מזוז: קבלת החלטה 979 לא לוותה על-ידי צוות מקצועי; אימוצה יהפוך יישובים חקלאיים ליישובים עם נכסי נדל"ן

בדברי ההסבר שלו מותח מזוז ביקורת ישירה על מועצת מקרקעי ישראל ועל שר התמ"ת, ויו"ר מועצת מקרקעי ישראל, אהוד אולמרט, על כך שלמרות דרישת היועץ המשפטי לממשלה הקודם, אליקים רובינשטיין, לא התעמקו יותר מדי לפני שאישרו את החלטה 979.

מזוז מדגיש, שלמרות שמדובר בהחלטה שיש לה משמעויות רבות וכבדות על דמותה של המדינה ועל המשך קיום המגזר החקלאי, הליך קבלתה לא לווה על-ידי צוות מקצועי, לכן אין להתפלא על כך, שהיא מותירה שאלות רבות בלתי פתורות.

בדברי ההסבר שלו חוזר מזוז ומדגיש שנושאים שונים שהועלו על-ידי גורמים רבים, ביניהם משרדי ממשלה, לא זכו להתייחסות בהחלטה, למרות השפעתם הרבה על מגזרים נוספים בחברה הישראלית ועל הכנסות המדינה.

לדעת מזוז, פיזור שטחי תעסוקה בתוך שטחי הנחלות, מנוגד למדיניות המינהל, לריכוז שטחי תעסוקה בנפרד משטחי המגורים. לכן, לדעתו, אימוץ ההחלטה משמעותה הפיכת יישובים חקלאיים ליישובים רגילים עם נכסי נדל"ן סחירים, תוך ניתוק הזיקה לעיסוק בחקלאות.

מזוז מדגיש, שלהחלטה גם היבטים כלכליים כבדים שלא נלקחו בחשבון ולהם השפעה גם על דמותן של הערים.

כך למשל, ההחלטה עלולה לייצר תהליך של שאיבת שטחי מסחר ותעסוקה מיישובים עירוניים אל יישובים חקלאיים וכפריים, תוך יצירת תחרות בלתי הוגנת בין המגזר העירוני לחקלאי.

החלטה כזו תשנה את פניה של הארץ, תעמיק את הפרבור, ותגרום לחלוקת הכנסות בלתי הוגנת.

עוד אומר מזוז, שהוא אמנם תומך בהענקת זכויות לחקלאים בחלקת המגורים, כפי שקבע דו"ח מילגרום, אך הוא מתנגד לאפשרות לסחור במבנים, תוך ויתור על הדרישה לרצף דורות, שאפיינה עד היום את המגזר החקלאי.

לדעתו, גם שיעור ההיוון של 3.75% מפלה לטובה את המגזר החקלאי לעומת המגזר העירוני.