שטרום ומשרד המשפטים בודקים את פרשת קניית המגרשים מהמינהל בשטחי כפר חב"ד

שטרום, אישר היום (ב') כי נערכת בדיקה בה משתתפת בין היתר היועצת המשפטית של הממונה, עו"ד מיכל הלפרין.

171 מתושבי מושב כפר חב"ד, בכמה מקרים מדובר כנראה בקרובי משפחה שלהם או בתושבי הכפר לשעבר, זכו, באוקטובר ב-59 מכרזים של המינהל למכירת מגרשים לקוטג'ים בודדים, וב-28 מכרזים למכירת מגרשים לבניינים בני 4 דירות.

בכל המכרזים, ללא יוצא מן הכלל, הוגשה הצעה אחת.

כל ההצעות היו גבוהות ב-50-10 שקל בלבד ליחידת דיור מעל מחיר המינימום שקבע המינהל. בכמה מקרים הוגשו הצעות במחיר המינימום המדויק.

הפרשה כולה עשתה רושם של התארגנות מוקדמת של התושבים לרכישת המגרשים מהמינהל. מחיר המינימום שקבע המינהל במקרה זה היה 71% מהערכת השמאי הממשלתי לגבי שווי המגרשים. פירוש הדבר, שהתושבים חסכו 13 אלף דולר לקרקע ליחידת דיור, לעומת השווי הריאלי, או 2.2 מיליון דולר לכל המגרשים.

ראשי מושב כפר חב"ד סירבו להשיב לשאלות "גלובס" בנושא. אולם אחד מקוני המגרשים, אמר: "ראשי הכפר ואנשי המינהל סיכמו, שהמינהל יוצא מכרז המיועד רק לחסידי חב"ד בארץ ובעולם, כדי למנוע כניסת אנשים זרים לכפר. כן סוכם, שאנחנו נתארגן כדי שכל מי שזקוק לדירה יוכל לרכוש את המגרש במחיר זה, ללא תחרות מצד חבריו".

משרד המשפטים והממונה על הגבלים עיסקיים עשויים להמליץ, לבטל את המכרז ואת העסקאות, או להוציא את המכרזים מחדש בתנאים אחרים.

מינהל מקרקעי ישראל הגן היום (ב') בוועדת הכלכלה על תקינות המכרזים, אך הודה שהיה צריך לשווק את המגרשים ב-91% מהשווי.

ח"כ אתי ליבני (שינוי) ביקשה מהוועדה לבדוק את כשירות המכרזים מחשש שהם לא שיקפו תחרות חופשית ושוק חופשי.

לדבריה, בנסיבות של כפר חב"ד ראוי היה לקבוע מראש את השווי הראלי של המגרשים כמחיר המינימום.

מנהל מינהל, יעקב אפרתי, טען שקביעת מחיר המינימום היא במרחב שיקול הדעת שלו לאחר שלמינהל אין יכולת להעריך את ממדי התחרות בכל מכרז ולכן הוא מקפיד על כללים זהים בשיווק המגרשים בכל היישובים הקהילתיים.

נציגי כפר חב"ד הזכירו, כי הופקעו מהם מאות דונמים עבור פרויקט נתב"ג 2000 וסלילת מסילות רכבת והם לא ביקשו פיצויים תמורתם.