אמנות בת זמננו ובתים בני זמנם

ש אופנה של הקמת גורדי שחקים מזכוכית, בתמורה לשימור בתים היסטוריים קטנים ו"חמודים" לצידם. הרבה נאמר על גורדי השחקים והנזק שהם גורמים למרקם העירוני שסביבם, מעט מדי נאמר על הבתים ההיסטוריים המשומרים שמתחתם, שהופכים על פי רוב למוזיאונים היסטוריים או לגלריות. לפעמים נדמה שלוקחים ומכניסים את המבנים הללו לתוך צנצנת זכוכית ופורמלין. האם לא עדיף היה להשאירם בייעודם המקורי? עורם הצפוד והמקומט אינו מתאים לתצוגת אמנות, הן מבחינת האור הרב החודר דרך החלונות והן מבחינת מבנה החלל הקטן והתשוש. ובכל זאת, רבות הדוגמאות למבנים שהתגלגלו לבית האבות למוזיאונים. לא שאמנות במבנים היסטוריים היא מעשה ברברי שלא ייעשה, אלא שכל דבר ראוי שיהיה במידה.

לעומת דוגמאות כמו בית הממשל ביפו (הסראיה אל עתיקה) או המסגד הגדול בבאר שבע (הג'אמע), יש בתל אביב בניין אחד לא צעיר, אם כי עדיין לא מספיק זקן כדי ללכת לבית אבות. בכוח מנסים להחיותו שוב ושוב, וטרם אמרו נואש. ודווקא הוא יכול היה להשתלב נפלא בעולם שבו האמנות יוצאת החוצה מהמוזיאונים ומבקשת לה חללים אלטרנטיביים - ברחוב, בבית הקפה, במספרה, ובעיקר בחללי תעשייה ענקיים ועתיקים, שסיימו את חייהם.

האמנות המודרנית מסתערת על חללים המשלבים לא רק היסטוריה, אלא גם קורטוב אלטרנטיביות מתועשת, ובעיקר הרבה גובה - כדוגמת מוזיאון ד'אורסי בפריז, הטייט מודרן בלונדון, ובארצנו מבנה תחנת הכוח רידינג הבריטית. ובכן, אני מציע להוסיף למבנים אלו גם את "הזקן החדש" - התחנה המרכזית החדשה בת"א.

התחנה, בתכנונו של רם כרמי, על אף כוונותיה הטובות להחיות את אזור דרום העיר, היא אחד המבנים הבעייתיים ביותר בתולדות המדינה. בנייתה התעכבה שנים רבות ועוד לפני שהסתיימה הוגדר המקום כ"פיל לבן". היא התנכרה לסביבתה ופגעה בה; גרמה לפיצויים של מיליונים לשכנים המסכנים שסביבה, וגם לאחר שהחלה לפעול לא זכתה להצלחה.

נדמה שיש תמימות דעים לגבי כשלונו של המבנה כתחנה מרכזית, אבל עדיין אין הסכמה לגבי הפתרון והמיקום המוצלח לתחנה מרכזית חלופית בת"א, כשם שאין פתרון למבנה עצמו, על שלושת מרתפיו, תחנת האנרגיה הפרטית שלו, 7 הקומות שמעל לקרקע, החניון הריק ל-3,000 מכוניות, הרמפות המקשרות בין קומותיו וחלליו המגוונים בגודלם ותאורתם, שסך כל שטחיהם הוא 200 אלף מ"ר(!) כשמעל לכל מרחפת שאלת עתידן של שכונות האזור העלובות, מרחק 5 דקות הליכה משד' רוטשילד המשופץ ומעוטר הגלריות.

ומן הצד השני, במבנה מודרני בצפונה של העיר, שוכן מוזיאון ת"א. לאחרונה הוחל בגיוס תרומות להקמת האגף החדש של המוזיאון. אז הנה הצעה למוטי עומר ועיריית ת"א, לפני שילכו ויבזבזו 100 מליון דולר על עוד מבנה מגלומני מודרני, ראוותני ומסוגר בתוך עצמו ואמנותו, שבנייתו תזלול את כל תקציבו התפעולי ואת מעט השטח הירוק שנשאר בלב ת"א: מה דעתכם להפוך את התחנה המרכזית החדשה לאגף החדש של מוזיאון ת"א לאומנות במחיר השוק שלה - 100 מליון דולר כולל כל חובותיה?

את מסוף האוטובוסים אפשר להעביר למקומו הטבעי במרכז המטרופולין, סמוך לאיילון ורחוק משכונות המגורים. בכסף שיתקבל ממכירת שטחים בתוך התחנה החדשה לטובת מרכז תרבות ובילוי, הצמוד למוזיאון, אפשר יהיה לרכוש תוכן אמנותי ולממן פעילות תרבותית ענפה, שתהפוך את האזור על פיו. הנה הזדמנות פז לנקיטת עמדה חברתית, כלכלית ותרבותית, שתהווה מנוף לשינוי.

הבעיה היחידה היא, שהתחנה המרכזית עדיין נקראת "החדשה".