להתקזז".

ב-ETF אין מנהל השקעות שיושב ומבצע אנליזות להשקעה, ועובדה זו מסייעת בחיסכון בעלויות לעומת קרנות האינדקס, למשל. "דמי הניהול ב-ETF הם בין 0 ל-1%, ובינואר, לשם דוגמה, השקנו את מבט 100, תעודת סל על ת"א 100, ללא דמי ניהול", אומר בצלאל, "הדבר מתאפשר לאור העובדה שלכל קרן יש שני מקורות רווח, דמי הניהול והדיבידנד שמחלקות החברות הנסחרות במדד", הוא מסביר. לדבריו, מדד שלא מחלק דיבידנד חייב לקחת דמי ניהול גבוהים ומדד שמחלק יכול להסתפק בדמי ניהול נמוכים או אף אפסיים. כך שזו נקודה נוספת שעל הרוכש של ה-ETF לבדוק: האם הוא צפוי לקבל דיבידנדים של חברות כתוצאה מההשקעה, ולזכור זאת כאשר הוא משווה את דמי הניהול. העמלות הנהוגות בקרנות אינדקס, יש לציין, הן בגובה 2%-3% בממוצע.

מיקרוסופט, למשל, הודיעה באחרונה שתחלק דיבידנד וסביר שתהיה לכך השפעה על תעודות הסל הקשורות לנאסד"ק. תעודת סל שתחלק 100% מהדיבידנד תיקח דמי ניהול גבוהים יותר וכזו שתחלק, למשל, 60% מהדיבידנד תוכל להסתפק בדמי ניהול נמוכים יותר. "אנחנו צופים שיותר ויותר חברות הנסחרות בנאסד"ק יחלקו דיבידנד ולכך תהיה השפעה על דמי הניהול אצלנו ובוודאי שגם אצל גופים אחרים", אומר בצלאל. כך, בפאי S&P 500 דמי הניהול הם נמוכים אך הדיבידנד אינו מחולק במלואו.

יתרון משמעותי נוסף של קרנות האינדקס על פני קרן נאמנות, למשל, הוא בגמישות המוצר. מקרן אינדקס אפשר לצאת או להיכנס רק פעם אחת ביום, בסיום המסחר, וכך אם המשקיע צופה אירוע משמעותי הוא לא יוכל להגיב לו בגמישות הראויה. בנוסף, אין אפשרות לתת "לימיט" או פקודות אחרות הכוללות תנאים. תעודות הסל מתבצעות במסחר רציף דרך בורסות בצורה שקופה, כאשר אפשר לראות בכל רגע נתון את רמות הביקוש וההיצע. "יש לנו כאן את היתרונות שיש במסחר במניות בשילוב עם ניהול אוטומטי", אומר בצלאל. "ניירות הערך הללו מאוד סחירים היום והיקפי המסחר הם של מיליוני שקלים ביום, דבר המאפשר יציאה וכניסה נוחות".

* אם מתייתרות בצורה זו קרנות הנאמנות או האינדקס?

ייגר: "תחום קרנות האינדקס ייעלם להערכתי, אבל קרנות הנאמנות ודאי ימשיכו. התיאוריה היא שמדדים מנצחים מנהלי קרנות גרועים, אבל עדיין יש מקום לקרנות נאמנות בהן יש מנהל מוצלח".

בצלאל: "גם אם לצורך הדיון העמלות בקרנות האינדקס יירדו אפילו ל-0, הרי שבהיבט התפעולי הן יהיו מאחורי ה-ETF. החסרונות שלהן יבלטו, כי המשקיע לא יוכל ליהנות ממסחר לאורך כל היום אלא יצטרך להחליט פעם ביום על כניסה או יציאה מפוזיציה. בעצם, לא תהיה סיבה לקנות קרנות אינדקס. יחד עם זאת, לקנות קרן נאמנות מנוהלת זה הגיוני ביותר".

* מהו למעשה ההבדל בין מנפיקת ETF אחת לאחרת?

בצלאל: "המוצרים די הומוגניים, ועדיין יש הבדלים ביניהם. למשל, האפשרות ביום מימוש הקרן לבחור בין מימוש כספי ל'מימוש בעין', כלומר קבלת התמורה במניות לפי חלקן היחסי, ואז, אם ירצה, יוכל למכור אותן, ויצטרך לשלם לברוקר שלו עמלה על מכירת המניות, 0.3% נוספים, וזה דבר שכדאי לקחת בחשבון". בחו"ל כל התעודות כוללות מימוש כספי, אבל בישראל הרוב הוא מימוש בעין.

הבדל נוסף בין ה-ETF הוא זהות המנפיק. לרוב מדובר בחברות ייעודיות השייכות לגופים גדולים יותר, אך כדאי למשקיע לבדוק מיהו הגב שמאחורי המנפיק, מי נותן לו שירותי מסחר, בקרה וניהול סיכונים. משקיעים מוסדיים גדולים יפזרו בוודאי את הסיכון על כמה חברות, אך אותו משקיע קטן עם 10,000 דולר ודאי יבחר בתעודת סל אחת.

"תעודת הסל הראשונה היתה תאלי 25 של פסגות-אופק", אומר ייגר, "והיא היחידה שחגגה כאן עד שבשנת 2000 נכנסו 'כלל פיננסים בטוחה', ואז אנחנו. כיום, מתוך 17 תעודות הסל בבורסה המקומית, 11 הן תעודות שלנו. היינו ראשונים להיכנס גם למדדים אקזוטיים יותר. השוק צפוי להמשיך ולהתפתח, ולאור תקנות שפירסמה לאחרונה הבורסה התל אביבית, נשקול השקת מדדים חדשים. בין היתר, תהיה כעת אופציה לתעודת סל שתחקה את המדד בצורה הפוכה ותאפשר ביצוע 'שורטים' או תעודת סל ל'יתר 30'".

כדאי גם לדעת שהרפורמה על המס צפויה לבטל חלקית את היתרון לתעודות סל בישראל. משקיעים פרטיים ישראלים, די ברור, ימשיכו לקנות כאן, בבורסה המקומית, תעודות סל על מדדים בחו"ל. אחרת, הם צריכים להחזיק חשבונות מט"ח ולשלם עמלות המרה, וגם להיות צמודים לשעות המסחר בחו"ל. לקרנות שונות וקופות גמל גדולות, בניגוד למשקיעים הרגילים, יש חשבונות מט"ח והן מורגלות במכירות מניות בחו"ל, ועל כן הן פשוט ילכו על מי שזול יותר. "הייתי אומר שהיתרון הגדול של ה-ETF הוא השילוב בין התנהגות של מניה עם מאפיינים של קרן נאמנות", אומר ייגר, "אנחנו באקסלנס-נשואה מנהלים קרנות במיליארד שקל ועדיין, אחרי 12 שנה בשוק ההון, אני טוען שקשה להכות מדדים. ה-ETF לפחות פותר את העניין הזה". *