ביהמ"ש העליון התיר לעיריית הרצליה ולוועדה המקומית לתבוע את יזמי המרינה

העירייה מבקשת להחזיר לידיה שטח במעגן; טוענת כי היזמים ייבשו שטח ים גדול משהותר להם

שופטי בית המשפט העליון, דורית בייניש, איילה פרוקצ'יה וסלים ג'ובראן, אפשרו היום (ה') לעיריית הרצליה ולוועדה המקומית לתכנון ובנייה לתבוע סעדים קנייניים בפועל מהקבלנים שבנו את המרינה.

בכך ביטל בית המשפט העליון פסק דין של השופט המנוח עדי אזר, אשר מחק על הסף עילות וסעדים קנייניים מתוך התביעה שהגישו העירייה והוועדה המקומית נגד החברות מרינה הרצליה, מרינה אחזקות, מוטי זיסר וחברת מרכזי שליטה.

העירייה טענה בערעור, באמצעות עו"ד יואב נרי, כי המינהל הוא הבעלים של הקרקע בחוף ימה של הרצליה, אשר חלקה חוף ים וחלקה איזור ימי שיובש. לדבריה, המינהל הסכים עם החברות שיחכיר את שטחי הבנייה והמסחר לקבלן שייבחר ואשר יבנה את המרינה. עוד הוסכם, כי המעגנה תוחכר לחברה העירונית ואילו השטחים הציבוריים יוחכרו לעיריית הרצלייה. ברוח זו נחתם הסכם הקובע את הדברים.

לדברי העירייה, לאחר סיום העבודות התברר שהקבלן תפס וייבש בפועל משבצת של כ-163 אלף מ"ר הצמודה לחוף, דהיינו שטח עודף של 30 אלף מ"ר מעבר למוסכם על-פי החוק, ואשר אותו היה אמור הקבלן לייבש. כך הגדיל את שטח החלקה על חשבון שטח המים של המעגנה, שאמור היה להיות מוחכר לחברה העירונית.

בעקבות כך עתרה החברה העירונית לבית המשפט המחוזי, לקבלת השטח האמור. השופט אזר דחה את הבקשה לקבלת השטח, ועל כך ערערה החברה לעליון.

העליון קיבל את הערעור בנושא זה והחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי, על מנת שימשיך לדון בתביעה להחזרת השטח לעירית הרצלייה. את חברות המרינה ייצגו משרד עוה"ד ראב"ד-מגריזו-בנקל. (ע"א 3460/03).