התעשייה האווירית תחשוף מחרתיים בנתב"ג את מטוס המנהלים 150-G

המטוס החדש ייוצר בשביל חברת גאלפסטרים, יחידה של ג'נרל דיינאמיקס, שתע"א קשורה עימה בהסכם ייצור מטוסי מנהלים מאז שג'נרל דיינאמיקס רכשה את גאלקסי ארוספייס, מיזם משותף של תע"א והייאט קורפ, בשליטת משפחת פריצקר משיקאגו, ב-2001.

חברת גאלקסי שיווקה בארה"ב מטוסים משני קווי ייצור בתע"א: גאלקסי, בגודל בינוני-על, ואסטרה, בגודל בינוני, וסיפקה חלפים ושירותי תחזוקה לרוכשיהם. בהסכם לרכישת גאלקסי, התחייבה ג'נרל דיינאמיקס להמשיך לקיים את יחסי גאלקסי עם תע"א.

לפי ההסכם, מוסיפה תע"א לייצר ולהרכיב את שני הדגמים בישראל. המטוסים מוטסים בקונפיגורציה גולמית, כלומר ללא אבזור, למפעל גאלפסטרים (לשעבר גאלקסי) בפורט-וורת, טקסאס, שם נעשות בהם עבודות גימור, לרבות אבזור תא הנוסעים והתקנת ציוד בלתי סטנדרטי, לפי הזמנות הרוכשים.

בראיון ל"גלובס" אמר נשיא גאלפסטרים, בריאן מוס, כי רכישת גאלקסי היתה "עיסקה טובה". גאלפסטרים, שהתמחתה במטוסי מנהלים גדולים, רצתה להרחיב את היצעיה ולכלול בסל המטוסים שלה מטוסים בעלי גודל בינוני. "החלופה שלנו היתה להתחיל בתכנון מטוס כזה מהיסוד. הרכישה של חברת גאלקסי העניקה לנו מטוס מוכן, אסטרה, ואיפשרה לנו לנוע יחד עם תנועות השוק", אמר מוס. עם כניסת 150-G לשוק, ב-2006, יופסק כליל ייצור מטוסי אסטרה.

מוס אמר, כי הדגם החדש צפוי להיכנס לשוק בתקופה של ביקוש גובר למטוסי מנהלים, או, כהגדרתו, "מטוסי עסקים".

לדברי מוס, "מטוסים כאלה נחשבים עתה פחות כצעצועים של אנשים עשירים, ויותר ככלים כלכליים, מכשירים עיסקיים, שמסייעים לתאגידים לבצע את עיסקיהם בצורה יעילה יותר. יש סימנים לשיפור בביצועים הכספיים של חברות שמשתמשות במטוסי מנהלים".

מוט בונס, סמנכ"ל תע"א ונשיא תע"א-ארה"ב, לשעבר מנהל חטיבת כלי-טיס אזרחיים בתע"א, שמייצרת את אסטרה וגאלקסי, אמר ל"גלובס", כי השינוי שמסתמן ביחס עולם העסקים למטוסי מנהלים נובע מהקשיים הגוברים של התחבורה האווירית בארה"ב, שחושפים נוסעים לעיכובים ולאיחורים, ובגלל חששות ביטחוניים שגברו משמעותית בעקבות 11 בספטמבר.

מוס אמר, כי 85%-80% מלקוחות גאלפסטרים הם חברות רב-לאומיות או חברות גדולות אחרות. 7%-5% הם אנשים פרטיים, שמשתמשים במטוסים לצרכים אישיים ועיסקיים. רק לקוחות מעטים משתמשים במטוסים אלה בלבדית לטיסות תענוגות.

בפלח הלקוחות התאגידיים, יש נוכחות משמעותית לחברות שמוכרות את המטוסים בהסדרים של בעלות חלקית. לפי הסדרים אלה, נמכר כל מטוס לשמונה עד 16 בעלים, כשהחברה מנהלת את לוח הטיסות, לפי ביקושי הבעלים. "על בסיס שנתי, חברות הבעלות החלקית תורמות 12%-10% לייצור שלנו", אמר מוס.