מכון הטיהור ביד חנה. מטהר את שפכי נחל שכם, היובל העיקרי של נחל אלכסנדר

פרויקט משותף לשיקום נחל אלכסנדר, הכולל את עיריית טול כרם והמועצה האיזורית עמק חפר, נחנך היום (א').

במסגרת הפרויקט שוקמו ברכות הביוב של טול כרם, שעד כה הזרימו שפכים מזוהמים לנחל אלכסנדר, והונחה צנרת חדשה המחברת בין הבריכות למכון לטיהור שפכים. עלות הפרויקט היא 1.5 מיליון אירו במימון ממשלת גרמניה.

מכון הטיהור, ששמו פתרון החירום לביוב נחל שכם, הוקם בצד הישראלי של הקו הירוק ליד קבוץ יד-חנה. והוא מטפל ב-3 מיליון מ"ק שפכים לשנה.

הברכות הן חלק מפרויקט משותף, ייחודי וחוצה גבולות, שמטרתו למנוע את המשך זיהום האקוויפר והמשך זיהום נחל אלכסנדר בשפכים. שיתוף הפעולה הושג בעקבות יוזמה של ראש המועצה האיזורית עמק חפר, נחום איצקוביץ וראש עיריית טול כרם, מחמוד ג'לד, שהמשיכו בה למרות האירועים הביטחוניים שפקדו את האיזור.

לדברי מתכנן הפרויקט, האדריכל עמוס ברנדייס, שיתוף פעולה זה נמשך 8 שנים, למרות האינתיפאדה ולמרות גדר ההפרדה, מתוך הבנה שרק בעבודה משותפת בין הצדדים ניתן יהיה לפתור את הבעיה המעיקה על שתי האוכלוסיות.

לדבריו, הביוב גורם לנזקים קשים לתושבי עמק חפר, כמו גם לתושבים הפלשתינים. הביוב הזורם מזיק לטבע, גורם ליתושים, מזהם את מי התהום, ומפיץ סרחון ומחלות.

עלות כלל הפרויקט, שעד כה הושקעו בו 65 מיליון שקל, היא 150 מיליון שקל. בין מממני הפרויקט עד כה המשרד לאיכות הסביבה, קק"ל, משרד התשתיות, המועצה האיזורית עמק חפה ורשות הניקוז.

העבודות לשיקום הנחל, שאורכו 35 קילומטר מהם 15 קילומטר בתחום ישראל, החלו לפני 8 שנים. במהלך העבודות הוקם המכון לטיהור שפכים הלוכד את שפכי נחל שכם, היובל העיקרי של נחל אלכסנדר, בסמוך לקיבוץ יד חנה ומטהר אותם. עלות הפרויקט היא 17 מיליון שקל ולמכון זה יוזרמו עתה גם שפכי טול כרם.

בנוסף בוצעה אכיפה על שלל המזהמים לאורך הנחל, ביניהם קיבוצים, מושבים ויישובים ערביים, כדי למנוע הזרמת שפכים סניטריים, תעשייתיים וחקלאיים לנחל. פעולות אכיפה אלה טרם הסתיימו.

כחלק מפרויקט השיקום הוקמו לאורך הנחל שבעה פארקים שונים במגוון סגנונות, בחלקם אינטנסיביים יותר ובחלקם פחות. פארקים אלה הפכו לפופולריים ביותר לא רק בקרב תושבי עמק חפר.

לדברי ברנדייס, רעיון שיקום הנחל זכה לארבעה פרסים ישראלים ולפרס אוסטרלי בינלאומי, לניהול ושיקום נחלים, בשל היותו פרויקט חוצה גבולות, שיש בו מרכיבים רבים ביניהם ניקוז, שיקום נחלים, אקולוגיה וגם פוליטיקה.

כספי הפרס האוסטרלי, 300 אלף שקל, הוקדשו למימון תוכנית לימודים לילדי עמק חפר בנושא שיקום הנחל.

ברנדייס מדגיש, שעבודות השיקום טרם הסתיימו וכי על הפרק סילוק מזהמים נוספים, בין השאר שפכי טייבה, טול כרם וקלנסואה, שאינם מטוהרים לרמה מספקת.

בעיה רצינית נוספת היא הרכב השפכים שמגיעים מהרשות הפלשתינית, במיוחד בתקופת מסיק הזיתים. לדבריו, במשך חודשיים בשנה מוזרמים לנחל שפכי בתי הבד, שמבחינה אורגנית שווים לשפכי עיר החיים בה 300 אלף תושבים. שפכים אלה יוצרים שכבה שחורה על המים, שמצליחה לחסל את כל החי והצומח.

בעיה נוספת נובעת מהעדר אכיפה. בשבוע שעבר הזרימה מכלית מזוט לנחל, וגרמה לנזק אדיר לחי ולצומח.

ברנדייס מדגיש, שלפרויקט חסרים כספים לאכיפה ולתחזוקה שוטפת של הנחל. לדבריו, מכיוון שמדובר בפרויקט לאומי אין מנוס מלדרוש מהמדינה לקחת בו חלק פעיל אפילו יותר.

לדברי יו"ר המועצה האיזורית עמק חפר, נחום איצקוביץ, במובן במקומי הפרויקט הוא שיתוף פעולה בין רשות מקומית ישראלית, לרשות פלשתינית על בסיס של אינטרס משותף, שעיקרו לשפר את איכות החיים, איכות הסביבה ובריאות כלל תושבי האיזור.

איצקוביץ מדגיש, שהפרויקט המשיך להתקיים בניגוד לכל הציפיות ובזמנים קשים מאוד של טרור ועוינות, הודות למערכות יחסים בין אישיות שנרקמו בין הצדדים.

לדבריו, הפרויקט המשותף הוא צעד ראשון בסדרה של פרויקטים נוספים, בין השאר תוכנית להקמת צינור מאסף, לאיגום השפכים בכל אגן ההיקוות ממזרח לטול כרם; שיקום קטעים בנחל שכם והפיכתם לפארק למען ילדי טול כרם; הקמת מכון טיהור מודרני שישרת את כל אגן ההיקוות ממזרח לקו הירוק וגם אפשרות לשיתוף פעולה חקלאי בשימוש במים מושבים.

צרו איתנו קשר *5988