"לולה בר התכוונה לנשל את בני משפחתה מהירושה"

באחרונה חודש בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, הדיון במחלוקת בין אוניברסיטת בן-גוריון לבין יורשי האופנאית לולה בר ז"ל, על מיליון דולר מעיזבונה. ערב מותה של בר, היא חתמה על הסכם עם האוניברסיטה, לפיו תעביר לה מיליון דולר כתרומה, בתשלומים של 50 אלף דולר האחד. בר גם הספיקה להעביר תשלום אחד, ואז נפטרה. כעת האוניברסיטה מבקשת לקבל את יתרת הכסף, ואולם יורשי בר טענו, כי הם זכאים לקבל את הכסף.

בית המשפט העליון שדן במחלוקת, קבע כבר כי לאוניברסיטה יש זכות לכסף, אך העביר את התיק למחוזי, כדי שיבדוק האם הכסף אמור להגיע מעיזבון בר או מקרן אבנר, שהוקמה בזמנו על ידי בעלה של בר.

בימים האחרונים, פנתה האוניברסיטה בבקשה דחופה לצירוף תצהיר קצר. מדובר בתצהיר של רעיה יגלום, לשעבר יו"ר ויצ"ו, וחברתה הקרובה של בר. הבקשה להגשת התצהיר, מציין עו"ד ברוך כצמן, ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן, המייצג את האוניברסיטה, נולדה בעקבות כתבה שפורסמה באחרונה ב"גלובס".

האוניברסיטה: יגלום פנתה

בעקבות פירסום הכתבה, פנתה יגלום לאוניברסיטה ואמרה כי יש בידה מידע רלבנטי לתיק. לדבריו, בבקשה, "יגלום מסרה לח"מ כי היו לה יחסי חברות קרובים עם בר במשך כ-55 שנה וכי מספר שבועות לפני מותה, סיפרה המנוחה לגב' יגלום, כי בכוונתה לשנות את צוואתה ולנשל את בני משפחה מן הירושה וזאת בשל יחסיה "הקרים" עימם והעובדה כי בני המשפחה נמנעו מלבקר אותה בביתה בעת מחלתה.

"לאחר מכן סיפרה לה המנוחה, כי כינסה את בני משפחתה ואמרה להם כי החליטה לשנות את הצוואה ולא להוריש להם דבר. לדברי גב' יגלום, המנוחה לא הספיקה לשנות את הצוואה משום שנפטרה כשבועיים לאחר אותה פגישה עם בני המשפחה בה הודיעה להם על כוונתה".

האוניברסיטה מציינת, כי בדברי יגלום יש כדי להפריך את טענת היורשים לפיה בר לא התכוונה שתורמי הכסף שהתחייבה לתרום לאוניברסיטה ישולמו מעיזבונה מישראל. מהאמור בתצהיר, טענה האוניברסיטה, עולה בבירור כי בר התכוונה לנשל את בני משפחתה מהרכוש שציוותה להם.

האוניברסיטה מציינת, כי לא ידעה ולא יכלה לדעת כי בידי יגלום ידיעה אישית לגבי הנסיבות בהן החליטה בר לנשל את בני משפחתה מרכושה. בנסיבות המקרה, אי הגשת התצהיר תביא לפגיעה חמורה בזכות הטיעון של האוניברסיטה, שכן תישלל ממנה הזכות להביא ראיה חשובה וישירה מפי אדם שהכיר את בר היטב, על מערכת היחסים עם היורשים. מטרתו של התצהיר, לטענתה, היא להעמיד בפני בית המשפט את התמונה המלאה, בין היתר בכל הנוגע ליחסיה של בר עם היורשים ורצונה האמיתי בנוגע לצוואתה.

היורשים: פנייה לא מקרית

היורשים המיוצגים בידי ע"ד ברק טל, ממשרד יגאל ארנון, הגישו תגובתם המתנגדת לצרף את התצהיר. היורשים טוענים, כי פנייתה של יגלום אינה מקרית. באחרונה, בסוף ספטמבר, הגיע לסיומו הליך משפטי ארוך שניהלה קרן אבנר נגד יורשי בר ואחרים, בבית משפט בוואדוז. בהליך ביקשה הקרן להצהיר כי היא הבעלים של נכסים נוספים בחו"ל. תביעת הקרן הוגשה באמצעות מנהליה, שאחד מהם הוא אלחנן יגלום, בנה של יגלום. בהליך המשפטי שנוהל בוואדוז נקרא יגלום לעדות. בעדותו הגיש מסמכים, מהם עולה כי לאחר מותה של בר נותרו בקרן מיליוני דולרים, שמתוכם לא חולקו 3 מיליון דולר. יגלום העיד גם כי בר התעקשה להשאיר רכוש לקרוביה בישראל, כלומר היורשים, ולכן ערכה צוואה בישראל בה הורישה להם את כל רכושה הנמצא בישראל.

תביעתה של הקרן נדחתה, מציינים היורשים. המשמעות היא שייתכן שהשימוש שעשתה הקרן באמצעות מנהליה, ברכוש הנוסף במשך שנים, נעשה שלא כדין.

אין ספק, טוענים היורשים, שיגלום ידעה על קיומו של ההליך שבנה שימש בו כעד מרכזי. היא גם ידעה בוודאי על דחיית תביעתה הקרן ועל האפשרות כי האחריות להתנהלותה הבלתי תקינה של הקרן תוטל על מנהליה, לרבות על בנה. על רקע כל אלה נולדה פנייתה של יגלום. נראה כי היא מנסה להחזיר את הגלגל לאחור, להרחיב את גדרי המחלוקת ואולי גם לנסות לצרף את הקרן להליך, לאחר שהתברר שנותרו כספים בקופתה. ניסיונה הוא ניסיון סרק ודינו להידחות. ברור כי הראיות הנוספות בלתי רלבנטיות לתובענה.

עוד הם טוענים, כי ברור שהראיות החדשות הן בגדר עדות שמועה, בלתי רלבנטיות לצורך הכרעה בשאלה שהועמדה בפני בית המשפט - האם בר התכוונה לתרום את הכספים מכספה ורכושה הפרטיים בישראל. לטענתם, היא לא יכולה להעיד על אמיתות תוכנם של דברי בר ועל כוונתה הנטענת, וממילא אין טעם לחקור את יגלום חקירה נגדית בעניין זה. אם סברה האוניברסיטה כי שאלת יחסי בר והיורשים היא בעלת נפקות כלשהי, היתה יכולה לחקור את המצהירים או להביא עדים נוספים בעניין זה. אין ספק שיגלום ידעה על ההליכים בין בר ליורשים לפני שנים רבות. הרי היא פנתה לקרן ושטחה בפניה את דרישותיה. אין ספק גם שהיתה יכולה לאתר את יגלום או אדם אחר שהיה קרוב לבר, שהיה יכול להעיד על מערכת היחסים בין בר ליורשים.