רמון: אלמלא חוק ביטוח בריאות ממלכתי כל המערכת היתה קורסת ברעש גדול

ח"כ חיים רמון, שיזם והביא לחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי לפני 10 שנים, בעת שכיהן כשר הבריאות, אומר, כי "למרות הקלקולים, אין לחטוא בנוסטלגיה מזויפת ולהתגעגע לעבר, משום שאילו החוק לא היה בא לעולם מערכת הבריאות היתה קורסת ברעש גדול". רמון אמר את הדברים ביום עיון של המי"ל בנושא חוק ביטוח בריאות - "חזון מול מציאות".

רמון אמר, כי הרקע ליוזמתו נבע ממסקנותיה של ועדת נתניהו, אשר מונתה כוועדת חקירה ממלכתית לבחינת מצב מערכת הבריאות, שהיו בה כשלים רבים. הוא הזכיר, כי לפני החוק למיליון מאזרחי המדינה לא היה כלל ביטוח בריאות או היה ביטוח חלקי והיו פערים עצומים בשירות שניתן על ידי קופות החולים.

לדבריו, קופות החולים מכבי ומאוחדת הנהיגו סלקציה בבחירת המבוטחים והעדיפו אוכלוסיה צעירה ובריאה וכי בגופים הקרובים להסתדרות היתה מערכת של כפייה להירשם לקופת חולים כללית.

"בקופת חולים כללית היתה פוליטיזציה מוחלטת וראשי הקופה היו אישים פוליטיים. מנהלי מחלקות בקופה נבחרו בוועד הפועל של ההסתדרות ואנשי ההסתדרות הם שהחליטו איזה חלק מהתשלומים הולך להסתדרות. זה הגיע לשיעור של 40%-30%. נוצר מצב קבוע של משבר, שבו ראשי הקופה הלכו לאוצר לבקש סיוע והיה להם מחסן תרופות ריק", אמר רמון.

רמון אומר, כי החוק המקורי שינה את כל כללי המשחק וחשיבותו העיקרית היא בכך שקבע את הזכות הבסיסית של כל אזרח לקבל שירותי בריאות על-פי הסל שהוגדר בחוק. "הסל ב-1995 היה אחד מחמשת הסלים הטובים בעולם".

ואולם, לטענת רמון, מאז 1998 חלה שחיקה בחוק והוא סבל משורה של מכות שהנחית עליו האוצר. הראשונה בהן - ביטול המס המקביל. בנוסף לכך סבל החוק מכך שהאוצר לא הסכים להכליל בו את הטיפול הסיעודי והטיפול הפסיכיאטרי. "הבעיות נובעות מוויכוח של השקפת עולם. הפגיעות בחוק יביאו לכך שהיום ההוצאה הפרטית לבריאות במדינת ישראל היא הגבוהה ביותר בעולם ומגיעה לכדי 32%, ועל כן צריך לתקן את הקלקולים ולחזור לחוק המקורי".

פרופ' דב צ'רניחובסקי, מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון, חיזק את דבריו של רמון וטען, כי "במבחן התוצאה - החוק היה חיוני. אני חושב שהחוק הישראלי הרבה יותר טוב מאשר במדינות אירופה". לדבריו, החשיבות העיקרית של החוק היא בקביעת זכאות אוניברסלית במתן שירותי בריאות לכל אזרח ובמערכת מימון מאורגנת.

ואולם, גם לדעת צ'רניחובסקי החולשה העיקרית של החוק היא בנושאים שלא הוכנסו אליו - טיפול סיעודי ובריאות השן. צ'רניחובסקי טוען, כי יש לשנות גם את מנגנון הקצאת הכספים, מאחר שאין בו מנגנון ראוי ליצירת שוויוניות בין איזורי הארץ השונים.

בנוסף, אחת הבעיות שנותרו בעינן למרות החוק, היא היעדר חופש פעולה מספיק בידי הקופות, בנוגע למערכת השכר. "חופש הפעולה של הקופות נשחק, משום שהמדינה קובעת את השכר ומלבישה אותו על הקופות. יש מעורבות יתר של המדינה בענייני הקופות", אמר צ'רניחובסקי.

לדברי שר הבריאות, דני נווה, החוק לא השיג את מטרתו העיקרית בדבר יצירת שוויוניות בשירותי הבריאות לאזרחים והבעיה אף הוחמרה. לדבריו, אי-השוויון בא לידי ביטוי בכך שאחוז ההוצאה הציבורית הלך וקטן ואחוז ההוצאה הפרטית הלך וגדל וכתוצאה מכך סל השירותים הלך ופחת.

"האזרח משלם יותר מכיסו הפרטי, הממשלה נותנת פחות וכתוצאה מכך יש יותר ויותר אזרחים שנזקקים לשירותי רפואה פרטיים, והשוויון בקבלת שירות הפך לסיסמה ריקה".

נווה אומר, כי המצב הלא-בריא של מערכת הבריאות נובע מכך שהחוק לא נתן ביטוי מספיק להתפתחות הדמוגרפית, ובעיקר משום שבשנים האחרונות קיימת שחיקה משמעותית בעדכון הטכנולוגיות החדשות.