הדיעה הרווחת בכנס בנק ישראל: הצטרפות לגוש האירו או הדולר - אינה ריאלית

פרופ' זוסמן: "יש להישאר בשיטה הקיימת, ולא להצטרף לגושי המטבע" * ד"ר עקיבא אופנבכר: "אני תומך בתיאוריה של מארקס, לא להצטרף למועדון שמסכים לקבל אותנו"

פרופ' צבי זוסמן, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, מתנגד להצטרפות ישראל לאחד מגושי המטבע, הדולר או האירו. לדברי זוסמן, נקודת המוצא להצטרפות ישראל לגוש מטבעי כשלהוא היא, שההקשרים הכלכליים העיקריים של ישראל היום הם גם אל מול גוש הדולר וגם אל מול גוש האירו.

פרופ' זוסמן מדגיש את העובדה, כי מאז שנות ה-70 יש תנודות גדולות מאוד בשער החליפין של הדולר אל מול המטבעות האירופאים, ובשנים האחרונות אל מול האירו, ולכן אימוץ של אחד מהמטבעות האלה עלול לגרום קשיים מאוד גדולים לסחר חוץ של ישראל.

זוסמן הוסיף, כי אילו היה מדובר באינטגרציה מלאה, כלכלית ופוליטית, עם אחד הגושים, ניתן היה לשקול את היתרונות של אינטגרציה כנגד החסרונות של אימוץ אחד המטבעות העיקריים. זוסמן מסכם, כי בעתיד הנראה לעין אין סיכוי לאינטגרציה כזו, בוודאי שלא פוליטית, ולכן גם לא רצוי לאמץ את אחד המטבעות כעוגן של המדיניות המוניטארית של ישראל, ויש להישאר בשיטה הקיימת שהוכיחה את עצמה כיעילה ביותר.

על אפשרות צירופה של ישראל לאחד מגושי המטבע, האירו או הדולר, אמר ד"ר עקיבא אופנבכר, מנהל המחלקה המוניטרית בבנק ישראל: "אני תומך בתיאוריה של מארקס, אבל לא של קארל מארקס, אבי הקומוניזם, אלא של גרוצ'ו מארקס, אחד הקומיקאים האמריקנים המפורסמים ביותר.

"גרוצ'ו מארקס אמר, שהוא לא מוכן להיות חבר במועדון שמסכים לקבל אותו אל בין שורותיו. לאמור, אם מישהו יגיד שהוא מסכים לקבל אותנו, צריך אולי לסרב להזמנה, כי כנראה משהו לא בסדר איתם".

המשנה לנגיד בנק ישראל ד"ר מאיר סוקולר הדגיש: "זה לא עומד על הפרק ולא רלוונטי, משום שאף אחד עוד לא הזמין אותנו להצטרף לגוש מטבעי זה או אחר. לחלום זה טוב, תמיד. אבל, קודם עדיף שמישהו יסכים לקבל אותנו".

מאריו בלכר, לשעבר נגיד הבנק המרכזי בארגנטינה והיום דירקטור בבנק אוף אינגלנד, אומר כי כרגע עדיף להישאר עם השקל ב-100%. לדבריו אין שום טעם היום להיצמד לגוש מטבעי אחד, משום שהיום יש הרבה תנודות חדות בשערי החליפין, ויש הרבה שינויים מבניים, ולגמרי לא ברור לאן הולכים הדברים בשווקים הפיננסים בחו"ל. "אפשר להרוויח מזה שאתה נמצא באמצע. למדינה כמו ישראל, בעיקר בתקופות של מעבר, אין שום טעם לקבוע שער חליפין קבוע. בעולם יש הכרה כי שערי חליפין קבועים לא עובדים. יש גם הכרה שגמישות בשער החליפין זה דבר טוב, והניסיון של ישראל בשנים האחרונות הוא טוב מאוד".

פרופ' רפי מלניק מהמרכז הבינתחומי בהרצלייה, ציין כי הצטרפות לגוש מטבעי אחד מהווה חלופה מבנית למשטר המוניטרי של בנק ישראל. לדבריו, בעידן של גושי מטבע גדולים מדינות קטנות עם כלכלה פתוחה כמו ישראל, שלא שייכות לאחד הגושים, נאלצות לשלם פרמייה שמשקפת ריבית גבוהה יותר, ומהווה מעין מס המוטל על המשק הקטן. לכן, כל מדינה קטנה שואפת להצטרף לאחד מגושי המטבע, כדי להימנע מריבית גבוהה יותר מהרצוי".

פרופ' מלניק העריך כי ישראל תצטרף, במוקדם או במאוחר, לאחד מגושי המטבע הגדולים. לדבריו, במחקר שערך, התברר כי לישראל מאוד כדאי להצטרף לגוש האירו. "אני עדיין לא בדקתי אם כדאי להצטרף גם לגוש הדולר, אבל כנראה שגם כאן התשובה חיובית. ההחלטה לאיזה גוש מטבעי צריך להצטרף בסופו של דבר, לא תוכרע משיקולים כלכליים אלא משיקולים פוליטיים", אמר מלניק.

איש העסקים יוסי ורדי, אמר כי מאוד חשוב שישראל תנהג בזהירות. לדעתו, אם בסופו של דבר ישראל תיאות לעשות את המהלך ולהצטרף לגוש האירו, האירופים יבקשו מאיתנו מחיר גבוה מאוד.