הקריה האקדמית קיבלה אישור ניהול תקין - למרות שכר העתק לבכירים

החשב הכללי, ירון זליכה, קיבל בשנת 2003 שכר בעלות של 1,173,436 שקל בתפקידו כראש ההתמחות לחשבונאות ומרצה בכיר בקריה האקדמית קרית אונו. כך נודע ל"גלובס".

זליכה משמש החל משנת 2002 כראש החוג לחשבונאות ומרצה בכיר בקריה האקדמית קרית אונו, הרשומה כעמותה משנת 1997. עלות שכרו רשמה ב-2003 זינוק חד של 91% לעומת 2002, בה הסתכמה עלות שכרו ב-614,344 אלף שקל.

זליכה נמנה בין חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר בקריה בשנים 2003-2002. המוביל ברשימה מקבלי השכר הגבוה הוא המשנה לנשיא ודיקן הפקולטה למשפטים, ד"ר דודי שוורץ, עם עלות שכר שהסתכמה בשנת 2003 ב-1,985,148 שקל.

את המקום השלישי תופסת רקטור הקריה, פרופ' גבריאלה שלו, עם עלות שכר של 994,916 אלף שקל ב-2003. אחריה מדורג ראש הקריה, רנן הרטמן, עם עלות שכר שהסתכמה ב-2003 ב-806,624 שקל, גידול של 2% לעומת השנה הקודמת.

את רשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר סוגר דיקן הפקולטה למינהל עסקים, פרופ' מרשל סרנת, עם עלות שכר שהסתכמה ב-2003 ב-791,681 שקל, גידול של 5%.

משפחה שכזו

ממסמכים שהגיעו לידי "גלובס" מצטיירת תמונה של עמותה בה רווחת תופעת ה"משפחתולוגיה". רו"ח קובי זליכה, אחיו של ירון, מועסק במשרד רו"ח ליאון-אורליצקי המשמש כמשרד רו"ח של הקריה. בראש המשרד עומד משה ליאון, לשעבר מנכ"ל משרד רה"מ.

רו"ח אליעזר קלוש שבדק את הנושא, והגיש את ממצאיו לרשם העמותה באפריל 2004, כתב: "בתגובה לשאלתנו שנתקבלה מהעמותה במארס 2004 נכתב, כי קובי זליכה אינו מועסק על ידי העמותה ואין לו כל תפקיד בה. אולם בפרוטוקול האסיפה הכללית מיולי 2003, קובי עורך סקירה של הדו"חות הכספיים מטעם משרד ליאון-אורליצקי".

עוד עולה מהמסמכים, כי תופעת ה"משפחתולוגיה" בעמותה כוללת גם משפחת הרטמן. בדו"ח הביקורת השוטפת שערך קלוש הוא כותב: "פרופ' דוד הרטמן, חבר הוועד המנהל, הוא אביו של רנן הרטמן, ראש הקריה".

מעיון במסמך שהגישה הקריה האקדמית בעצמה לרשם העמותות במארס 2002, מתחדדת עוד יותר התמונה המשפחתית ששררה אז. כך כותב סמנכ"ל הכספים של הקריה, רו"ח רמי חדד: "ועדת הביקורת מונה שני חברים: דניאל הרטמן ומושל שטראוס. דניאל הוא אחיו של רנן הרטמן, מנכ"ל העמותה דאז.

"ועד העמותה מונה שלושה חברים: רנן הרטמן, דוד הרטמן ובני נחמיה. רנן הוא בנו של דוד. הקירבה המשפחתית מבין עובדי הקריה האקדמית הם: עו"ד מאיה הרטמן, אשתו של רנן הרטמן, וישי כץ-שינפלד, אחיין של רנן הרטמן".

מאיה הרטמן מכהנת כיום כראש מינהל הסטודנטים של הקריה, וישי כץ-שינפלד מכהן כמנהל מדור רישום.

נוכח ממצאים אלה, הודיע עו"ד מנחם ליברמן מיחידת רשם העמותות בשלהי 2004, כי אין אפשרות להוציא לקריה אישור על ניהול תקין לשנת 2004.

בעקבות כך, הזדרזה הקריה האקדמית לשגר לליברמן מכתב, ובו הסבר מדוע אין כל פגם בניהולה. כך כותב היועץ המשפטי של הקריה, עו"ד יעקב כהן, בהתייחסו לעלויות השכר הגבוהות:

"בהתאם לחוק העמותות, מוסמכת הקריה לקבוע את שכרם של נתוני השירותים בה, כל עוד שכרם האמור איננו חורג מהשכר המקובל בשוק העבודה למשרות מקבילות.

"הקריה קובעת את שכרם של המרצים ונותני השירותים בה, בהתאם לפרמטרים מקובלים במוסדות להשכלה גבוהה מקבילים והשכר המשולם על ידה איננו חורג מהשכר המקובל בשוק העבודה למשרות מקבילות".

בהתייחסו לקירבה המשפחתית בין ירון לקובי זליכה, כותב כהן: "הקריה לא הסתירה את הקשר המשפחתי בין קובי לירון זליכה, ולא מוצאת בו כל פסול או ניגוד עניינים. קובי איננו מועסק על-ידי הקריה. רו"ח של הקריה הוא משרד ליאון-אורליצקי בו מועסק קובי זליכה.

"חוק העמותות אינו אוסר על קיומה של קירבה משפחתית בין רו"ח של עמותה לבין נותן שירותים לעמותה. אין הקריה נוהגת להתערב בשיקולי הקצאת כוח האדם על-ידי משרד רו"ח, ואף איננה רואה כל פסול בכך שרו"ח קובי זליכה נשלח ממשרדו ליתן סקירה לגבי הדו"חות הכספיים בפני האסיפה הכללית".

לסיכום כותב כהן: "בהיותה של הקריה מוסד אקדמי מוכר ומפוקח על-ידי המועצה להשכלה גובהה, נדרשת הקריה מגורמים רבים, בהם המועצה להשכלה גבוהה, להמציא מדי שנה אישור רשם העמותות על ניהול תקין, ומכאן החשיבות הרבה אשר מייחסת הקריה לאופן ניהול העמותה".

הרשם לא מרוצה

החלטת הרשם שלא להנפיק לעמותה אישור ניהול תקין, בוטלה בעקבות הסבריה של הקריה, ובחודש מאי אשתקד הונפק לה האישור שהיה תקף עד לסוף 2004.

רשם העמותות, ירון קידר, אמר בתגובה, כי חוק העמותות אינו מאפשר לשלול אישור על ניהול תקין מעמותה רק על סמך שכר חריג. "בהחלט יש לשנות את המצב הנוכחי על-ידי תיקון החוק, שהוא חוק ישן ודל או על-ידי ניסוח תקנות וכללים ברורים בנושא".

באשר לקירבה המשפחתית בין ירון וקובי זליכה, אמר קידר: "חוק העמותות אינו אוסר על קיומה של קירבה משפחתית בין רו"ח של עמותה לבין נותן שירותים לעמותה, אך מן הראוי שהתקשרויות בהן מעורבים קרובי משפחה יאושרו על-ידי האסיפה הכללית של העמותה.

"בהחלט יש מקום לשאוב מהוראות חוק החברות המחייבים במקרים כאלה את אישורה של האסיפה הכללית", הוסיף קידר. האוצר: זליכה קיבל אישור לעבודתו האקדמית בדומה לבכירים אחרים בשירות הציבורי

משרד האוצר מסר בתגובה להעסקתו של החשב הכללי בקריה האקדמית קרית אונו: "עם כניסתו לתפקיד החשכ"ל בשלהי 2003, פנה ירון זליכה וקיבל כמקובל את אישור כל הגורמים המוסמכים להמשך פעילותו האקדמית ארוכת השנים.

"הקריה האקדמית אינה גוף מתוקצב או נתמך ואין לה כל קשר לעבודתו כחשב כללי, לא במישרין ולא בעקיפין. יובהר, כי עובדי מדינה בכירים רבים משמשים כמרצים במוסדות אקדמיים שונים, והדבר אף תורם לאיכותו של השירות הציבורי, כאשר אחד מבכיריו הוא גם בעל מעמד אקדמי בכיר".

הקריה האקדמית מסרה בתגובה: "הקריה היא מוסד מוכר ע"י המועצה להשכלה גבוהה שאינו מתוקצב ע"י המדינה. יתרה מכך: מדובר בעלויות שכר ולא בשכר ברוטו, שמהן עולה סכום נכבד של מיסים אותו מקבלת המדינה. נתונים אלו נמצאים ברשם העמותות המעניק מדי שנה לקריה אישור ניהול תקין.

"בנוגע לחברי העמותה: לכבוד לנו שפרופ' דוד הרטמן, העומד בראש מכון הרטמן ובעל שם עולמי בתחום הפילוסופיה ומחשבת ישראל ובעל פרסים בינלאומיים, משמש כחבר ועד מנהל. לגבי ד"ר דניאל הרטמן: כבר בשנת 2002, עם הפיכת הקריה למוסד ישראלי מוכר, הופסקה חברותו בוועדת הביקורת.

"לעניין ירון זליכה, שיסד את ההתמחות בחשבונאות בקריה האקדמית ועומד בראשה: השינוי בעלות שכרו התבצע בטרם היה מועמד לתפקיד החשכ"ל, נוכח הגידול המרשים במספר הסטודנטים וההישגים אליהם הגיעו במבחנים החיצונים. העסקתו של זליכה במקביל לתפקידו כחשכ"ל אושרה ע"י נציבות שירות המדינה.

"בעניין רו"ח קובי זליכה המועסק במשרד רו"ח ליאון-אורליצקי: העניין נבדק בידי רשם העמותות ולא נמצא ניגוד עניינים".