"הגיע העת שהמחוקק ישים קץ למצב זה וימצא דרך לגרום לכך שכל הבניינים מסוג זה ירשמו כבתים משותפים, אשר חוק בתים משותפים יחול עליהם". כך קובע שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, רות לבהר-שרון, בהתיחסה ל נכסים שנרשמו כ"חברת חלקה".
בפני לבהר-שרון הונחה עתירה להסרת רישום זכויות בבניין, רישומו כבית משותף על-פי חוק המקרקעין והסדרת הזכויות ברכוש המשותף.
הבניין הוא בבעלות חברת מניות בשם נוה קוק 24, שנוסדה בשנת 1950. לחברה היו שלושה בעלי מניות, שייסדו את החברה ובנו את הבניין. הם חילקו את מניות החברה ביניהם באופן שכל אחד מהם קיבל מניית הנהלה אחת, שלוש מניות ששיקפו את הדירה בה החזיק כל אחד ומנייה אחת מתוך השלוש מתייחסת לגג ומניה נוספת לקומת הקרקע. הבניין רשום עד היום בלשכת רישום המקרקעין על שם החברה.
על-פי התקנון, לא ניתן היה למכור נכס מנכסי החברה ללא קבלת הסכמת כל החברים פה אחד. השופטת ציינה בפסק הדין, כי במקרה הנדון כוונתם הברורה של המייסדים היתה חלוקת מלוא זכויות הבעלות בבניין ביניהם.
לדבריה, עובדות המקרה מלמדות על מציאות עגומה, אשר הגיע הזמן שהמחוקק ייתן דעתו לבעייתיות הקיימת בקיומן של זכויות מקרקעין, אשר במהותן הן זכויות של דיירים בבית משותף, ואשר בשעתו, שנים לפני שנחקק חוק בתים משותפים, נרשמו כבעלי מניות ב"חברת חלקה", כפי שנהגו לכנותה.
חלק מהחברות הללו נמחקו והדיירים העבירו את זכויותיהם בדירות כפי שהיה נהוג באותה עת, בדרך של העברת זכויות חכירה ל-999 שנים.
המצב שנוצר יצר בלבול ונתן פתח למצבים פסולים, כגון המצב שאירע בתיק הנדון, ואשר אדם ניצל את תמימותם ואת חוסר הבנתם של בעלי הזכויות.
לדברי השופטת, היום, לאחר חקיקתו של חוק בתים משותפים, כאשר מדובר בבניין שלמעשה משמש כבית משותף, מן הראוי להסדיר את רישום הזכויות, כפי שאכן הוקם בין הצדדים על ידי פירוק השיתוף ורישום הבניין כבית משותף.
על כן קבעה השופטת, כי זכויות שנרכשו מהמייסדים אינן כוללות זכויות עודפות, דהיינו זכויות בגג הבניין ובקומת הקרקע. (ת.א. 3344/98).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
