"התיק היה מלא חורים"

זה תיק ניירות ערך השני בחודשים האחרונים שניהל ארנון, שהסתיים בזיכוי. לפני מספר חודשים הביא לזיכויו של בנימין יסזלון בפרשת ערד. כאן, גם שם, עבדה איתו על התיק, עו"ד רונית אמיר-יניב, שותפה במשרד. לא מזמן, הביא לזיכויו של יעקב נמרודי במספר סעיפים (יחד עם עו"ד ברק טל). אמנם, הרשעה העיקרית בשיבוש מהלכי משפט נותרה בעינה, אך בית המשפט קבע כי נמרודי יוכל לשמש כדירקטור, ומבחינת נמרודי וארנון, מדובר בהישג בלתי רגיל.

ההיכרות בין ארנון לתדמור הולכת כ-40 שנה אחורה: כשהקימו את נכסים ובניין, שימש תדמור כיועץ משפטי ומזכיר של דסק"ש. ארנון באותה עת, שימש כעורך הדין של דסק"ש וייצג אותה בעניינים רבים. מכאן החלה הידידות.

לגבי התיק, מספר ארנון: "אחד הנאשמים, עמוס בנקירר, שעשה עיסקת טיעון, היה עד תביעה. התחלתי לשאול אותו שאלות. תשובתו כעד תביעה היתה חד משמעית: כל האינפורמציה שמשקיע סביר צריך, היתה בדו"ח של דסק"ש, ואז אמרתי לו: אז למה הודית? הוא ענה: עשיתי טעות. אני לא יודע למה הודיתי.

"לא היה לו אינטרס להעיד כך. את הקנס שלו הוא שילם. למרות זאת, אמר מה שאמר. זה היה בתחילת המשפט, וזה היה צריך להצביע על הכל. אני לא אביע דעתי על פסק דין של שופט שבית המשפט כבר הביע דעתו על פסק הדין שלו. יכול להיות שאני הייתי יותר רך עם השופט, כי אני מאמין ב'אנדר טונס'.

"הנאשמים היו אמורים לשלם מכיסם את ההוצאות המשפטיות לאחר שהורשעו. עכשיו דסק"ש משלמת את ההוצאות. זה תיק שמושקעות בו אלפי שעות עבודה, מצד כל עורך דין.

"היתה טענה אחת, שאני מצטער שבית המשפט לא התייחס אליה ממש, אך היא לא נדרשה, כי ממילא בית המשפט החליט לזכות. זו הטענה שהעליתי ביום הראשון למשפט: אמרתי שהמצב המשפטי, בעת שהעבירה נעברה, היה שחברה פרטית אינה חייבת למסור את דו"חותיה לחברה ציבורית ודבר זה נפסק באופן רציף במשך שנים. לפעמים בהחלטות ביניים לא סופיות, אך לא היתה החלטה אחרת שסותרת את זה. בכל ההליכים האחרים - דלק ואמישראגז, נקבע על ידי כל השופטים - הרי בכל השנים אמישראגז השיגה צווי מניעה נגד מסירת הדו"חות - שאין חובה למסור את הדו"חות. בסופו של דבר הנשיא גורן החליט שאמנם היא צריכה למסור איזה דו"ח, אך דו"ח על פי הקריטריונים שרשות ני"ע צריכה לקבוע. עד היום היא לא קבעה. לכן היה קצת מוזר.

"יש כלל, שאומר שכל עוד אין פסיקה של העליון בקשר לפרשנות של חוק, הרי פסיקה של מחוזי מחייבת את כולם. כאן היו פסקי דין של המחוזי: הומינר, בן-יאיר, כולם החליטו שאין חובה כזו. זה היה בתיק ברנוביץ וגם בתיק אמישראגז. כמו שאי ידיעת החוק לא עובדת לטובתך, היא גם לא עובדת לרעתך.

"התפעלתי מההרכב"

"התיק היה מלא חורים. השופט רוזן, כשופט חרוץ מאוד נתן פסק דין של כ-200 עמוד בתוך שבועות ספורים מגמר הדיון, שזה זמן שיא. זה מראה שהוא שופט שעובד קשה ומקדיש הרבה זמן. הוא גם יושב הרבה שעות בבית המשפט.

"כשהופענו בפני ההרכב, היתה לי תחושה גדולה מאוד של התפעלות - אמרתי זאת עוד לפני שזכינו, כולל בתיק נמרודי, שאני רואה בו הישג בלתי רגיל, שבית המשפט, בייחוד אב בית הדין (השופטת דבורה ברלינר - ה.מ) בקיאה באופן קיצוני בתיק. ההתמודדות איתה היתה קשה, אך מצד שני, תענוג. הדבר הכי נהדר לעורך דין זה שהשופט ששואל אותו שאלות, בקיא בחומר. תליתי הרבה תקוות. הפצתי אצל כולם את הדברים הטובים שיש לי לומר על בית המשפט, כי בד"כ אומרים דברים רעים, אז כשיש דברים טובים, למה לא לומר זאת ברבים?

"אז נכון שהפסיקו אותי כשחשבו שצריך, אבל הם הבינו את התיק, ידעו את התיק על בוריו. זה עורר בי התפעלות עצומה ותקווה גדולה לגבי המחוזיים".

* במהלך התיק, התעורר ניגוד בין עו"ד שלמה כהן, היועץ המשפטי, לבין הנאשמים האחרים בתיק: כהן אמר שהוא הזהיר את תדמור, אבל מאחר שתדמור הוא הבוס, הוא החליט מה שהחליט.

"שלמה כהן הוא חבר שלי. אני מאוד מאושר שהוא זוכה. השופט קבע ששלמה כהן הזהיר את תדמור שזה לא חוקי, ואז כהן אמר לדב תדמור: אם החלטת לעשות כך, לפחות תיידע את הרשות. דב תדמור, לפי דברי כהן, לא אמר לא. אגב, אף אחד מאלה שהיו בפגישות, לא שמע את האמירות האלה. ואז שלמה כהן כתב מכתב לרשות, במצורף לדו"חות, שהיה אמור להסביר. תדמור חתם על חלק מהמכתבים.

"השופט קבע שזה היה מכתב שבא להטעות את הרשות. אך הוא קיבל את הטענה העובדתית, ששלמה כהן הציע לשלוח הבהרה ושתדמור הסכים. אם זה נכון, תדמור נקי לגמרי".

* זה הביא לאי תיאום ביניכם?

"לא תיאמתי עם אף אחד את העובדות. הסיבה היא פשוטה: היתה עמדה משפטית שהצעתי והיא התקבלה על כולם: הדעה המשפטית שאמרה שזו לא עבירה, כי פסקי הדין באותו זמן קבעו שזו לא עבירה.

"עשינו בינינו חלוקת עבודה: החלטנו שדסק"ש תגיש את הטענה של ההתיישנות, שהיא טענה משפטית. היות והיא פיסית לא עשתה שום דבר, יותר הגיוני שהיא תטען טענה משפטית כוללת. זו היתה ההחלטה והם עשו עבודה מצוינת, כמו שמשרד ש. הורוביץ יודע לעשות.

* ומה היה החלק שלך?

"בכל מהלך התיק הסברתי לשופט את מה שהעדים אמרו, בנושאי כלכלה וניירות ערך וניהול חברה. מי שלא עסק בזה בימי חייו, לא יכול להבין בזה דבר. איך הבורסה פועלת, למשל. כל מיני דברים כאלה, שהם מאוד חשובים, ואני מודה שהשופט היה מעוניין ושמע, אך כל עורכי הדין תרמו לתיק".