תוכנית ההתנתקות של השלטון המקומי מהמדינה

לראשי השלטון המקומי נמאס להיות סמוכים על שולחן משרד הפנים. הם רוצים עצמאות, הם רוצים סמכויות, הם רוצים להחליט לבד, והם אפילו מבטיחים להילחם בשחיתות. שר הפנים החדש לא מתנגד עקרונית > ספיר פרץ

ראשי השלטון המקומי מתקנאים ברפורמה הצפויה במערכת החינוך ורוצים אחת משלהם. הם גיבשו הצעה ראשונית לרפורמה שתשנה, כך הם מקווים, סדרי עולם במערכת היחסים התלותית בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי ותהפוך לתוכנית ההתנתקות המוניציפלית של מדינת ישראל.

"נמאס לנו להיות כפופים וסמוכים לשולחנו של השלטון המרכזי", אומר יו"ר מרכז השלטון המקומי, עדי אלדר, "לא ייתכן שעל כל צעד ושעל עלינו לקבל אישור ממשרד הפנים. לא יעלה על הדעת שהרשויות נתונות לחסדי האוצר. רק רפורמה כוללת תשפר את המצב".

לצורך קידום הרפורמה, הוטלו על מספר ראשי רשויות משימות ריכוך: מינוף הרפורמה במסדרונות משרדי רה"מ, הפנים והאוצר, וריסון התנגדויות עתידיות שהרפורמה צפויה לעורר בבית המחוקקים. "אנחנו לא לוקחים סיכונים", אמר אלדר, "בעבר נעשו ניסיונות אך כולם נכשלו. היום הבשילו התנאים ליישום רפורמה כי יש לנו לובי חזק בכנסת, ראשי הערים מלוכדים ויש יותר הבנה ואמפתיה בכנסת ובממשלה". עם זאת, מעריך מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, דב קהת, שהרפורמה תהיה כרוכה במאבקים.

הרפורמה (שעיקריה ייחשפו בקרוב ביום עיון לראשי רשויות) קוראת לעגן את מעמדו של השלטון המקומי כגוף עצמאי ואת סמכויותיו בחוק יסוד. קרי, הפיכתו מגוף תלותי לגוף שיקבל לידיו את מלוא הסמכויות לביצוע מטלותיו ללא התערבות ממשלתית. בכך מבקשים קברניטי הרפורמה לאמץ באמצעות חקיקה את המודל הנהוג בארה"ב ובשוויץ, שם קיימת הפרדה ברורה, מעוגנת בחוקה, בין השלטון המרכזי למקומי.

דורשים אוטונומיה

אלדר וקהת מדברים על הרפורמה במונחים של דה-רגולציה. "השלטון המקומי צריך לקבל לידיו סמכויות ואחריות במתכונת המקובלת בממשלה, כאשר התערבות הממשלה תהיה אך ורק במקרים קיצוניים כמו אסון טבע, מלחמה, מצב חרום קיצוני או חוסר תפקוד מוחלט של השלטון המקומי".

* אי תשלום שכר לעובדי הרשויות ושחיתות של חברי מועצה שמתחמקים מתשלום ארנונה - אלה נחשבים בעיני רבים לחוסר תפקוד של השלטון המקומי.

אלדר: "זו בהחלט שערורייה. אותם חברי מועצה אינם ראויים לתפקיד. אני מתכוון לגבש הצעת חוק לפיה חבר מועצה שחייב מיסים לרשות, כהונתו תופסק מיידית. שלטון מקומי שדורש עצמאות ואוטונומיה חייב לבער תופעות כאלה ולהיכנס בידיים נקיות לאוטונומיה".

* שלטון מקומי עצמאי ישים קץ לשחיתות?

אלדר: "באמצעים חוקיים אפשר להגיע לכל דבר. אוטונומיה תגביר את האחריות שמקרים כאלה לא יקרו".

קהת: "תקציב רשויות המעוגן בחוק יאפשר יציבות כלכלית וניהול תקין. כשמנהלים רשות בגרעון, ממציאים פטנטים איך לשרוד ועוברים על מינהל תקין. רשויות חזקות המנוהלות היטב יקבלו עצמאות, והחלשות, שלא בשלות לעצמאות, יצטרכו לחכות. בהתאם לעצמאות תגבר הדרישה לאחריות. משרד הפנים יהפוך לגוף ממלכתי העוסק רק בפיקוח, הדרכה וסיוע".

* אבל אתם רוצים להתנתק ממנו.

קהת: "אחריות ממלכתית חייבת להישאר. אין מקום בעולם שאין בו התערבות כלשהי של השלטון המרכזי במקומי. גם בארה"ב, שם החוקה קובעת את חלוקת התפקידים בין המרכזי למקומי, עדיין המרכזי יכול להתערב בענייני המקומי. הרפורמה באה מהרצון לקרב כמה שיותר את הרשויות לתושבים. לשם כך יש לחזק את השלטון המקומי. דמוקרטיה שמעבירה יותר כוח לשלטון המקומי וממנו לאזרח. כלומר, העברת סמכויות חקיקה ושפיטה בנושאים של חיי יום-יום בקהילה מהכנסת לרובד המקומי. הגיע הזמן שגם בישראל יבינו ששלטון מקומי צריך להיות חזק למען התושבים".

* האם רשות תוכל לתפקד כמס-הכנסה, משטרה, משרד תחבורה וגם לעסוק בעניינים מוניציפאליים?

קהת: "לא צריך להגזים. אומנם יש מדינות בהן רשויות גובות מס-הכנסה, אצלנו הדרך לשם עדיין רחוקה. שיטור מקומי מורחב טוב יותר לאזרח משיטור ארצי והקמת רשות תחבורה ציבורית, כמקובל בעולם, תייעל סדרי עדיפויות בתחום. אצלנו הפירמידה הפוכה גם בתכנון ובנייה. עיקר הכוח נמצא בידי השלטון המרכזי במקום במקומי. למה ראש עיר שרוצה לבנות בית, חייב באישורן של ועדות שונות של השלטון המרכזי".

לעגן את התקציב בחקיקה

אתמול (א') החליטה הממשלה לקצץ 20 מיליון שקל בתקציב הרשויות המקומיות. יוזמי הרפורמה, הזועמים על הקיצוץ, מצאו פתרון עוקף אוצר. "תקציב הרשויות יקבע כאחוז קבוע מתקציב המדינה ויעוגן בחוק, כך שלא ניתן יהיה לקצצו למעט שינויים קלים שיחולו במקרים של שינויים מהותיים בנתוני הבסיס", אומר קהת.

עוד מוצע כי ועדה משותפת של הממשלה ומרכז השלטון המקומי תקבע את נוסחת החלוקה של התקציב בין הרשויות. כמו כן, מוצע לתת עצמאות לרשויות בביצוע פעולות פיננסיות. למשל, רשות תוכל לאשר תקציב, לחתום על ערבויות וחוזים, לרכוש למכור ולפתח מקרקעין ללא אישור משרד הפנים כנדרש היום.

אדריכלי הרפורמה סבורים שיש לשנות גם את שיטת הבחירות הנהוגה ברשויות. הם ממליצים לבחון מחדש את השיטה ולהעלות את אחוז החסימה לשני מנדטים. "סיעות יחיד גורמות לאי יציבות פוליטית קשה במועצות ומקשות על חיי ראש העירייה", אומר אלדר, המכהן גם כראש עיריית כרמיאל. "סיעת יחיד במועצות זה פתח לכשלים רבים בניהול הרשות. כל חבר מועצה מנסה להשיג הישגים ותפקידים לעצמו, וקשה בצורה כזו לנהל עיר".

קהת מוסיף: "אנו סבורים שהאיזון הראוי בין ראש רשות לבין חברי מועצה צריך להיעשות על ידי הפיכת המועצה לגורם שקובע ומפקח על מדיניות, תקציב ועוד, וראש העיר צריך להיות הגורם המבצע. יש לבנות מערכת בלמים וזעזועים".

* הרפורמה שאתם מציעים נוגסת בסמכויותיו של השלטון המרכזי. למה שירצה לוותר על מוקדי כוח?

אלדר: "אם הייתי שלטון מרכזי, ולצורך העניין שר הפנים, הייתי מוליך לרפורמה ולמתן אוטונומיה מקסימלית לשלטון המקומי. אני לא חושב שזה מוריד מערכו, נהפוך הוא. משרד הפנים צריך להיות גוף מפקח ומכוון ולא גוף מנהל. הבסיס הדמוקרטי בכל מקום בעולם זה הרשויות המקומיות כי הן הכי קרובות לאזרח".

* מדוע הרפורמה לא מתייחסת לתוכנית לאיחוד רשויות?

קהת: "איחוד רשויות לא יפתור בעיות ולא יחסוך עלויות איחוד עלול לפגוע בשירות לציבור לכן אנחנו מציעים שיתוף פעולה אזורי".

ומה חושב שר הפנים

במרכז השלטון המקומי יודעים היטב שללא תמיכת משרד הפנים, אין סיכוי לרפורמה. שר הפנים החדש, אופיר פז-פינס, הצהיר עם כניסתו לתפקיד כי יש לשנות את מערכת היחסים בין השלטון המרכזי למקומי.

בראיון כניסה הוא מדבר על הרפורמה שהוא היה רוצה ליישם. "אני בעד ביזור סמכויות לרשויות. יש לתת יותר חופש פעולה לרשויות חזקות שאינן תלויות בממשלה ולא מקבלות מענקים, להתנהג אחרת עם רשויות הסמוכות לשולחננו אך מאוזנות תקציבית וללא בעיות שוטף ולהגביר את הפיקוח על רשויות במצוקה עם תוכניות הבראה ועל רשויות בקריסה".

פז-פינס, הרואה בכך יעד אסטרטגי, מתכוון לחולל רפורמה גם בסמכויותיהם של הממונים על המחוזות במשרד. "העברת יותר סמכויות מרמת המטה לרמת המחוז. לא יכול להיות שאני, כשר פנים, צריך להחליט על כל פיפס. זה מפעיל עלי לחץ אדיר ויוצר בירוקרטיה מטורפת. הדבר נובע מגישה מיושנת ומנדטורית לפיה אני הנציב העליון והרשויות הם הילידים. מוכרחים לשנות את זה".

* קודמיך בתפקיד ניסו, אך ללא תוצאות. איך אתה מתכוון לשנות?

"הנוסחה שאני מציע, אך טרם קיבלתי החלטה סופית לגביה, היא לא רק ביזור סמכויות לרשויות אלא גם לממונים על המחוזות במשרד. לממונה על מחוז אין היום סמכויות כספיות שהן כלי עבודה מודרני. הסמכויות הכספיות נמצאות אצלי במטה. אני לא מבין למה הכול צריך להיות כל כך ריכוזי וכוחני. המצב שצריך להיות הוא יותר פיקוח על רשויות בעייתיות ופחות על רשויות טובות. לשם כך שוקדים במשרד גם על שינוי הפקודה המנדטורית".

אני בעד מערכת ליברלית

* השלטון המקומי לא מסתפק בביזור סמכויות. הוא רוצה לחולל רפורמה כוללת להתנתקות מהשלטון המרכזי.

"כולם בעד שינוי היחסים בין השלטון המרכזי למקומי. אבל לאן הולכים עם זה? כל אחד ודעתו. הנוסחה שלי נותנת מענה לחלק ממה שהם רוצים. אני מציע להגיע לעקרונות וליישמן תוך כדי תנועה. יש הרבה בטענה שעצמאות כלכלית תביא לרשויות יציבות כלכלית, אבל זה עדיין נורא מסוכן. עם זאת, המערכת חייבת להיות יותר ליברלית".

* האם צריך לעגן את מעמד השלטון המקומי בחקיקת יסוד כפי שרוצים בשלטון המקומי?

"חוק יסוד זה הדבר העקרוני. אבל זה בלתי אפשרי להפוך פקודה מנדטורית לפקודת יסוד. הפירוט חייב להיות בחקיקה רגילה. בנוסף לכך, בכוונתי לייצר בחקיקה דה-פוליטיזציה של השלטון המקומי ולייצר התנהלות פחות פוליטית ויותר עניינית ומקצועית. כלומר הדרג המקצועי/פקידותי יהיה תלוי פחות בדרג הפוליטי. אם תרצי, זה גם חלק מהרפורמה שאני רוצה ליישם". *