שיאן הגינס שבתוכנו

גינס שיאי עולם 2005. הוצאת כרטא. 189 שקלים

גינס חוגגת יובל ולכבודו יצא ספר השיאים הידוע במהדורה מיוחדת ובכריכה מוזהבת. גינס מאוד גאה בחמישים שנים של מדידה, שקילה וספירה, אבל הקפידה לא להיסחף בגודל, 288 עמודים, זהה למהדורת 2003.

לפני מספר שנים ארגנה חברת מזון מקומית את ארוחת הבוקר הגדולה ביותר בעולם. פרשו שולחנות לאורך חוף הים של תל-אביב, מחוף מציצים ועד בואכה יפו. המטרה: להיכנס לספר השיאים של גינס.

שיא אחד ברור, שעומד בקריטריונים הכי מחמירים של תיעוד, משך השגה וייחוד, יש לנו אצל גינס. על פי הספר "גינס שיאי עולם 2005", שיצא בימים אלה לשוק, ישראל נחשבת למדינה בעלת ההוצאה הביטחונית הגבוהה ביותר לנפש, 1,487.68 דולר (על פי נתוני 2003). מן הסתם נמשיך ונחזיק בתואר הזה בעתיד הנראה לעין.

כבר בהקדמה ניתן להבחין שגינס מכוונים לספירות עליונות. "כיום נמכרים מדי שנה כ-3.5 מיליוני עותקים של הספר גינס שיאי עולם, עובדה המוכיחה כי לא פחתה כהוא זה שאיפתו של האדם לידע, ושאיפתו להיות שיאן גינס". גינס משדרגים את ריבוי המידע, ברובו טריוויאלי, למדרגת "ידע". גם 3.5 מיליון צרכנים נכנסים אצלם תחת כותרת-גג של "האדם", יציר הבריאה הבוחן את הישגי זולתו בהבלטת אישוני עיניו למרחקים.

תוספת מהדורת היובל הוא חזרה להישגים מוכרים ואהובים, היכל התהילה של גינס, וראיונות קצרים עם שיאני גינס. אותי דווקא עניין מה עושה שיאן גינס בתקופות הדגירה - החודשים והשנים שבהם הוא מגדל את ציפורניו הארוכות, היכן הוא מאחסן את כל המוזרויות האלה. מן הסתם, מסתתרת פה איזו סדרת ריאליטי בנוסח "הברבור", שתעקוב אחרי מתמודדי גינס בדרך להישג.

מטרידות אותי גם שאלות אתיות. אוקיי, אז קאתי יונג (בתמונה) דחקה את עצמה לחגורות ויקטוריאניות, כדי להשיג את המותניים הצרות בעולם. אבל מי שיחרר את המידע על אבן הכליה הכי גדולה בעולם שהוצאה מגופו של מוחמד עלי אל-מוליכי? האם הרופא הנרגש מגודל ההישג אמר לו, מוחמד, תוותר על סודיות רפואית, האבן הזאת תיקח אותך רחוק?

ישנם שיאים שפשוט נמצאים שם ורק צריך למיינם. מי הגן על תוארו העולמי במשקל כבד הכי הרבה זמן? המתאגרף ג'ו לואיס, 11 שנה. איזה שיר הכי נמכר? "חג המולד הלבן" בביצועו של בינג קרוסבי - מאה מיליון עותקים. כוכבת הקולנוע מריל סטריפ היא בעלת שיא מועמדויות לאוסקר בין הנשים - 13, וג'ק ניקולסון בין הגברים - 12.

יש שיאים שצריך להפיק אותם, כמו הכי הרבה אנשים בו-זמנית על כרית נפיחה - נקבע השנה על ידי 1504 ילדים שכונסו באצטדיון טוטנהם. ויש שיאים שצריך מוח עקום כדי לקטלג אותם: הכי הרבה נספים על הר אוורסט ביום אחד, ההישרדות הכי ארוכה של חתול אחרי רעידת אדמה, הכי הרבה רגליים שנמרטו בשעווה בשעה אחת.

הספר חי בסביבה הטבעית שלו כשהוא מקטלג תופעות טבע, הישגים הנדסיים ומדעיים, או בספורט, שם שיטת המספור חיה באופן טבעי, ולא במקרה כשליש מהספר מוקדש לספורט. הישגים רבים אגב, חוזרים ממהדורה קודמת. לכל היותר, מסדרים את לוח השיאים בצורה אחרת, מחליפים פיסת מידע אחת באחרת, אבל בעיקרון, ראית ספר גינס אחד, ראית את כולם.

בניגוד לדרדוויל שנוהג להתריע את קהלו שלא לנסות בבית את אשר הוא עושה, גינס מרמזים לנו שבכל אחד מאתנו מסתתר שיאן גינס קטן, וצריך רק למצוא את העיסוק שיעמוד בקריטריונים שלהם. גינס היו רוצים להכניס בנו את החשיבה הגינסית הזאת, או לפחות שנכניס את ספר גינס לבתינו, כאילו מדובר בתנ"ך. אולי הם צודקים, הישגי גינס הם כנראה אוסף הפרטים הקטנים שאלוהים נמצא בהם.