חיים הורביץ, סמנכ"ל בכיר בטבע: "עמדות ארה"ב בנושא הקניין הרוחני - חצופות"

"ישראל צריכה להמשיך עם החקיקה בנושא בלעדיות המידע, לפי ההצעה שהיא גיבשה. העמדות של ארה"ב חצופות. הן מנוהלות בידי פארמה ובעיקר חברת פייזר, שטבע היא האויב הגדול שלה. כל מוצר של פייזר שיוצא, טבע מוציאה בגנריקה ותוקעת אותם".

כך אמר ל"גלובס" סמנכ"ל בכיר בטבע ויו"ר תעשיית התרופות בהתאחדות התעשיינים, חיים הורביץ, בעקבות הכישלון המפתיע של המו"מ בוושינגטון בין ישראל לארה"ב, להגעה לסיכום בנושא בלעדיות המידע לתרופות.

לדברי הורביץ, "ב-7-5 השנים הבאות, למעלה מ-50% מהמכירות של פייזר חשופות לגנריקה. ברור להם מי יהיה השחקן הראשי - טבע. אנחנו צריכים להמשיך בחקיקה ולא להסכים לכל פסיק ונקודה שפייזר רוצה.

"פייזר היא חברה ארוגנטית שחושבת שהכל מגיע לה בגלל שהיא מספר אחת בעולם. מחזור פייזר הוא כ-50 מיליארד דולר ורווח של כמעט 13 מיליארד דולר. השווי שלה הוא מעל 200 מיליארד דולר. זה כוח כלכלי".

לדברי הורביץ, עו"ד טל בנד, היועץ המשפטי של טבע לנושאי קניין רוחני, שהה בוושינגטון בזמן השיחות, כדי להוות משקל נגד ייעוצי למשלחת המקצועית של ממשלת ישראל (ממשרדי התמ"ת, הבריאות והמשפטים), שכן, "עו"ד בנד הוא אחת הסמכויות המובילות בארץ בתחום הקניין הרוחני ובלעדיות מידע".

לדבריו, "זה עדיין לא כמו קבוצת הלחץ של פייזר ופארמה, שעומדות מחוץ לחדרי הדיונים, והצוות האמריקני הממשלתי מתייעץ איתן ועושה מה שהן דורשות".

עוד טוען הורביץ, כי "כל פארמה (ארגון יצרני התרופות של החברות האמריקניות המובילות), זה אנשים של פייזר. פארמה הוא ארגון חזק בוושינגטון. אבל אנחנו כמדינת ישראל, לא צריכים לחיות לפי התכתיבים שלהם. פארמה מדברת בשם הממלכתיות האמריקנית, אבל לגמרי מייצגת את המשחק של פייזר".

בהתייחס ללחצים הצפויים עתה על ישראל, אמר חיים הורביץ: "השוק העיקרי של החברות טבע, אגיס, תרו ודקסון, הוא עם אוריינטציה לארה"ב, כך שהדרישה האירופית פחות רלוונטית כרגע (באיחוד האירופי ניתנות 10 שנות בלעדיות מידע)".

לדברי הורביץ, "בכל משרדי הממשלה חושבים שצריך להמשיך בחקיקה, גם של בלעדיות המידע וגם תיקון לחוק הפטנטים".

לטענת חברות הפארמה, גם תיקון חוק הפטנטים שיועבר בחוק ההסדרים במקביל להצעת ישראל לבלעדיות מידע שלא התקבלה ע"י ארה"ב, יגביל את אפשרותן להארכת פטנטים קיימים שנרשמו בישראל, בעוד בלעדיות המידע המוצעת, ל-5 שנים לא מלאות, תגרום לצמצום הניסויים הקליניים שיבצעו בישראל, שהיום נאמדים בהיקף כ-150 מיליון דולר בשנה.

לדברי הורביץ, "אם נעביר את החוק, ארה"ב לא תוריד את ישראל בדירוג. ואם כן, זה יהיה משהו חדש בגישתם, אחרי שב-90% מהדברים אנחנו מסכימים".

גורמים ישראליים המקורבים למגעים בין ישראל לארה"ב מסבירים את כישלון המו"מ, בכך שארה"ב הציגה עמדות קשוחות בהרבה מאלה שהציג נציב הסחר האמריקני, רוברט זליק, בביקורו בישראל לפני חודש וחצי.

לדבריהם, הסיבה נעוצה בפוליטיקה הפנימית בארה"ב: זליק כשר הסחר (נציב הסחר האמריקני) לא הגיש את התפטרותו לאחר הבחירות בארה"ב, כמו שרים אחרים.

אולמרט אמר טרם צאתו, כי יש להזדרז לסכם את המו"מ, "שכן קיים חשש מהחלפתו של השר".

לפי עמדה זו, בשל חשש של זליק למעמדו ולעצם המשך תפקידו, תוך תחרות בעמדותיו הקשוחות בהרבה בנושא זה של תת שר הסחר האמריקני, וויליאם לאש השלישי, הציג זליק עמדות קשוחות אלה, המשקפות לכאורה פטריוטיות אמריקנית ודאגה לאינטרס האמריקני, ופחות פשרנות כלפי העמדה הישראלית.

לפי גורמים אחרים, עמדת הדרג המקצועי בארה"ב העמידה דרישות אלה כל הזמן, ואילו הישראלים בראשות אולמרט, העדיפו לחשוב, כי ארה"ב תתקדם בנקודות שלא היתה כוונה לוותר עליהן.