"הוא לא הסכים לקבל שיק, אלא כסף מזומן"

בראשית 2002 זכתה חברת "מוצרי אספלט ואבן בנגב", שעיסוקה העיקרי כריית אבן וייצור אגריגטים, אספלט ומוצרי אבן שונים, במכרז לביצוע עבודות פיתוח בכביש 35, שהתפרשו על פני כארבעה קילומטר, מצומת פלוגות מערבה לכיוון אשקלון. כמקובל בביצוע עבודות מסוג זה, העמידה החברה מבנה ארעי בשטח לטובת מפקח מטעם מע"צ, אשר שהה באתר העבודה לכל אורך תקופת ביצוע העבודות.

המפקח, במקרה זה, היה יעקב שרמן. מעליו בהיררכיה של מחוז הדרום במע"צ יושב אבי פרוקופץ, ממונה הביצוע המחוזי, אשר נהג להגיע למקום בערך אחת לשבוע, לפעמים יותר.

מפקחי מע"צ אוחזים בעוצמה רבה כלפי קבלני הביצוע השונים: הם אלה שמאשרים את חשבון ההוצאות של הקבלן, הם אלה שבודקים ומאשרים את תהליך חישוב הכמויות ועוד.

מעדות הנחשפת כאן לראשונה, שאותה מסר בבית המשפט מנכ"ל "מוצרי אספלט", רפאל רידניק, שהוא גם אחד הבעלים של "מרשל השקעות", העוסקת בייצור מים כבדים, עולה לכאורה, שהעוצמה הזו של מפקחי מע"צ תורגמה במקרה המדובר גם ללא מעט כסף.

המפקחים לא הוציאו לנו חשבוניות

בחודש אפריל השנה, מעט יותר מחצי שנה לאחר סיום העבודות במקום, התפוצץ סכסוך ממושך בין בעלי המניות ב"מוצרי אספלט". ד"ר רן זמיר, המחזיק בשליש ממניות החברה, הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע למתן צו מניעה זמני, האוסר על רפאל ומשה רידניק, המחזיקים ביתרת המניות, לנהל התמחרות בנוגע למחצבות בהן יש לחברה זכויות.

בעתירתו של זמיר, שהתגלגלה בינתיים עד לבקשה למינוי מפרק לחברה, הועלו טענות קשות כנגד הרידניקים לגבי הוצאת כספים מהחברה, ביצוע עסקאות בעלי עניין בניגוד להוראות החוק ועוד פעולות המהוות, לטענתו, "עושק המיעוט".

זמיר טען, באמצעות עו"ד יורם חכם, כי אחת השיטות הפסולות בהן נקט רידניק היתה תשלום משכורות פיקטיביות וביצוע השלמות שכר "מתחת לשולחן". אחד המסמכים אותם הציג היה מסמך ששלחה לרידניק דניס דינר, מנהלת החשבונות של החברה ב-6 באוגוסט 2002, שכותרתו "תשלומים מזומן שכר, יולי 2002". נכתב בו: "לסולודור - 11 אלף שקל, שולם 8,000 שקל".

מתחת לשורה זו הופיע, לאחר חץ מקשר, השם "אבי פרוקופץ".

המסמך העלה אצל זמיר חשד כפול: ראשית, לא היה לו מושג מיהו אותו בוריס סולודור, ולא היה מוכר לו אף עובד בשם זה. שנית - מה לממונה על הביצוע של מע"צ מחוז דרום ולמסמך המתעד את ההוצאות הכספיות של החברה?

ב-6 למאי השנה עלה רידניק על דוכן העדים. להלן עדותו:

עו"ד חכם: מי זה פרוקוף אבי?

רידניק: "פרוקופץ, הוא עובד במע"צ והם ביצעו לנו חישובים בפרויקט שלנו".

חכם: מותר להם לקבל מכם כסף?

רידניק: "אם אדוני רוצה לשרוף את כל הנגב בתביעה הזאת, שישרוף".

חכם: "שילמתם להם שוחד?"

רידניק: "..." (לא משיב - א"ר).

חכם: "למה כאשר שאלתי אותך מה התשלום של פרוקופץ, אמרת שזה יכול לשרוף את כל הנגב?"

רידניק: "ברור שדבר כזה יכול לסבך את אבי".

חכם: "כשאישרת לו את התשלום ידעת שזה יכול לסבך אותו?"

רידניק: "הוא ביצע עבורנו שירות חיוני, שלא היה בידנו לבצע וקיבל תשלום עבורו".

בהמשך אף פירט רידניק, שעובדי מע"צ "לא הוציאו לנו חשבוניות", וטען שמדובר בתופעה נפוצה: "גם זה חלק ממלחמת ההישרדות. לצערי כך נוהגים קבלנים רבים. שרמן יעקב ולפעמים אבי עזר לו והם ביצעו את חישוב הכמויות השותף".

בשלב אחר בעדותו אמר על שרמן, כי "הוא ביקש שנוציא משכורת על שם בוריס. אין עובד בחברה בשם בוריס. הוא לא הסכים לקבל שיק, אלא כסף מזומן, כל פעם מישהו הלך לבנק ופרט את השיק".

באותו שלב בעדות טרם נחשף, כי שרמן הינו פקח מטעם מע"צ, והוא הוצג על ידי רידניק כעובד שלו. בתשובה לשאלה האם יש בחברה עובד בשם בוריס סולודור השיב רידניק: "יש עובד בשם שרמן".

"אתן לך 20 אלף דולר, רק תיקח את המפקח"

התשלומים לאותו בוריס סולודור, דרכו הועברו לכאורה כספים לעובדי מע"צ, לפי עדותו של רידניק, היו לא אחידים: בחודש אחד מופיע במסמכי הנהלת החשבונות תשלום על סך 2,500 שקל עבור "בוריס", ובחודש אחר נכתב, כי הועברו אליו 25 אלף שקל. העבודות בצומת פלוגות היו, לטענת זמיר, בהיקף של 25-20 מיליון שקל.

בדיקת "גלובס" מעלה, כי יעקב שרמן שימש כמפקח על עבודות שביצעה החברה של רידניק גם במקומות נוספים - ברהט ובכביש עוקף באר שבע. גם בעת ביצוע עבודות אלה היה פרוקופץ הממונה הישיר של שרמן.

פרוקופץ ושרמן מכחישים את הדברים מכל וכל, אולם תורמים אבחנות מעניינות לגבי יחסי קבלנים-פקחים בישראל.

פרוקופץ: "איך אני יכול לעשות בשבילו חישוב כמויות אם אני הייתי מפקח שלו? אני לא עושה חישובי כמויות לאף אחד. זה מצחיק". לדבריו, תפקיד המפקח הוא לאשר את חישוב הכמויות ואת חשבון ההוצאות, ולאחר מכן הוא צריך לתת את אישורו גם כן, אך "כשמגיע חשבון אני ככה זורק את המבט. אני לא יכול ככה באופן פיזי להיכנס לכל סעיף ולבדוק אם המפקח נתן באמת, פחות או יותר. זה בלתי אפשרי".

גלובס: רידניק אמר שעשית בשבילו שירות חיוני וקיבלת על זה כסף.

פרוקופץ: "אני לא קיבלתי מאף אחד שום דבר. זו בעיה של הקבלן לעשות חישוב כמויות ובעיה שלנו לבדוק אותו".

לצד ההכחשה, פרוקופץ מעיד, כי שמע פעמים רבות טענות על מקרי שוחד במע"צ: "אנחנו עובדים בקשר עם הקבלנים, ויש כל מיני שמועות כאלה ש... אתה מבין למה אני מתכוון. שמועות גם מתוך מע"צ וגם בין הקבלנים. היה לי לא נעים לשמוע את זה בפעם הראשונה, אבל ברגע שבאים ומספרים ועוד פעם ועוד פעם אבל אין הוכחות - אתה מבין שזה אנשים שמלכלכים אחד על השני. שמעתי כל כך הרבה דברים במע"צ שלא נעים לשמוע אותם, אבל אני אגיד לך: מי שעובד בשטח וקשור לקבלנים - זה חלק מהעבודה. אין מה לעשות".

- מאשימים אתכם בהרבה דברים כאלה?

פרוקופץ: "כן. כל פעם באים ואומרים שאנחנו מוסיפים בחשבונות, ואומרים עוד הרבה דברים".

גם המפקח יעקב שרמן הכחיש את טענות רידניק: "לא יודע למה הוא אמר את זה. זה ממש מפתיע אותי, אני אגיד לך למה: זה פרויקט שלישי שלי עם רידניק. מעניין למה הוא לא אומר שאני ואבי עשינו לו את כל החישובים. אם זה היה פרויקט שהיה לנו איתו שם איזה ריב, הייתי מבין את ההגיון שלו".

- פרוקופץ אומר שמסתובבים הרבה סיפורים דומים.

שרמן: "תשמע, יש קבלנים. כשקבלן אחד לא זוכה במכרז הוא מתחיל לבדוק את המחירים, יש לו כלים, ואז הוא מתחיל להגיד 'יש לו משהו שם, ויש לו משהו שם'. זה משחקים בין הקבלנים".

- אף פעם לא שמעת על פקחים שלוקחים כסף?

שרמן: "אצלנו במחוז זה לא ניתן. במחוז מרכז, לדוגמא, מפקח זה כמו אלוהים - הוא מטפל גם בחריגים, גם באישורים, בהכל. אצלנו יש חלוקה: אני מדווח לאבי, שמדווח לממונה שלו, שפונה למהנדס המחוז שפונה לירושלים. אם זה ככה, אז כולם צריכים להיות באותו כיוון".

- אתה מאשר לקבלן את חשבון ההוצאות?

"כמובן".

- אז סביר שינסו לפתות אותך בכסף.

"כן. אבל יש לנו מתכנן שעושה חישובים - נניח, כמה תעלה כריתת עצים. הוא אישר, נניח, שיכרתו מאה עצים. ברגע שאני מאשר 101 עצים אני צריך להסביר למה, ואסור לי להתחיל ביצוע לפני שקיבלתי אישור".

- תמיד אפשר לתת איזשהו הסבר, זה עניין גמיש.

"על עץ אחד כן, אבל עץ אחד זה לא כסף. אם אני עושה במקום 100 עצים 200 עצים - אז לך תיתן הסבר".

- מעולם לא הציע לך קבלן כסף?

"פעם בא קבלן אחד למהנדס המחוז, לא אגיד לך את השם - ואמר לו מול כולם: 'אני אתן לך 20 אלף דולר, רק תיקח את המפקח ממני'. זו היתה ישיבה לא בארבע או שש עיניים. הבעיה היתה שאני מבין קצת במחשבים, ועד שאין לי חישוב כמויות מדויק, אני לא מאשר".

- הוא אמר את הדברים האלה מול כולם?

"יכול להיות שזה היה בצחוק".

"התרגשתי קצת בדיון"

גלובס: רפי רידניק, מי זה בוריס סולודור?

רידניק: "אינני יודע, ולא אענה לך".

רידניק אומר בשיחה עם "גלובס": "התרגשתי קצת בדיון. לא הייתי מוכן. אולי אמרתי מילה או שתיים לא נכונות. בדיעבד זו היתה טעות ואנחנו נתקן אותה ביסודיות ובפרטנות".

פרקליטו, עו"ד עופר צור ממשרד גרוניצקי ושות', מסר בשמו התייחסות כללית למאבק המשפטי בין רידניק לזמיר: "מדובר בהליכים חסרי תום לב ובלתי אחראיים, שכל תכליתם סחטנות לשמה מצידו של מי שכל מהלכיו היו לרעתה של החברה. רידניק יתבע את זמיר על כל הנזקים שגרם ועל לשון הרע הכלולה בין היתר בכתבי הטענות שהגיש לבית המשפט. האמת תצא לאור בבית המשפט".

צור לא התייחס עניינית לעובדה שרידניק הודה בעדותו, כי שילם כסף לאנשי הפיקוח של מע"צ באמצעות אדם שאינו עובד בחברה בשם "בוריס סולודור", אך מסר: "כל מה שנעשה נעשה באופן אחראי ולטובתה של החברה. לכל המעשים שנעשו היה זמיר שותף מלא, וניסיונו היום להרחיק את עצמו מהם אינו לעניין".

השופט חביב עמר, בהחלטתו מ-12 לאוקטובר השנה, קבע כי רידניק הודה בתשלום משכורות פיקטיביות, ו"כך הוא, גם באשר לטענה בעניין הכסף ששולם שלא כדין לאותו פרוקופץ ממע"צ... אף שמשתמע, ויותר מלכאורה, גם מדבריו, כי פעולה זו אינה חוקית".

על אף שבאולם הדיונים שלו נחשפה הודאה של מנהל חברה במתן תשלומים לא חוקיים לעובדי מע"צ, לא מצא לנכון השופט להעביר את הדברים לטיפול המשטרה. בכוונת זמיר להפנות את החומר ליחידה הארצית לחקירות הונאה.

במע"צ למדו לראשונה על הפרשה מפניית "גלובס", והעבירו את החומר לבחינה - בין היתר אצל המבקר הפנימי של מע"צ. הדובר, מאיר גזית, מסר: "מע"צ בוחנת את הנושא באופן יסודי ורציני, תינתן תשובה מפוטת בהקדם".