ביהמ"ש: "ניתן לגבות ארנונה בתעריף גבוה יותר ממחזיקי דירות גדולות"

הקריטריון שעל פיו גובות העיריות סכומי ארנונה גבוהים יותר ממי שדירתו גדולה מ-120 מ"ר הוא חוקי, ואיננו חורג ממתחם הסבירות. כך קבע היום (ד') בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, בפסק דין אשר דחה עתירה של מרים תאו כנגד העירייה, להורות על ביטול סיווג נכס למגורים הגדול מ-120 מ"ר בסיווג ארנונה יקר יותר מהאיזור שבו הוא נמצא.

פסק הדין התקבל לגבי עיריית ירושלים, אך הוא מתייחס ל-12 עיריות הנוהגות כך (ת"א, רעננה, ראשון לציון, קרית אונו, פ"ת, נתניה, נהריה, חדרה, הרצליה, בני ברק, אילת ואור יהודה). על-פי קריטריון זה, נגבית ארנונה גבוהה יותר על כל שטח הדירה.

8 עיריות אחרות קבעו קריטריון שעל פיו התעריף גבוה יותר רק לשטח הנוסף. מרים תאו טענה, באמצעות עוה"ד יעקב פינק וירון דיין, כי הסיווג האמור, אשר קובע תעריף ארנונה גבוה יותר למ"ר לדירות מגורים ששטחן מעל 120 מ"ר לעומת התעריפים הקבועים למגורים ששטחם קטן יותר - איננו חוקי ואיננו סביר. את העירייה ייצגו עוה"ד אלי זוהר, חיים זליכוב אהרון מיכאלי ויהודה רוזנטל. (עת"ם 1399/03).