" בקרוב מאד נתחיל לחלק את הנכסים בין הילדים בצורה ברורה"

קל היה לראות שאלה היו מבחינתו רגעים של נחת, ניתוק זמני מהסערה העסקית והתקשורתית שבה נתונים עסקי קבוצת עופר בתקופה האחרונה. עופר, 80, ליווה בגאווה את הרב הראשי לשעבר, ישראל לאו, כאשר זה התקין מזוזה חדשה בפתח בית-המלון. לא עניין של מה בכך, כאשר מדובר במלון של רשת שגאוותה על ארוחות-ענק של פירות-ים, ושאורחיה אינם מקפידים, בלשון המעטה, על לבוש צנוע. הוא מצא זמן למנוחה על שפת הים, ולארוחת הערב הוא הגיע בלוויית אשתו רותי, כששניהם לבושים בגלבייה לבנה בוהקת, בלתי-רשמית למהדרין, כמצוות מארגני האירוע.

לא פחות מ-14 מיליון דולר השקיע עופר בחידושו של המלון הוותיק, על 287 חדריו. זהו סכום חסר-תקדים בארץ, כאשר מדובר בשיפוץ ולא בבנייה מן היסוד. "אני מקווה שאחזיר את ההשקעה תוך ארבע-חמש שנים", הוא אומר באופטימיות, בשיחה שאנחנו מקיימים בנחת בלובי. מפעם לפעם הוא מצביע בגאווה על השינויים והשיפורים שהושגו בזכות השקעת-העתק. למשל, סנדות שמכסות את הגג, הלובי והשטחים הציבוריים, ומקנות להם מראה ג'ונגלי-משהו.

"המלון הזה", אומר עופר, "משנה כמה סדרי עולם מבחינת קלאב מד, שהיא רשת מועדוני הנופש הגדולה בעולם. זו למשל הפעם הראשונה שמלון של הרשת הוא כשר. המלון במתכונתו הקודמת, שנסגר לפני שנתיים וחצי, לא היה כשר, וכך גם המלון של קלאב מד באכזיב, שאינו פעיל בשנים האחרונות.

"זה גם המלון הראשון שקלאב מד מעבירה, בהמלצתנו, לניהול של רשת ניהול מלונות. קלאב מד החליטה להעביר את ניהול המלון באילת לרשת מלונות פתאל שבשליטת דוד פתאל, ואני משוכנע שהוא יביא את המלון לגבהים חדשים".

"זו בעיה של הקנאים, לא שלי"

עם תום המנוחה האילתית שב עופר אל עסקיו חובקי-העולם. הבוער ביניהם, לפחות השבוע, הוא עסקת בעלי העניין הגדולה ביותר בישראל מאז ומעולם, שנרקמה בחברת צים. חברת הספנות הישראלית, נזכיר, נמצאת בבעלות החברה לישראל, שבה שולטים האחים סמי ויולי עופר. במסגרת העסקה, אמורה צים לרכוש ולחכור 12 אוניות מחברת זודיאק, שבבעלותו של סמי עופר, תמורת לא פחות מ-820 מיליון דולר. אסיפת בעלי המניות של החברה לישראל, שאמורה לאשר את העסקה, צפויה הייתה להתכנס היום (יום ה').

הרבה ביקורת הוטחה בעסקה מאז שנודע עליה. הטענה העיקרית היא, שה"תיווך" של זודיאק מיותר, ושצים חוכרת במחיר יקר אוניות, שייתכן שהייתה יכולה לחכור בשוק במחיר זול יותר. המשמעות היא שהציבור, שמחזיק בצים דרך החברה לישראל, מפסיד. משפחת עופר, ובעיקר סמי עופר, בעליה של זודיאק, הם שירוויחו.

לאחר חלוקת הנכסים בינו לבין אחיו סמי, מחזיק כיום יולי עופר רק 20% בחברה-האם של החברה לישראל (ראו מסגרת), ולכן הטענות נגד העסקה מופנות בעיקר אל אחיו. זה לא גורם לו להתרתח מהן פחות. "הקנאה מדברת מגרונותיהם של אנשים רבים", הוא אומר. "אדם שמצליח בארץ, פשוט לא מפרגנים לו. אנחנו - גם אני, גם אחי סמי וכל קבוצת עופר - אוהבים את המדינה, רוצים להשקיע בה ואוהבים להשקיע בה. כל הדיבורים נגדנו אינם במקום. זו המדינה היחידה שלנו, ואנחנו נמשיך להשקיע בה למרות כל צרי-העין והקנאים".

מי הם הקנאים האלה שאליהם אתה מתכוון?

"שיבינו לבד, אני לא נכנס לזה. זו הבעיה של הקנאים וצרי-העין, לא שלי".

יש טענה כללית נגדכם, שאתם "חולבים" את המדינה בכל הזדמנות. למשל, בשינוי ההסכם בבתי-הזיקוק, למשל ברכישת חברת צים, וכעת בעסקת בעלי-העניין שלה.

"הכול שטויות. לא רק אנחנו מרוויחים מהעסקות האלו, גם המדינה וגם הציבור. מעבר לכך, אני מסרב להתייחס לסוגיית עסקת בעלי-העניין ולסוגיית שינוי ההסכם בבתי-הזיקוק על-ידי המדינה".

בקבוצת עופר, לעומת זאת, בהחלט היו מוכנים השבוע להתייחס לעסקת בעלי-העניין בצים. בקבוצה יודעים שמדובר בשבוע גורלי, אבל משתדלים לשדר "עסקים כרגיל", ערב הכרעת אסיפת בעלי המניות. "אין לנו שום בעיה גם אם העסקה לא תאושר", אומר בכיר בקבוצה ל-G. "המשפחה ממילא תיהנה מכך".

איך?

"הרווח יגיע במלואו לעופר ספנות, שכן בשל המחסור העולמי באוניות, עופר ספנות לא תתקשה למצוא קונה או חוכר אחר לאוניות של חברת זודיאק, שבשליטת סמי עופר.

"מי שאמור להרוויח בעסקה הזו הוא בעיקר הציבור, שמשקיע במניות החברה לישראל. צים היא אחת האחזקות העיקריות של החברה לישראל, וזו תרוויח מכך שהיא תקבל אוניות ששוות יותר ממיליארד דולר, ב-820 מיליון דולר".

הטענות הן שלא מדובר באוניות חדישות במיוחד, ושספק אם צים בכלל צריכה אותן כרגע.

"האוניות האלו נחוצות מאוד להמשך הפעילות של צים. אי-אישור העסקה גם יעכב את הפיכת צים לחברה בולטת עוד יותר בשוק העולמי".

"עוד מעט יתחילו למכור בדיוטי פרי גם מכוניות בזול"

מאז חלוקת העסקים בין יולי לסמי עופר, עסקיו העיקריים של יולי הם בתחום המלונאות והנדל"ן, בצד אחזקתו המשותפת עם אחיו בבנק המזרחי. לאחר פתיחתו מחדש של מלון קלאב מד, יש ליולי עופר שלושה מלונות באילת, בנוסף על בעלות חלקית במלון שרתון סיטי טאואר ברמת-גן.

זו הסיבה לכך שעופר מלא טענות נגד משרד האוצר, אשר מבקש לבטל את מעמדה של אילת כאזור סחר חופשי, הנהנה מפטור ממע"מ. את הטענות שלו הוא מפנה ישירות אל שר האוצר: "ביבי הבטיח בעבר שאילת תהיה עיר חופשית משוחררת ממסים, חלק ממרחב בין-אזורי, שיכלול גם את עקבה וגם את טאבה", הוא אומר. "זה לא קורה. במקום זאת, תיירים ישראלים יכולים היום לעבור את הגבול לעקבה ולטאבה, ולקנות שם מוצרים הרבה יותר זולים או ללכת למלונות יותר זולים, אבל אין הדדיות מול אילת".

והשארת הפטור ממע"מ תפטור את הבעיה?

"מעבר להימנעות מביטול הפטור ממע"מ, אני קורא לביבי גם להוריד את המס על העובדים שמועסקים באילת. מצד אחד, מרשים לנו להעסיק רק 16 עובדים זרים בכל מלון, אך מצד שני אנחנו חייבים לשלם שכר מינימום של 1,000 דולר לעובד זר.

"אנחנו חייבים עובדים זרים, משום שישראלים מסרבים לעשות עבודות שחורות. במלון מסוים בים המלח, למשל, שבו ביקרתי באחרונה, מחזיקים 80 מלצרים ונהגים מהעדה הבדואית, בגלל שאין בכלל יהודים שרוצים לעבוד במלונאות בים המלח. היהודים מתביישים לעשות את העבודות הגסות, וכך אי-אפשר להמשיך".

מאז פרוץ האינתיפאדה, לפני ארבע שנים, ענף המלונאות כולו עובר משבר קשה.

"אנחנו מקווים שיהיה טוב. אחרי שהלך ערפאת, אללה ירחמו, יהיה טוב, וככל שנתקרב לשלום, ענף המלונאות ישתפר. אבל זה לא מספיק. אם האוצר יממש את איומו לבטל את הפטור ממע"מ באילת - וככה זה נראה היום - אזי אנחנו רק חוזרים כמה צעדים לאחור. אנחנו, מספר יזמים גדולים הפועלים באילת, יחד עם ראש העיר לוי יצחק, מנהלים מלחמה קשה בנושא, ומקווים לתוצאות חיוביות. בינתיים אין תוצאות, וענף המלונאות צריך לקחת בחשבון שתיירות הפנים תצטרך לשלם עוד 17%. גם כל ישראלי שיגיע לאילת ויבקש לצרוך מוצרים אחרים, יידרש לשלם עוד 17%".

זה מה שיגרום לישראלים לנסוע לחו"ל במקום לאילת?

"לצערי, כן. לא יכול להיות שהישראלים שנוסעים לחו"ל ייהנו מכל טוב גם בדרכם לשם וגם כשהם מגיעים לשם, ואילו באילת הם רק ישלמו יותר ויותר כספים. נפגשתי לא מזמן עם ראשי סיטונאית התיירות השטיח המעופף, והם אמרו לי שרק השנה הם הטיסו חצי מיליון ישראלים לטורקיה. אתה קולט, חצי מיליון ישראלים.

"וכשהישראלי נוסע לחו"ל, הוא נכנס קודם כול לשדה-התעופה המפואר שבנו לו עכשיו. הוא קונה את כל העולם בלי מכס ומע"מ, ואחר-כך טס לקפריסין או לטורקיה. גם מחירי הטיסות לשם נורא זולים, וגם מחירי המוצרים שם נורא זולים. היה עדיף לטוס שעה אחת לאילת ולקבל את כל טוב הארץ, אבל באילת, מה לעשות, יקר, ואם יטילו מע"מ יהיה עוד יותר יקר".

גם הדיוטי-פרי הוא מתחרה של אילת?

"עוד מעט, בקצב שקונים כמעט כל דבר בדיוטי-פרי בשדה-התעופה, יתחילו למכור שם גם מכוניות בזול. אין לזה סוף. לא ייתכן ששדה-תעופה בדרך לחו"ל ימכור לך הכול, ולעומת זאת, כשאתה נוסע לאילת, אתה משלם הרבה יותר יקר".

אז איך זה שאתה רק עכשיו גמרת להשקיע 14 מיליון דולר במלון באילת דווקא?

"כמו שאמרתי קודם, אני מקווה שאחרי לכתו של ערפאת המצב ישתפר. אנשי העסקים הצרפתים שהגיעו לפתיחה של קלאב מד אומרים שהרצון הטוב של הפלסטינים יבוא לידי ביטוי בתקופה הקרובה, ובעקבות זאת יבואו לארץ הרבה תיירים צרפתים, וכנראה גם הרבה עולים חדשים משם.

"בקלאב מד עשינו להם מלון לדוגמה ולתפארת, מתוך הנחה שרוב האורחים יהיו צרפתים. אנחנו גם מקווים שעוד תיירים צרפתים ימלאו את המלונות האחרים של הקבוצה באילת, מרידיאן (המנוהל גם הוא על-ידי רשת מלונות פתאל, ד' ח') ולגונה (המנוהל על-ידי רשת ישרוטל)".

מה התשואה שלך על ההשקעות במלונות בארץ?

"הממוצע הוא 5%-6% לשנה. אני עדיין לא מרוצה לחלוטין מהתשואה הזו, אני מצפה להרבה יותר. בינתיים, מלון מרידיאן מוביל על-פני האחרים, והוא הכי רווחי. אני תולה הרבה תקוות גם בקלאב מד".

"הניהול במזרחי מצוין"

האחזקה המשותפת העיקרית כיום של האחים יולי וסמי היא בנק המזרחי. במשך תקופה ארוכה לא הסתדרו האחים עופר עם השותף לשליטה בבנק, איש העסקים מוזי ורטהיים. בענף נפוצו ידיעות על רצון של מי משתי הקבוצות למכור את אחזקותיה בבנק. כיום, מאז המינוי המוסכם של היו"ר יעקב פרי ומנכ"ל הבנק אלי יונס, נראה שהיחסים השתפרו.

"אני מאוד מרוצה מההשקעה בבנק ומהתשואות שאני מקבל", אומר עופר. "הניהול בבנק מצוין".

אתה מרוצה מהמנכ"ל, אלי יונס?

"אלי יונס, ספציפית, הוא מנכ"ל מצוין".

לאחרונה הייתה ביקורת קשה על סכומי הכסף העצומים שקיבל ויקבל יונס. רק ההטבה הטמונה באופציות שקיבל שווה 29 מיליון שקל, בנוסף על שכר ובונוס שיכולים להגיע ל-5 מיליון שקל בשנה.

"אני לא מבין מה רוצים ממנו ומהבנק. כך עובדים כל הבנקים הגדולים. כולם מיטיבים מאוד עם המנהלים שלהם, כי לאנשים טובים צריך לשלם כראוי. כל אגורה מגיעה לו".

האם יש לכם כוונה להמשיך את תהליכי הפרדת האחזקות בתוך המשפחה, ואולי לערב יותר את הדור השני?

"אני יכול לומר שבקרוב מאוד נתחיל לחלק את הנכסים בין הילדים בצורה הרבה יותר ברורה ומפורטת. מעבר לכך לא אפרט".

"בהונגריה הרבה יותר רווחי"

בשנים האחרונות מחלק עופר את זמנו בין בודפשט להרצליה. הוא מאוד גאה בעסקיו בהונגריה. את הקניונים שהיו בבעלותו שם עופר אומנם מכר לפני שלוש שנים למוטי זיסר, תמורת 102 מיליון דולר, אך הוא נשאר עדיין הבעלים של זכויות ליותר מ-1,000 יחידות-דיור בבודפשט, וכן בבעלותו שלושה בתי-מלון בעיר. אחד מהם הוא מרידיאן, מן המלונות הגדולים והיוקרתיים בבודפשט, שם גם יש לעופר סוויטה פרטית, שבה הוא מתגורר עם אשתו רותי, המלווה אותו בנסיעותיו להונגריה.

חלק מהפרויקטים למגורים בבודפשט הם בשותפות עם חברת הבנייה מנרב. לפני מספר חודשים רכשו עופר ומנרב מתחם לבניית 500 דירות בבודפשט, ולאחרונה ניהלו גם משא-ומתן לרכישת מתחם נוסף, להקמת 800 יחידות-דיור.

האם אתה שבע-רצון מאחזקותיך במלונות בהונגריה?

"שם הרבה יותר רווחי. יש לי שלושה מלונות מצוינים, מרידיאן, רמדה וסטארלייט. המלונות שם מאוד רווחיים, אבל לא אכנס למספרים. צריך לציין שממשלת הונגריה הרבה יותר מקילה עם יזמים בענף התיירות בהשוואה לממשלת ישראל, ועל כן הרמתי את הכפפה והקמתי שם מספר בתי-מלון. לפני ארבע שנים קיבלתי תואר של גיבור הונגריה, בגלל התרומה שלי לקידום ענף המלונאות במדינה".

ההצלחה שעליה מדבר עופר בהונגריה לא מונעת ממנו מ"לבשל" גם הוא עסקת בעלי-עניין גדולה, שבה מעורבים נכסיו שם. התוכנית היא שהחברה הבורסאית מליסרון, הנמצאת בשליטתו, תרכוש את עסקי הנדל"ן בהונגריה. כעת ממתינים במליסרון להערכת השווי, כדי להשלים את העסקה. גם במקרה הזה, העסקה תלויה בבנקים - איגוד ולאומי - המחזיקים יחד ב-13.2% ממניות מליסרון.

מה לגבי השקעות חדשות נוספות בענף המלונאות, בארץ ובחו"ל?

"במלונאות בארץ השוק רווי לחלוטין. מבחינתי, אין יותר טעם להשקיע במלונאות בארץ, על אחת כמה וכמה בעקבות גזירת המע"מ ואי-ההקלות ממס לעובדים. גם בעולם אנחנו לא משקיעים בשלב זה בפרויקטים נוספים במלונאות, אם כי אנחנו תמיד מחפשים הזדמנויות טובות בחו"ל".

מה לגבי פרויקטים של נדל"ן מסחרי ופרויקטים של מגורים בחו"ל?

"הבן שלי, דורון, מעורב מאוד בפרויקטים בחו"ל, בעיקר בלונדון. הקבוצה שלי, כקבוצה, בשלב זה לא משקיעה בדברים חדשים בנדל"ן בחו"ל".

בהונגריה מימשתם קניונים בתשואות יפות מאוד, אחרי שהיו הצעות רכישה אטרקטיביות. האם תשקלו פרויקטים חדשים?

"לא נשקול פרויקטים חדשים בתחום המסחר. השוק רווי לחלוטין".

מה לגבי השקעות נוספות בנדל"ן בארץ?

"כרגע, אנחנו לא משקיעים שום דבר בארץ. קודם שתהיה כאן ממשלה יציבה, ואחרי זה נראה".

בסופו של דבר, אתה תמיד חוזר לממשלה.

"אני מקווה שנתניהו יפעל להוזלת העבודה בארץ. צריך גם ממשלה יציבה, כי ללא יציבות לא יהיו עסקים טובים כאן".

"פרויקט המרינה בהרצליה רווחי"

כמומחה גדול לנדל"ן וכאחד העוסקים הוותיקים והגדולים בארץ בתחום, האם האווירה החיובית יותר באזור הופכת אותך לאופטימי יותר בכל הקשור למחירים ולביקושים בתחום?

"לצערי הרב, אני לא רואה שום דבר חיובי שהולך להתרחש בנדל"ן בארץ בתקופה הנראית לעין. המצב עדיין מאוד לא ברור. אני לא חוזה דברים טובים בשום תחום - לא במסחר, לא במגורים, לא במשרדים ולא במלונאות".

אם מדברים על השקעות נדל"ן, פרויקט המרינה בהרצליה, שאתם בין בעלי השליטה בו, ספג הרבה ביקורת בשנים האחרונות, כולל ביקורת משפטית, ודרש השקעות כבדות ביותר. בית-המשפט גם אסר למכור דירות נוספות למגורים במרינה. היום, במבט לאחור, אתה מרוצה מהתוצאות?

"למרות השקעת-העתק, אני מאוד מרוצה מההשקעה שלנו בשטחים העורפיים של המרינה. הפרויקט מאוד רווחי".*

"בקרוב מאוד

פרשיות האחים עופר

*קבוצת עופר נמצאת בעין-הסערה בשנים האחרונות, בעיקר בגלל הקשרים העסקיים ההדוקים שהיא מנהלת עם המדינה - הן מכוח שליטה משותפת בכמה חברות מובילות במשק, והן במסגרת מכרזים של המדינה שבהם משתתפת הקבוצה. אלה, בתמצית, הפרשות הבולטות:

רכישת צים

לפני כשנה רכשה החברה לישראל את אחזקות המדינה (48%) בצים, חברת הספנות הגדולה בארץ ואחת הגדולות בעולם, תמורת 115 מיליון דולר. המדינה, ובעיקר רשות החברות הממשלתיות, ספגו ביקורת קשה על כך שמניות צים נמכרו במחיר שנראה זול מדי. להגנתה טענה המדינה כי החברה לישראל הייתה המציעה הרצינית היחידה במשך מספר שנים, שבהן ניסתה המדינה למכור את המניות. אולם צריך לזכור כי לחברה לישראל הייתה זכות סירוב ראשונה למניות המדינה בצים, וגם "זכות הפוכה" - לתבוע מקונה אפשרי שירכוש גם את מניותיה. הזכות הזו הרתיעה משקיעים רבים, שחששו להיכנס להשקעה גדולה בצים.

כך או אחרת, בחברה לישראל ידעו מה הם עושים. מאז שנרכשה צים הרוויחה החברה 115 מיליון דולר, וכן מכרה שבע אוניות ישנות תמורת כ-250 מיליון דולר, בעסקות שבהן נרשם רווח הון של 307 מיליון שקל.

עסקת בעלי-העניין בצים

לפני כשלושה חודשים התפרסמה הכוונה של צים לבצע עסקת בעלי-עניין, הגדולה ביותר בישראל אי-פעם. על-פי העסקה, סמי עופר, באמצעות חברת זודיאק שבבעלותו, ימכור ויחכיר לצים 12 אוניות, בעסקה שהיקפה הכולל כ-820 מיליון דולר.

יוסי רוזן, מנכ"ל החברה לישראל, טען כי "העסקה היא דוגמה לעסקה מצוינת לעסקת בעלי-עניין, שמטרתה להיטיב עם חברה ציבורית". ספק אם לציבור יש סיבה להתלהב מה"נדיבות" של החברה לישראל. לא ברור מדוע צריכה צים את התיווך של זודיאק, לרכישת אוניות שיירכשו back to back מהמספנות. באשר לדמי-חכירה, לא ברור כיצד אלה נקבעים, כאשר משני צדדי העסקה יושבים אותם בעלים.

לאישור העסקה נדרשת הסכמת שליש מבעלי המניות בחברה לישראל שאינם "נגועים" בעסקה. רשות ניירות ערך אסרה על בנק לאומי, המחזיק ב-20% ממניות החברה, להצביע באסיפה הכללית שתתבקש לאשר את העסקה. וכך, בעלי המניות האחרים, פרטיים ומוסדיים, הם שיכריעו. אסיפת בעלי המניות אמורה הייתה להתקיים היום (ה'), אחרי הורדת הגיליון לדפוס.

עסקת בתי-הזיקוק

דוגמה נוספת למורכבות הקשרים העסקיים בין החברה לישראל לבין המדינה. לפני כשנתיים חתם החשב הכללי הקודם באוצר, ניר גלעד, על הסכם הזיכיון החדש של בתי-הזיקוק, שאמור היה להחליף את הזיכיון שפג ב-2003. לפי ההסכם, החברה לישראל, המחזיקה ב-26% ממניות בז"ן, קיבלה אופציה להודיע בתוך כשנה האם היא מעוניינת לממש את אחזקותיה בבז"ן ולמכור אותן למדינה. תמורת זאת, התחייבה המדינה לשלם לחברה לישראל על-פי שתי הערכות-שווי שהוזמנו בשעתו. החברה לישראל אמורה הייתה לקבל כ-120 מיליון דולר מקופת המדינה.

הסערה קמה כאשר החברה לישראל החליטה לממש את האופציה ולצאת מאחזקותיה בבז"ן, וסוגיית המחיר שתשלם המדינה עלתה שוב לדיון. גם באוצר וגם שר התשתיות אז, יוסף פריצקי, התנגדו לכך שהמדינה, בתקופה של מיתון, תשלם 120 מיליון דולר לאחים עופר.

במקביל, עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ נגד ההסכם. בעקבות כך, הוחלט לשנות חלק מהסכם הזיכיון, ועל-פי ההצעה החדשה, שאושרה לאחרונה על-ידי ועדת השרים להפרטה, המדינה תשלם לחברה לישראל בעבור המניות רק אחרי שתמכור את אחד משני בתי-הזיקוק שבבעלות החברה - בית-הזיקוק באשדוד. כמו כן, הסכום של 120 מיליון הדולר נקבע כסכום מקסימלי לעסקה, ולא כסכום שישולם באופן אוטומטי.

תחנות-הכוח הפרטיות

במקרה הזה, העימות מול המדינה הגיע לשיאים חדשים וירד לרמות אישיות, כאשר עידן עופר והחשב הכללי, ירון זליכה, התעמתו בחריפות מעל דפי העיתונות. זליכה ביקש להביא למצב שבו קבוצת עופר, ששותפה בפרויקט להקמת תחנת-כוח פרטית גדולה במישור רותם בנגב (עם סימנס ובריטיש גז), תפחית את דרישותיה הכספיות מהמדינה.

מדובר בתחנת-הכוח הפרטית הגדולה הראשונה שתוקם בארץ. המדינה פרסמה את המכרז לפני כ-4 שנים, ומאז היו עיכובים רבים. בסופו של דבר הושגה פשרה, ופרויקט התחנה יצא לדרך לפני מספר שבועות, לאחר שהקבוצה הזוכה הסכימה להפחית את ההכרה בעלויות ההקמתה ב-50 מיליון דולר.

אגב, המכרז הראשון לתחנת-כוח פרטית פורסם כבר לפני 8 שנים, על-ידי חברת החשמל. במכרז זכתה קבוצת עופר, אך עיכובים שונים מנעו את הוצאתו לפועל. קבוצת עופר טענה כי העיכובים גרמו לה להתייקרות משמעותית בעלויות. הרשות לשירותים ציבוריים חשמל הסכימה לפיצוי של עשרות-מיליוני דולרים, אך עופר רצתה יותר. המחלוקות התמשכו, ובסופו של דבר הכריזה לפני 3 חודשים חברת החשמל, כי היא מבטלת את זכיית עופר במכרז. עופר מצדה הודיעה כי תקים תחנה דומה, ללא מכרז, וזאת בעקבות התקנות החדשות שפרסם משרד התשתיות, המאפשרות זאת.