בנק ישראל: "שוק ההון עדיין לא הפנים שכיוון שער החליפין יכול להיות גם ייסוף משמעותי"

שוק ההון בישראל עדיין לא הפנים, שכיוון שער החליפין יכול להיות גם לייסוף נומינלי משמעותי, כפי שהתרחש בפועל בראשית 2003. כך עולה ממחקר שנערך על ידי כלכלנים בבנק ישראל.

הכלכלנים יואל הכט מיחידת המחקר בפיקוח על הבנקים והלנה פומפושקו מהמחלקה המוניטרית, מביאים כדוגמה את מה שאירע במחצית הראשונה של 2003, שעל אף תהליך הייסוף הניכר בשער החליפין של השקל מול הדולר, בשיעור של 10%, הציפיות לשינוי חריג בשער החליפין היה רק בכיוון של פיחות.

הכט ופומפושקו טוענים עוד, כי ייתכן שאחד הגורמים באותה תקופה לירידה בתרומת מגזר המט"ח לרווחים מפעולות מימון במערכת הבנקאות הישראלית בשנת 2003, היה חוסר ההתאמה הניכר שבין ההתנהלות הצפויה של שער החליפין לבין ההתנהלות בפועל.

המחקר של השניים עוסק בנורמליות, רמת סיכון שכיחה ושינוי חריג בשער החליפין בתקופה שבין אוקטובר 2002 ליוני 2004. מהמחקר עולה, כי שיעור הימים בהם התנהל המסחר במסגרת התפלגות נורמלית היה רק ב-10%-20% מתוך כלל ימי המסחר באותה תקופה. ואולם, בראשית 2004 עלה שיעור זה ל-90%-100% מימי המסחר בחודש.

ערך הייבוא בחודש ינואר 2005 נותר ללא שינוי, והסתכם ב-2.23 מיליארד דולר בלבד, בדומה לינואר 2004.

בהשוואה לחודש הקודם, שבו ערך הייבוא ללא יהלומים היה 2.73 מיליארד דולר, מדובר בירידה חדה של 18.3%. הירידה בערך הייבוא בינואר לעומת דצמבר מוסברת, בין השאר, בייבוא המוגבר שנרשם בסוף 2004, על רקע חששות מפיחות השקל, חשש שלא התממש.

עוד עולה מהנתונים, כי החזרי מס הכנסה ירדו בינואר ריאלית ב-1% והסתכמו ב-542 מיליון שקל בלבד. החזרי מע"מ ירדו ריאלית ב-11% והסתכמו ב-1.52 מיליארד שקל בלבד.

למרות שינואר הוא חודש מעבר, הירידה בהחזרי המיסים, ובהחזרי מע"מ בפרט, יכולה להיות איתות שלילי.