נדחתה תביעתה של בר תקשורת נגד זהר זיסאפל

ביהמ"ש דחה את בקשת התובעת לחייב את זיסאפל עבור הפקת מסיבת פורים בחברת רדגארד, וקבע כי אין זה מתפקידו של זיסאפל כיו"ר מועצת המנהלים להיות מעורב בכך

בית משפט השלום בפ"ת דחה את תביעתה של חברת בר תקשורת יחסי ציבור נגד זהר זיסאפל ורד תקשורת מחשבים.

בר תקשורת טענה, כי חברת רדגארד הזמינה ממנה הפקה של מסיבת פורים ולא שילמה את התמורה עבור הפקת האירוע. בשל כניסתה של רדגארד להליכי פירוק עוכבו ההליכים נגדה.

התובעת טענה, כי יש לחייב את זהר זיסאפל באופן אישי בתשלום התמורה אותו התחייבה רדגארד לשלם, בשל היותו בעל מניות בחברה ויו"ר הדירקטוריון שלה. זאת, ע"י הרמת מסך ההתאגדות המשפטית המפריד בין זיסאפל לרדגארד.

אולם, השופט נחום שטרנליכט קיבל את טענת בא כוחו של זיסאפל, עו"ד ארז טיקולסקר, וקבע כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה ולא הראתה קיומה של עילה להרמת מסך, לא בנוגע לזיסאפל ולא בנוגע לרד תקשורת מחשבים, שהחזיקה בחלק קטן מאוד ממניות של רדגארד.

לדברי השופט, מסיבה לא ברורה בחרה התובעת לתבוע דווקא את רד תקשורת מחשבים, זאת מבלי שהוצגה כל תשתית ראייתית לכך.

בנוגע לזיסאפל ציין השופט, כי העד מטעם התובעת, רונן רייבנבך, הודה כי לא היה לזיסאפל כל קשר עמו. דבר זה, לדברי השופט, מחזק את טענתו של זיסאפל עצמו כי לא היה כלל מעורב בהתקשרות של רדגארד עם התובעת ואף לא ידע עליה.

השופט ציין כי לא היה זה מתפקידו של זיסאפל כיו"ר מועצת המנהלים להיות מעורב בכך. לדברי השופט, אין ספק כי במועד ההתקשרות לא היה בדעתו של מי ממנהלי רדגארד להונות את התובעת ולהשתמש באישיות המשפטית הנפרדת שלה לשם כך.

השופט קבע, כי במקרה הנדון אין מדובר בתרמית או בהתנהגות חסרת תום לב של זיסאפל כלפי התובעת, ואף נראה כי ההיפך הוא הנכון. השופט אף קבע, כי התובעת לא הצליחה להוכיח כל עילה לצורך הרמת מסך ההתאגדות המשפטית מעל פניה של רדגארד, ועל כן דין התביעה להידחות.

התובעת חוייבה בהוצאותיהם של זיסאפל ורדגארד בסך של 6,000 שקל (ת.א. 3647/01).