שעיה בוימלגרין ולבייב: הכל התחיל בשיט תענוגות ממיאמי לקאריביים

ה"ניו-יורק טיימס" משרטט פרופיל של איש העסקים החרדי, מהישיבה בניו יורק, דרך המכרות בברזיל ועד הבניינים הקטנים אך האופנתיים בניו-יורק

מי מכיר את שעיה בוימלגרין - מיליארדר ישראלי ושותפו של לב לבייב לבניית יותר מ-2,200 דירות באזורים הנחשקים של ניו-יורק, בעלות של לפחות 1.3 מיליארד דולר? ובכן, ה"ניו-יורק טיימס" משרטט פרופיל של בונה בתיהם של העשירים והמפורסמים שהגיע לארה"ב ב-1969 כדי ללמוד בישיבה, אך נשאב לעסקים. עד לא מזמן, כותב העיתון, עוד ניהל חברת בנייה קטנה, שהעסיקה כ-20 עובדים בלבד. מאז חבר ללבייב לפני שלוש שנים והקים איתו את קבוצת לבייב בוימלגרין, הפך לנשיא של חברה גדולה פי עשר מבחינת מספר העובדים, ועוד הרבה מעבר לכך מבחינת היקף העסקים.

מדוע בחר לבייב דווקא באיש הזה? מכריו מדברים על יכולתו לראות את הפוטנציאל בפרויקטי נדל"ן זרים ושונים לחלוטין זה מזה, כמו שדרוג בניין משרדים במנהטן לבית מקורים יוקרתי, או שיקום של מפעל תעשייתי בברוקלין והפיכתו לקומפלקס מגורים צעיר ואופנתי. "הוא מרחיב את ההגדרה ל'אזור שמתאים לגור בו", אומר מכר.

ספינת האהבה

הרומן עם לבייב התחיל ב-2001. ה"ניו-יורק טיימס" מספר כי השניים נפגשו בסוג של שיט תענוגות בחסות חצרו של הרבי מילובביץ', ממיאמי לאיים הקאריביים. באחד הערבים טיילו יחדיו על חוף בפורטו ריקו, ועד סוף השיטוט הפכו לחברים טובים. כשהספינה עגנה בנמל האחרון, הציע לבייב לבוימלגרין שותפות בארה"ב, שוק שהיה אז חדש לאפריקה ישראל.

בוימלגרין אמנם ניהל אז עסק מצליח בארה"ב, אך ברמות צנועות מכפי שהציע לו לבייב. דרכו לעולם הבנייה לא הייתה קלה: עם סיום לימודיו בישיבה הקים חנות ספרי קודש, אותה נטש כדי לעבוד במכרה יהלומים בברזיל (ללא ספק סיפקה לו חוויה זו נושאים רבים לשיחה עם לבייב, באותו הטיול על החוף). כשמאס בברזיל חזר לניו-יורק והקים חברה להיפטרות מאסבסטוס. באמצע שנות ה-90 החל להקים בניינים.

הבניין הראשון, בן 35 דירות, הוקם בפינת הרחובות A ו-3 במנהאטן. ההצלחה הביאה להקמת בניין בשדרה B. בהחלטה של רגע, בחר בוימלגרין לרשת את הבניין ברשת אינטרנט מובנית - ייתכן שהיה זה אחד הבניינים הראשונים שזכו לצ'ופר הזה. בשנים הבאות הקים כמה וכמה בניינים בניו יורק, בסדרי גודל דומים, הכנה זוטא לעסקאות הענק שיבצע עם אפריקה.

מאז נכנס לשותפות עם לבייב, פיקח בוימלגרין על לפחות 15 מעסקאות הענק של אפריקה. לא שהכל הלך חלק: בניין באזור TriBeCa הוקם בעזרתם של פועלי בניין לא מאוגדים, צעד שסיבך את בוימלגרין במאבק סוער מול איגודי העובדים, ששרים לו שירי מחאה מידי יום, מחבלים בציוד ולועגים לו באמצעות הצגת בובת חולדה ענקית. בבניין הבא שיזמה החברה, כבר בוצעו כל העבודות, במקרה או שלא במקרה, על ידי עובדים מאוגדים.

בוימלגרין רואה בעבודתו סוג של אמנות. ל"ניו-יורק טיימס" הוא מספר: "הטבע השני של יזם הנדל"ן הוא לחדש. אנחנו מחפשים בכל רגע את הדבר הבא, את הרעיון המקורי. כשאמן מצייר ציור מוצלח כמו המונה ליסה, האם ירצה לצייר עוד מונה ליסה? כך גם אנחנו לא נבנה פעמיים את אותו הבניין". *