לויני תקשורת בגובה 36 אלף ק"מ

לאחר מלחמת העולם השנייה פורסם מאמרו של ארתור סי. קלארק במגזין למדע פופולרי, בו תיאר המחבר בפשטות כי גוף שירחף במסלול מקביל לקו המשווה, במרחק 36 אלף ק"מ מכדור הארץ, ייראה על ידנו כאילו הוא עומד במקומו. ריחוף במרחק זה במסלול קבוע סביב כדור הארץ יוצר - מסיבות פיסיקליות שונות - מצב שבו כל אחד מהגופים "עומד" ביחס לשני. כאשר שניהם מבצעים סיבוב מלא בתוך 24 שעות סביב ציר כדור הארץ.

מאמר זה סימן את תחילתה של תקשורת הלווינים. כיום מקיפים את כדור הארץ במסלול מקביל לקוח המשוה מאות לוויני תקשורת שהוצבו בחל. "טבעת" זו, בגובה 36 אלף ק"מ נקראת "טבעת קלארק", וארתור סי. קלארק, אחד מאבות ז'אנר ספרות המדע הבדיוני ומדען נודע בעצמו, הפך לאבי טכנולוגיית הלווינים.

העיקרון פשוט. כל לווין תקשורת כזה מהווה תחנת מסר יעילה לכל מי שיש לו אליו קו ראייה. צלחות האנטנות המשדרות וקולטות צריכות להיות מכוונות אליו פעם אחת, ומכאן ואילך נותן הלווין שירותי מסר. בטבעת קלארק יש חוק וסדר. לכל לווין נקבע מקום קבוע (קו אורך מסוים) ופיזור הלווינים מנוהל על ידי ארגונים בינלאומיים, ונועד לאפשר כיסוי מלא לכל. לוויני תקשורת אלה, הנמצאים בטבעת קלארק, נקראים לוינים גיאוסטציונארים.

הקפיצה הגדולה של טכנולוגיות הלווינים היתה בעת המלחמה הקרה והמירוץ לחל. מרביתן הגדול של הטכנולוגיות שפותחו אז, בהשקעות של הון עתק, מיושמות היום לשימושים אזרחיים ומסחריים. מלבד לוויני הריגול הצבאים, מסתובים בשמים לווינים לחיזוי מזג אוויר, לווינים לאיתור שטחים חקלאיים ועוד. למרות שאלה אינם לוויני תקשורת, כולם משתמשים בתקשורת נתונים לדיווח על מצאיהם.

כל לווין תקשורת המוצב בחל נותן כיסוי לאזור מסוים. תחום הכיסוי שבו נמצאות תחנות הקרקע המקבלות שירותי מסר מאותו לווין נקרא FOOT PRINT. הלוין מצויד במשיבים (טרנספונדרים) שכל אחד מהם מטפל בשידורים מתחנות משדרות, ומשדר אותם בחזרה לתחנות הקולטות בתחומי התדרים שהוגדרו ונקבעו עבורו.

לוויני התקשורת פועלים בדרך כל בשני תחומי תדרים: C בתחום של 4-6 ג'יגה-הרץ ו-KU בתחום של 12-14 ג'יגה-הרץ. תחנות הקרקע נבנות בהתאם לסוג השירות שהן אמורות לתת ובהתאם לווין שאיתו הן אמורות לפעול.

לאחר שהלווינים הוצבו באוויר, התעשייה מתמקדת ביצור תחנות קרקע, מוקדי תקשורת ותוכנות המאפשרים את העברת השידורים. כדי לשדר ולקלוט שידורי טלוויזיה או שידורי נתונים ברוחב סרט גבוה, משתמשים בצלחות ענק בקוטר של יותר מ-10 מטר ובתחנה בעלת הספק גבוה כמו התחנה בעמק האלה.

אולם ניתן להשתמש בלויני התקשורת להעברת נתונים רגילה, ולשם כך מיצרים את תחנות ה-VERY SMAL AOERTURE TERMINAL) VSAT). אחת מיצרניות ה-VSAT הגדולות בעולם היא גילת רשתות לווין הישראלית, הנחשבת למספר 2 בעולם אחרי יוז האמריקאית. מרבית היצרניות מרכזות את מוצריהן בתחום התחנות הגדולות (HIGH END), המעבירות נתונים ברוחבי סרט גדולים ומשמשות רשתות תקשורת של חברות גדולות. אלה הם קווי הנל"ן הלווינים.

בישראל שלושה גורמים המשכירים קווי נל"ן לווינים: ישראסט (בעלות גילת תקשורת, חברה-אחות של גילת רשתות לווין), דארקום ויורונט תקשורת ספרתית (EDS). גילת מרכזת את מוצריה בתחום ה-LOW END) LE), רשתות המשמשות תחליף לקווי חיוג ודורשות יכולת העברה בעומסי תעבורה נמוכים יחסית. מוצר אחד הוא לרשת דו-כיוונית ושני לרשת חד-כיוונית.

רשת VSAT כולת את הלווין שהרשת משתמשת בשירותיו, מוקד מרכזי המחובר לצלחת גדולה ועשרות מסופי VSAT עם צלחות אנטנה קטנות המוקמות באתרים מרוחקים של הארגון. גילת מייצרת את המסופים וחלק מציוד המוקד והתוכנה. אלה משולבים ברשתות VSAT של חברות כמו GE SPACENET שיש לגילת הסכם שיתוף פעולה ותלות הדית איתה.

המתחרות בארה"ב הן בעיקר היוג' נטורל סיסטם, סיינטיפיק אטלנטה, סאטליט טכנולוגי מנג'מנט, נאק וטרידום. לרשתות ה-VSAT יש שימושים שונים, המאופיינים במחירי עלות נמוכים ביחס לאפשרויות התקשורת האחרות. עלות קו חיוג מסתכמת במוצע בכ-20 דולר בחודש.

בעזרת רשתות VSAT ניתן לבצע בדיקה ואימות של כרטיסי אשראי, בדיקות מלאי, שירותי לוטו-טוטו, מסופים לשירות עצמי של בנקים, תקשורת בין עמדות טלרים בבנקים, מערכות הזמנה וחיוב, שירותי זימון, העברת מידע פינסי, בקרה ושליטה מרחוק על מערכות תשתית גדולות כמו צינורות נפט וגז, טלוויזיה עסקית ולמידה מרחוק.

יישום נוסף של מערכות VSAT הוא פיתוח טלפוניה דו-כיוונית באזורים מרוחקים לא תשתית תקשורת. ליד המתג הקרוב ביותר מקימים מוקד עם מחשב המנתב את השיחות, דרך הלווין, לטרמינלים המרוחקים, כאשר לכל טרמינל מחוברים מספר קווים. מערכת כזו נקראת טלפון כפרי, והיא פותחה במקביל על ידי יוז סיסטם וקומסט המתחרות ביניהם.

כדי לפתח את הדור הבא חברה קומסט לגילת הישראלית, ואת המוצר המוגמר משווקת ומפעילה GVT. העסקה הראשונה למכירת מערכת כזו, עוד לפני הקמת GVT, נחתמה עם חברת קומינקום הרוסית, שיש לה רשיונות לספק שירותי טלפון מקומי ליותר מ-%65 משטח רוסיה. אחד הלקחים מהעסקה הרוסית היה הקמת חברת הפעלה