היועץ המשפטי של בנק המזרחי: פרי, מדינה ויונס לחצו עלי שאשנה את חוות דעתי

הישיבה התקיימה, לאחר שנודע שרשות ניירות ערך החלה לבדוק את הנושא ופנתה לדירקטורים בדרישה להבהרות, ואף שקלה הליכים נגד בכירים בבנק המזרחי, לרבות היו"ר יעקב פרי. האחרון העלה את הנושא לדיון בדירקטוריון ב-25 באוקטובר, לבקשתם של כמה מהדירקטורים.

בפתח הדיון דיווח פרי על השתלשלות העניינים, ומסר שרשות ני"ע ביקשה לקבל את כל המסמכים הנוגעים לסוגיות אלו, "כולל פינות" - כדבריו של פרי. פרי הציע לאשר לשכור את עו"ד פיני רובין, ולהימנע באותו דיון מאמירת דברים, שכן כל מילה עלולה להיות בסופו של דבר מיותרת.

מדוע לא דיווחו?

הרשות בודקת, האם הנהלת בנק המזרחי ניסתה לדחות את הדיווח בדבר תנאיו של מדינה עד למארס 2005, מועד פרסום הדו"חות לשנת 2004, במטרה למנוע דיון ציבורי בנושא, על רקע מועמדותו של מדינה לנגיד בנק ישראל. מטרה אפשרית נוספת: לאפשר אישור חלק של תנאי העסקת המנכ"ל הנכנס, אלי יונס.

רק בעקבות התערבות רשות ני"ע והפיקוח על הבנקים, נאלץ בנק המזרחי למסור דיווח באוגוסט 2004. לפי אותו דיווח, קיבל מדינה, ששימש כמנכ"ל הבנק עשר שנים, מענק מיוחד בסך 13.5 מיליון שקל.

בישיבה הועלה חשש, לפיו הרשות בודקת חשד לכאורה, כאילו ניתנה למדינה הבטחה מראש לקבל מענק, ואם כן - מדוע זו לא דווח הדבר במועד. פרי אמר, כי אמנם היו דיונים בנושא עם בעלי השליטה, אך לא התקבלה החלטה.

גלגולי חוות הדעת

בדיון דרשו כמה דירקטורים הסבר, מדוע לא דווח מיידית דבר מתן ההטבות למדינה. היועץ המשפטי של הבנק, עו"ד שמעון וייס, אמר, כי הוא נשאל באפריל השנה האם יש צורך בדו"ח מיידי והשיב בחיוב. ואולם, גילה וייס, הוא התבקש לשקול זאת שנית.

וייס ציין, כי האישים עימם עמד במגע בנושא היו מדינה, יונס ופרי. לבסוף הוחלט לבקש חוות דעת משפטית חיצונית כדי להניחה בפני ועדת הביקורת של הדירקטוריון.

כפי שפורסם ב"גלובס", וייס פנה תחילה אל עו"ד עודד ערן, ולאחר ששמע את עמדתו בעל-פה - המחייבת דיווח מיידי - נמנע מלבקשו להכין חוות דעת בכתב. עובדה זו לא הובאה לידיעת הדירקטוריון בזמן אמת.

במקום זאת, הציג וייס חוות דעת שקיבל מאוחר יותר מעו"ד דרור ברנדווין, התומכת בהימנעות ממסירת המידע בדיווח מיידי.

מי זה "אנחנו"

הדירקטור רו"ח גדעון סיטרמן התלונן כלפי פרי על הסתרת המידע, ואף טען נגד השימוש שעושים בשמם של חברי הדירקטוריון בשימוש במילה "אנחנו". אני לא מבין, טען כלפי פרי, אם אתה מתכוון להנהלה או לחברי הדירקטוריון.

סיטרמן ציין עוד, ערב פרסום הדו"חות לרבעון הראשון של 2004, הוא שאל (בתפקידו כיו"ר ועדת המאזן) האם יש הערות שיש למסור לרואה החשבון באשר לאירועים לאחר מועד המאזן ונענה בשלילה. לדבריו, עובדה זו גרמה לכך שבדו"ח הרבעוני לא נמסרו ביאורים.

גם ליאורה עופר העירה על כך, ולשאלתה השיב פרי, כי חוות הדעת לא הוגשה כיוון שלא ראו צורך בכך. עופר ציינה עוד, כי כבר בישיבה הקודמת היא שאלה מדוע לא מדווחים על ההטבות למדינה, ונמסר לה שיש חוות דעת שתומכת בהימנעות ממסירת המידע כדיווח מיידי, אך חוות דעת כזו לא נמסרה. לדברי עופר, דבריה אז לא נכנסו משום מה לפרוטוקול.

אברהם נתן אמר, כי וייס הוא יועץ משפטי של הבנק ושל הדירקטוריון, והיה עליו לדווח לכל הדירקטוריון ולא רק לפרי. לדבריו, אם היה יודע שחוות דעתו של וייס היא שיש למסור דיווח מיידי, הוא היה מצביע בדירקטוריון בעד מסירת דיווח שכזה.

"עניין לאנשי המקצוע"

מוזי ורטהים, דירקטור ומבעלי השליטה בבנק, הביע תמיהה על השתלשלות העניינים ועל בדיקת הרשות. הוא דחה את החשד שהועלה על-ידי הרשות, כאילו המענק למדינה הוסכם מבעוד מועד ולא דווח כדין אלא לאחר שניתן. באשר לעצם הדיווח אמר, כי הוא כדירקטור אדיש לכך, וזהו עניין לאנשי המקצוע.

פרי שב וציין בדיון, כי קיימת חוות דעת משפטית חיצונית לפיה אין צורך בדיווח מיידי ואין צורך באישור ועדת הביקורת לתנאי פרישתו של מדינה. הוא אישר, כי חוות דעת זו לא הוגשה לדירקטורים.

פרי הציע כאמור לאשר את העסקתו של רובין לטפל בסוגיות שהתעוררו מול רשות ניע". עוד ביקש מהדירקטוריון לקבוע, כי הדברים שהועלו מול עורכי הדין לא יימסרו לרשות, מכוח חסיון עו"ד-לקוח. חלק מהדירקטורים התנגדו לכך, בנימוק שאין להם מה להסתיר מהרשות.