בשנתיים האחרונות הגדילו חברות התרופות הישראליות ב-42% את ההשקעות במו"פ. ב-10 השנים האחרונות הוגדלו השקעותיהם ב-440% ואשתקד הסתכמו ההשקעות במו"פ ב-246 מיליון דולר (כ-1 מיליארד שקל). רוב ההשקעות הן של טבע 
, אגיס , תרו 
ודקסון, אשר מבצעות גם חלק ניכר מהניסויים הקליניים שלהן, בישראל.
מהנתונים מתברר כי בעוד שלפני עשור השקיעו חברות התרופות המקומיות 56 מיליון דולר בלבד בפיתוח תרופות בישראל, הרי שההוצאות על מו"פ הלכו וגדלו בהתמדה והגיעו ל-117 מיליון דולר ב-2001, ל-173 מיליון דולר ב-2002 ול-230 מיליון דולר ב-2003. סה"כ, בכל העשור השקיעו חברות התרופות הישראליות כ-1.21 מיליארד דולר במו"פ. נתונים אלה פורסמו היום (ד) ע"י איגוד תעשייני הכימיה והפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים. הנתונים מתפרסמים על רקע המאבק המתנהל בין יצרני התרופות הישראלים לארגון פארמה-ישראל, המייצג את החברות הבנות בארץ של חברות התרופות האתיות הבינלאומיות. אלה, טוענות כי ההשקעות במחקרים קליניים בישראל נמצאות במגמת ירידה, בגלל היעדר הגנה על קניין רוחני והיעדר חוק בלעדיות מידע.
העימות מתעורר עתה על רקע ההכרעה המתקרבת בנושא. ישראל ממתינה לתגובת ארה"ב להצעת נוסח החוק הישראלי, אשר מתוכנן לעלות לאישור בחודש מרץ השנה, במסגרת חוק ההסדרים.
כפי שפורסם אמש (ג) בגלובס, הגורמים הבכירים בממשלה המנהלים את המו"מ עם ארה"ב בנושא, עדיין אינם משוכנעים עם המו"מ יגיע לכלל פשרה או לפיצוץ, (במקרה שארה"ב תנקוט בעמדתן הקיצונית של חברות הגינריקה האמריקאיות, ובראשן מרק, שטבע הגנרית עומדת להתחרות בה במספר תרופות חשובות ב-2006). אולם, בכל מקרה הם אומרים, "הגענו לישורת האחרונה לקראת ההכרעה".
לפי נתונים שהציג גורם בכיר במשרד הבריאות בפני "גלובס", בניגוד לטענת החברות הזרות, למרות היעדר הגנה בישראל, צמח מספר הניסויים הקליניים שלהן, מ-610 ב-2003 ל-750 ב-2004.
לפי נתוני פארמה, ניכרת מגמה מדאיגה של ירידה בהיקף הניסויים הקליניים מאז 2001, מ-1,139 ל-773 ב-2003 ואמנם רשם עלייה קלה ל-806 ב-2004. מגמה זו, מציינים בפארמה, מנוגדת לעלייה שיטתית בהיקף הניסויים הקליניים במדינות אחרות בעולם, כירדן, בהן נחקקה הגנה על בלעדיות מידע.
באיגוד הכימיה והפרמצבטיקה בהתאחדות התעשיינים מציניים עוד כי "ההשקעות במו"פ תורמות רבות לקידום תחומים מדעיים בישראל", וכן כי תעשיית התרופות הישראלית היא תעשייה עתירת ידע המעסיקה אלפי חוקרים, הן בחברות עצמן והן במוסדות מחקר. כ-40% מהמועסקים בתעשייה הפרמצבטית הם אקדמאים. בתעשייה המקומית מציינים כי גם היקף התעסוקה של עובדים בתעשייה האתית בישראל, שמוסרת פארמה, אינם נכונים. שכן, לדבריהם, אלי לילי, פייזר, אמ.אס.די., שרינג, מרק ואחרות, מעסיקות כמה מאות עובדים בלבד, במיוחד לאחר הפיטורים של כל 180 עובדי אינטרפארם בישראל. יש לציין כי גם בתעשיית התרופות הישראלית רבים מהמועסקים הם בתחום האתי. למשל, מתוך כ-3,000 עובדי טבע בישראל,כ-1,000 עוסקים בתחום, בעיקר בקופקסון ובריסג'לין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
