ביהמ"ש: הבוחר לבצע צניחה חופשית נוטל על עצמו את תוצאות הסיכונים הכרוכים בכך

צניחה חופשית היא תחביב מסוכן והבוחר לבצע צניחה חופשית נוטל על עצמו את תוצאות הסיכונים הכרוכים בכך. כך קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, שדחה את תביעתו של אהרון אבן נגד שורה של נתבעים, בהם סקאי קלאב בעלת מועדון לצניחה חופשית בחוף הבונים, האיגוד הישראלי לצניחה חופשית, מינהל התעופה הישראלית וברק שירותי תעופה.

על-פי כתב התביעה, בצניחה חופשית באוקטובר 1994 ביצע התובע גלגול (פנייה), שהאיץ את נחיתתו וגרם לו להתנגש בקרקע בחוזקה. כתוצאה מכך הוא נחבל קשות ונגרמו לו נזקים גופניים.

השופטת ציפורה ברון קבעה, כי ממצא א' לסיבת התאונה היה הגלגול שהתובע ביצע קרוב מדי לקרקע. על-פי ספק הדין, גלגול גורם להאצת הירידה ואסור לבצעו כאשר הצונח מתקרב לקרקע. התובע ביצע את הגלגול ביודעו שהמעשה מסוכן, ובשל המהירות בה נחת - הוא נפצע.

השופטת לא נתנה אמון בגרסתו של התובע, לפיה הוא נאלץ לבצע את הסיבוב. וזאת, הואיל והבחין כי הוא עומד להתנגש במטוס שהתקרב אליו בדרכו לנחיתה.

לדבריה, התובע הודה שכאשר נפגע ובעודו שוכב על הקרקע אמר את המשפט: "איזו שטות עשיתי, איזה מעשה טיפשי עשיתי". לדברי השופטת, משפט זה מביע חרטה והיא התרשמה מהבעת החרטה, כי יש ממש באפשרות שהתובע ביצע את הגלגול כדי לתקן את מיקומו, ולשפר את ההישג הספורטיבי של צניחה במרכז המטרה.

לדברי ברון, נחיתה קשה היא אחת התוצאות הסבירות הכרוכות בצניחה חופשית. במקרה הנדון התובע הקצין את הסיכון בכך שתמרן סיבוב בגובה אסור.

התביעה נדחתה והתובע חויב בהוצאות הנתבעים בסכום של 35 אלף שקל. (ת.א 632/96).