הפרדת המפעל לסיווגי משנה

מפעלי נייר אמריקאים ישראלים בע"מ (להלן: "המערערת"), שהינה מפעל גדול לאיסוף וייצור נייר, הגישה השגות על חיובה בארנונה לפי תעריף של תעשייה וחרושת. לטענת המערערת, יש לבדוק שימוש בפועל של כל מבנה ומבנה במפעלה ולסווגו בהתאם, וכי חלק מהמבנים במפעלה משמשים למלאכה, ולכן מבנים אלה יש לסווג בסוג של מלאכה. מנהלת הארנונה של עיריית חדרה (להלן: "המשיבה") דחתה את ההשגות. על כך הוגש ערר לוועדת הערר, אשר נדחה.

משנדחה הערר, הגישה המערערת ערעור מנהלי לביהמ"ש לעניינים מנהלים בחיפה, שנדון בפני השופטת חפרי וינוגרדוב.

המשיבה טוענת, כי מדובר במפעל גדול שעיסוקו איסוף וייצור נייר, כי המערערת לא הציגה בדל ראיה לכך שבחלק מהמבנים נעשה שימוש לצורכי מלאכה, וכי בדין חויבה המערערת בסיווג תעשייה וחרושת, כאשר גם אם בשטח המפעל מצויים תאי שטח משניים בהם מבוצעת פעילות אחרת, אין בכך כדי להביא לשינוי סיווג, שכן הטפל הולך אחר העיקר.

השופטת וינוגרדוב קובעת, כי הבסיס העובדתי להכרעה בשאלת הסיווג הנכון הוא, ראשית לכל, נתוני אמת ברורים בדבר זיהוי השימושים השונים המבוצעים בשטח, וגודל השטחים בהם מבוצע כל שימוש ושימוש וזיהוי השטח.

סעיף 8(א) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), תשנ"ג - 1992, קובע, כי הארנונה תחושב לפי יחידות שטח בהתאם לסוג הנכס, לשימושו ולמקומו, ותשולם בידי המחזיק בנכס.

מכאן, הקריטריונים הרלוונטיים על-פי סעיף זה הם סוג הנכס, שימושו ומקומו. זהות המחזיק בנכס, למשל, אינה קריטריון רלוונטי לעניין הנדון.

מהותם של סוג הנכס והשימוש בנכס מומחשת ברשימה המופיעה בתקנות שהותקנו בידי השרים המוסמכים מכח חוק ההסדרים, כאשר רשות מקומית מוסמכת לבצע הסיווג במסגרת הסוגים השונים שבתקנות, ולפי מבחני חוק ההסדרים.

בתקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 2000), מוגדר "סיווג הנכס" - קביעת סוג הנכס בהתאם לשימוש בו.

בעניין ע"א 98/7975, אחוזת ראשונים רובינשטיין שותפות רשומה ואח' נ' עיריית ראשון לציון, תקדים עליון 2003(1) 1478, מציינת השופטת שטרסברג-כהן, כי השימוש הוא אחד המבחנים לסיווגו של נכס. עוד מציין בית המשפט בעניין זה, כי כאשר מדובר במתקן רב תכליתי בעל שימושים מגוונים שניתן להפריד בין מתקניו השונים - יעשה הסיווג לפי השימוש והתכלית של כל חלק בנפרד.

בית המשפט מוסיף באותו עניין, כי ההפרדה תעשה רק כאשר כל חלק במתקן הרב תכליתי משמש למטרה שונה, המוגדרת כסיווג נפרד, וכי אין לפצל כל נכס המקיים מהות אחת לנתחים קטנים טפלים ושוליים למהות העיקרית, על מנת לסווג כל חלק וחלק בנפרד לפי שימושו. הטעם לכך הוא בשניים: האחד, הרחבת ההלכה האמורה עלולה להביא לתוצאות על גובל האבסורד, והשני, הרחבה כזו עלולה להגדיל סכסוכים ומחלוקות בין הפרט לרשות.

מוסיף בית המשפט, כי אין זה מעשי ולא ניתן לצפות מן הרשות המקומית לבחון ולערוך מעקב בדבר השימושים הנעשים בחלקים שונים של נכס הומוגני בעיקרו, כאשר שימושים אלה עשויים להשתנות מעת לעת, וכך גם היחידות שבו.

בית המשפט מעלה בעניין ע"א 98/7975 הנ"ל את השאלה מתי יש לומר כי ביחידות שטח סמוכות נעשה שימוש שונה בכל אחת, המצדיק סיווג נפרד, ומתי פעולות שונות אלה משולבות זו בזו ותכליתן אחת ואין מקום לפצלן לצורך סיווג. בית המשפט מונה מספר מבחני עזר לעניין זה.

בית המשפט מדגיש כי ניתן להיעזר במבחנים הנ"ל לסיווג נכסים לצרכי ארנונה, אך מציין כי אין מבחנים אלה מהווים רשימה סגורה.

בהחלטת ועדת הערר בענייננו - קובעת השופטת וינוגרדוב - אין למצוא קביעת השימושים השונים המבוצעים בנכס, ואין למצוא בה שימוש במחנים אותם קבעה הפסיקה. כל שיש בה הוא דחיית טענת העוררת בנימוק שאין להשוות בין העוררת לבין מפעל אחר מבחינת מהות וגודל העסק, מה גם שסיווג כזה יחטיא את מטרת צו הארנונה. עוד נאמר בהחלטה, כי טענה לפיה יש לסווג מבנים בנפרד זה מזה הינה בלתי סבירה, שכן העוררת מחויבת על נכסים בכללותם, ואין מקום בנסיבות העניין לרדת לפרטי כל מבנה ומבנה.

מהילכות הפסיקה שהובאו לעיל עולה, שהנמקת ועדת הערר לדחיית טענות העוררת אינה סבירה, שכן הוועדה לא קבעה מהם השימושים השונים המבוצעים בנכס וגודל שטח השימושים ומקומם, ולא התייחסה למבחנים השונים או לאיזה מהם - אלא רק לגודל עיסקה ושטחה של המערערת.

במצב זה, אין מנוס מהחזרת הדיון לוועדה, שתקבע את השימושים השונים המבוצעים בנכסי המערערת ואת גודל השטחים ומקומם, לאחר דיון, ותיתן החלטה חדשה בשאלת הסיווג.

התוצאה הסופית: הדיון הוחזר לועדת הערר.

עמ"נ 03/338.

ביהמ"ש לעניינים מנהלים בחיפה.

השופטת: חפרי וינוגרדוב.