ביהמ"ש העליון הרשיע את שמעון שבס במרמה והפרת אמונים; "יצחק רבין ידע ואישר את מעשיו"

הרכב של 9 שופטים בבית המשפט העליון החליט היום (ג') ברוב דעות להרשיע את מי שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שמעון שבס, בעבירות של מרמה והפרת אמונים בעת כהונתו בתפקיד.

התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת לגזור את עונשו של שבס. עם זאת, מאחר והתנאי לדיון הנוסף שביקשה המדינה היה ויתור מראש על עונש מאסר, לא יגזור בית המשפט המחוזי על שבס עונש של מאסר.

שבס הורשע בשתי פרשות - פרשת שטרן ופרשת שולדנפריי. בית המשפט העליון, על פי חוות דעתו של הנשיא אהרון ברק ובהסכמת השופטים מישאל חשין, יעקב טירקל, דורית בייניש, אליעזר ריבלין, אילה פרוקצ'יה, אשר גרוניס, מרים נאור, וכנגד דעתו של אליהו מצא, קבע כי בשתי הפרשות הללו התקיימו בשבס היסוד העובדתי והיסוד הנפשי שבעבירה.

מבחינת עובדתית, קבע ברק כי שבס היה במצב של הפרת אמונים הפוגע בציבור. ברק מונה את השיקולים אשר הביאו למסקנה האמורה. בכלל זה מונה ברק את מעמדו הבכיר של שבס כמנכ"ל משרד ראש הממשלה ועוצמתו הרבה של ניגוד העניינים. זאת בשל חברות קרובה עם שטרן והאחים שולדנפריי ובקשר העסקי שהיה לו עימם.

שני גורמים אלה יחדיו יצרו פגיעה מהותית באמון הציבור ופגיעה מהותית בטוהר המידות של השירות הציבורי. על מנת להרשיע את שבס, יש גם צורך להתייחס ליסוד הנפשי. ברק קבע כי שבס היה מודע לכך כי הוא עובד ציבור, הפועל בענייניהם של חבריו הקרובים, שטרן והאחים שולדנפריי.

עוד היה מודע שבס כי הוא פועל בענייניהם, כאשר הוא מכהן במקביל בתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה. הוא היה מודע לטיב הפיזי של התנהגותו ולפיכך אין חשיבות אם היה מודע גם לטיבה הנורמטיבי. ברק גם מתייחס לעובדה כי ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין, ידע ואישר את הפעולות של שבס. ברק אומר כי אין בידיעה זו כדי לשלול את ניגוד העניינים ואין בכך כדי למנוע את הפגיעה המהותית באמון הציבור בעובד ציבור.