הבלגאן של דור כימיקלים לא נגמר: תביעה ייצוגית של 107 מ' שקל כנגד ראשי החברה

התובע, מריו גילמן, רו"ח במקצועו, טוען באמצעות משרד עו"ד פירט-וילנסקי, כי עניינה של הבקשה בניהול רשלני תוך הפרות חוזרות ונשנות של חובות על פי דין, תוך יצירת מצגים כוזבים שהציגו המשיבים, הן במחדל מעשה והן בהתנהגות, בכל הנוגע למצבה הכלכלי של דור כימיקלים והדרך בה היא מתנהלת.

לטענתו, בשנים 2002 ו-2003 הציגה החברה כלפי כולי עלמא, מצג לפיו מדובר בחברה מצליחנית, המרוויחה סכומי עתק ומחלקת דיבידנדים נדיבים למחזיקים במניותיה. במהלך 2003, דיווחה החברה על רווחי עתק בהיקף של למעלה מ-200 מיליון שקל. הדיווחים המשיכו לצייר תמונה חיובית ביותר, בעוד החברה מצביעה על הפסד זניח ביותר לעומת רווחי עתק ומכריזה על חלוקת דיבידנדים בהיקף של כ-75 מיליון שקל לבעלי מניותיה.

בעקבות מצגי שווא אלו, נסק מחיר מניות החברה והיא נסחרה בשער גבוה שלא שיקף את השווי האמיתי של מניית החברה. בעת ההכרזות והמעשים האלה, ידעו כל המעורבים כי התמונה המוצגת רחוקה מלהיות קרובה לאמת. הם ידעו כי דיווחיהם ומצגיהם לציבור מסתירים מידע קריטי המערער את התמונה הוורודה.

לטענתו, בסוף מרץ 2004 החלה להיסדק התמונה הוורודה: בניגוד גמור לדו"ח משלהי 2003, דיווח החברה על הפסד עצום בשנת 2003. למרות שההפסד היה בידיעת המשיבים, כשפורסם הדוח בשלהי נובמבר 2003, לא ניתנה כל אזהרה בדיווחי החברה. מניות החברה צללו ב-20 אחוז והמשיכו וצללו בעשרות אחוזים נוספים.

ילמן טוען, כי רכש מניות בתחילת ינואר 2004. כתואצה ממה שקרה, איבדו מניותיו 80 אחוז מערכן, והוא הפסיד 75 אחוז מכספו.

לטענתו, כעולה מהדיווח לבורסה, החברה מודה בקלונה בניהולה הכושל ובכשלונן המוחלט של מערכת הפיקוח שלה על ניהול החברה. עוד הוא טוען, כי בסיפורה של החברה רב הנסתר על הגלוי, יחד עם זאת ניתן כבר לקבוע כי המשיבים עשו בחברה כבתוך שלהם, מתוך רצון להשיא רווחים אישיים, תוך הפרה והפקרה של כל חובה העומדת להם על פי דין. התנהגותם הביאה לאובדן ערך המניות בידי הציבור.