כדאיות נמוכה להקמת מסילה בין ים המלח לעקבה עלולה להביא לביטול המיזם

הכדאיות הכלכלית של הקמת מסילת הרכבת בין ים המלח לים סוף ועקבה ירדה לסף נמוך, שעשוי להביא את היזמים לבטל אותה כליל. זאת, לאחר שחברת האשלג הירדנית, ARAB POTASH COMPANY) A.P.C), חתמה אשתקד על הסכם עם יצרנית הברום האמריקנית, ALBERMARLE CORPORATION, להקמת מפעל לייצור ברום בצד הירדני של ים המלח. כך נודע ל"גלובס".

עוד נודע, כי קודם לחתימת ההסכם בין שתי החברות, ביטלה A.P.C הירדנית מיזכר הבנה עם חברת הברום הישראלית להקמת המפעל לברום.

במשרד האוצר - ביחד עם משרד התשתיות - נערכה בדיקה עצמית לגבי הכדאיות הכלכלית של הפרוייקט, מבחינת התועלת שלו למשק. זאת, במקביל לסקר היתכנות כלכלית, שעושה קבוצת משקיעים יפאנים ואמריקנים לגביו. עלותו הכוללת של פרוייקט הקמת מסילת הרכבת היא כ-300 מיליון דולר.

על פי בדיקת משרד האוצר, הסתלקותה של A.P.C מהשותפות עם חברת הברום הישראלית הורידה את הכדאיות הכלכלית של הפרוייקט לסף נמוך, שיחייב לבדוק מחדש את כל הפרמטרים הכלכליים שלו. שכן, עיקר פעילותה של הרכבת אמור להתבצע בין מפעלי כי"ל בנגב לבין הירדנים.

זה למעלה מחצי שנה מנהל קונסורציום של חברות מיפאן ומארה"ב מגעים עם ממשלת ירדן ועם משרד התשתיות בישראל להקמת מסילת רכבת משותפת לישראל ולירדן, שתקשר את מפעלי ים המלח הישראליים למפעל האשלג הירדני. הקטע המסילתי העיקרי יעבור בין שני המפעלים, לאורך הערבה, וישמש להובלת אשלג לנמל עקבה.

על פי תוכנית שנדונה בידי צוותים ישראליים וירדניים משותפים, מסילת הרכבת תעבור ממערב לגבול הישראלי-ירדני בערבה הישראלית, כאשר היא תתחבר למסילת הרכבת הישראלית, שתחנתה הסופית נמצאת באיזור אורון. מכאן ניתן לסלול מסילה שתתחבר למסילת הרכבת הירדנית המובילה סחורות לנמל עקבה.

הקונסורציום היפאני-אמריקני החל בסקר ההיתכנות, לאחר שבבדיקות מקדמיות שנעשו על ידי ירדן וישראל, התברר, כי לשתי המדינות יש כדאיות ואינטרס משותף להקים את המסילה, כדי לקדם את השיווק של שני מפעלי האשלג, וכן לבצע שינוע משותף של מטעני מחצבים ודשנים.

הפרוייקט הוגדר על ידי שתי המדינות כפרוייקט שלום. על פי תוכנית ראשונית שגובשה במשרד התשתיות, עם השלמת המסילה לנמל עקבה, תתוכנן מסילת רכבת מעקבה לוואדי צין - למפעלי הפוספטים של כי"ל באיזור צין ורותם - כדי לאפשר לירדן לשנע מטענים דרך מסילה זו לנמל אשדוד.

יצויין, כי המפעל המשותף, הישראלי-ירדני, היה הבסיס העיקרי לכדאיות הכלכלית של פרוייקט המסילה.

גורם בכיר בכי"ל מסר ל"גלובס", כי ביטול מיזכר ההבנה הביא לכך, שלמרות שבעבר הנהלת כי"ל תמכה בפרוייקט המסילה, היא שוקלת את עמדתה מחדש. לדבריו, כי"ל תעשה כן לגבי כל פרוייקט משותף, הן עם מפעלים ומיזמים משותפים עם הירדנים, והן לגבי שיתוף הפעולה בהובלת מחצבים וכימיקלים בקווי המסילה.

לאור עמדה זאת, נערכה בדיקה במשרד האוצר, ומאוחר יותר גם בקונסורציום. מהבדיקה עולה, כי הכדאיות הכלכלית צריכה להיבחן מחדש, בשל החשש כי אי שיתוף הפעולה בין ישראל לירדן ומפעלי האשלג עשוי להוריד את ההשקעה לטמיון