מבחן דרכים: דייהטסו סיריון פנסים וחוש הומור

הדייהטסו סיריון החדשה מתחילה מנקודת פתיחה חזקה: היא גורמת לאנשים לחייך. מבט אחד ב"פרצופה" המוזר של המכונית, עם הפנסים דמויי העיניים הפעורות לרווחה, מביא אנשים ברחוב לעצור, להצביע, ולחייך. במציאות הישראלית, בה הסיבות למצב רוח טוב מתמעטות בקצב מפחיד מיום ליום, זוהי בהחלט תכונה מבורכת.

הסיריון היא אחת מהסנוניות הראשונות בגל חדש של מכוניות עירוניות, שעתידות לפלוש לאירופה בשנים הקרובות. היא משתייכת לקטגוריה שנוצרה במיוחד כדי לענות על תקנות המיסוי והרישוי החדשות של יפאן. בערי יפאן, יש לדעת, הצפיפות המוטורית היא מהקשות בעולם, וכדי לרכוש מכונית חדשה חייב כל אזרח לספק הוכחות שהוא מחזיק בבעלותו מקום חניה - דרישה העולה לו כמה אלפי דולרים בשנה.

עד לאחרונה, היחידים שהיו פטורים מחובה זו היו בעלי מכוניות זעירות בעלי מנוע בנפח של 600 סמ"ק, שמימדיהן החיצוניים והספקי המנוע שלהן הוגבלו בקפדנות בתקנות. אולם, בשל ריבוי התאונות הקטלניות בכלי הרכב הללו החליטו המחוקקים ביפאן לעדכן את המגבלות החל מהשנה, ולהעניק את ההקלות גם למכוניות גדולות יותר, באורך של עד 3.7 מטר, המצויידות במנועים בנפח של עד 1 ליטר. קטגוריה זו מכונה "ניו בייסיק קומפקט" (NBC).

אחת מתופעות הלוואי של המימדים המוגדלים והביצועים המשופרים היא היכולת לייצא את המכוניות הללו, לראשונה, גם לאירופה. טויוטה תציע מכונית כזו בשנה הבאה, ולאחריה יגיע גם תורן של הונדה, מיצובישי וסוזוקי.

הדייהטסו סיריון, כאמור, היא הסנונית היפאנית הראשונה שמגיעה אל חופינו. זוהי מכונית קטנה: אורכה 3.675 מטר מפגוש לפגוש, קצת פחות מהפיאט פונטו, למשל. אולם היפאנים, אשר חיים בצפיפות בדירות מגורים זערוריות, הם אומני הניצול של המרחב.

לפיכך, לא מפתיע שהסיריון הקטנה מציעה מרחב פנימי המשתווה, ואף עולה, על כמה ממתחרותיה האירופאיות הגדולות יותר (חיצונית). הנוסעים מלפנים נהנים ממרחב רגליים וכתפיים סביר וממרחב ראש מצויין, ואילו הספסל האחורי יכול לארח ברווחה שני מבוגרים בגודל מלא. בתנאי כמובן שהם, או שהנוסעים היושבים לפניהם, אינם ארוכי רגליים יתר על המידה. תא המטען, לעומת זאת, נפל על מזבח המרווח הפנימי, ולמרות הדלת האחורית השימושית הוא מכיל 235 ליטר בלבד. מזוודת סמסונייט אחת בגודל מלא תמלא אותו עד תום.

עיצוב תא הנוסעים אינו משדר תחושה של מכונית זולה. יציקות הפלסטיק הן באיכות גבוהה, עיצוב הפנים מודרני והוא אף כולל כמה הברקות מקוריות כגון שורה שלישית של חלונות צד מעוצבים לטובת יושבי המושב האחורי. גם האיבזור הבטיחותי הוא ברמה שאינה אופיינית למכוניות עירוניות בסיסיות. הסיריון מצויידת בשתי כריות אוויר וברשימת האופציות שלה ניתן למצוא גם בלמי ABS ואפילו אופציה ייחודית (בקטגוריה הזו) לשתי כריות אוויר צידיות.

יחד עם זאת, אסור להעלות את רף הציפיות לגובה מופרז. המושבים, גם שהם נוחים, דקיקים למדי ואינם מתכווננים לגובה. גם ההגה קבוע במקומו, מה שעשוי להקשות על מציאת תנוחת נהיגה אידיאלית. ולבסוף, עם כל הכבוד לאיבזור הבטיחותי, אסור לשכוח את מימדיה הקטנים של המכונית: בעת תאונה, רחמנא ליצלן, לרוב המכוניות סביבה יש יתרון מאסה של כמה מאות קילוגרמים כבדים.

אלא שהחרטום הקצרצר מסתיר את הפנינה האמיתית של המכונית: המנוע. למרות נפח צנוע של 989 סמ"ק, ושלושה צילינדרים בלבד, זוהי יחידת כוח מודרנית ומתוחכמת. המנוע היפאני מצוייד בפריטים כמו גל זיזים כפול וארבעה שסתומים לצילינדר, ומגיב בנחישות ובזריזות לכל לחיצה של הדוושה. אמנם, 55 כוחות סוס אינם נתון מדהים, אך אם לוקחים בחשבון את משקל הזבוב של המכונית, 845 ק"ג בלבד, מתקבלת תחושה מפתיעה של מרץ.

למרות ייעודה העירוני המוצהר של הסיריון, ניתן לשייט איתה על הכביש המהיר גם ב-130 קמ"ש, והגיר האוטומטי שלה שש על ההזדמנות להוריד הילוך לצורך עקיפות. גיר ארבעת המהירויות של דייהטסו הוא מצויין, ושובר את המיתוס אליו נצמדים מזה שנים היצרנים האירופאים (כמו פיאט, פורד ופיז'ו), אשר טוענים בתוקף ש"גיר אוטומטי גוזל יותר מדי כוח ממנועים קטנים".

צריכת הדלק הממוצעת במבחן עמדה על כ-9.5 ק"מ לליטר. נתון סביר אם לוקחים בחשבון שהמסלול כלל הרבה עליות תלולות ובוצע עם רגל כבדה על הגז, הורדות הילוכים ידניות תכופות ומזגן פועל.

לאחר אינספור מבחנים למכוניות גדולות ורכבי שטח מגושמים, טוב היה להיזכר עד כמה מהנה יכולה להיות מכונית קטנה בעיר. הסיריון האיצה בקלילות מרמזור לרמזור, תימרנה בזריזות בין משאיות חלוקה שחנו באמצע הכביש, והשתחלה בלא קושי למקומות חניה "אבודים", שנהגים רבים פסחו עליהם.

קוטר הסיבוב שלה (8.8 מטר בלבד) סייע רבות לתמרונים דחוקים, וכך גם הגה הכוח. המזגן ביצע את עבודתו ביעילות, ולמרות שפעולתו רועשת למדי, הוא הצליח להניס את החום המעיק של תחילת יוני.

נוחות הנסיעה ראויה לצל"ש. אומנם, משקלה הנמוך של הסיריון גורם לתא הנוסעים לשקשק ולרטוט בעת תיקול מהמורות גדולות. אולם, מבחינת ספיגת הזעזועים השוטפת, הסיריון היא אחת מהעירוניות הנוחות ביותר בשוק, ומאפילה אפילו על הצרפתיות הקטנות.

גם התנהגות הכביש שלה סבירה, בהתחשב בעובדה שהיא לא תוכננה להיות מכונית ספורטיבית חורכת-עיקולים. ההגה לא הכי מדוייק בעולם, אך תנועות השילדה מרוסנות היטב, העברות המשקל מאוזנות והמכונית לא נוטה "ליפול" לתוך פניות מהירות כמו מכוניות זעירות עם מרכז כובד גבוה.

מחירה של סיריון ידנית בסיסית מתחיל בכ-52,000 שקל. הדגם האוטומטי הבסיסי, עם מזגן והגה כוח, עולה כ-56,000, ואילו הדגם האוטומטי המאובזר, עם חלונות חשמל ועוד, מעמיד את רף המחיר על כ-59,000.

לצד הקיה פרייד, ויונדאי "אתוס" החדשה, שעדיין לא מוכרת לנו, זוהי המכונית האוטומטית הזולה ביותר בשוק. אם מוסיפים לכך את האמינות ומוניטין שמירת הערך של דייהטסו, זוהי אופציה הראויה לעיון בתור רכב שני במשפחה