מבשרת ציון: איזו שלווה

"הנוף, השקט והאנשים הופכים את מבשרת ליישוב עם איכות חיים יוצאת דופן, אך גם בעל פוטנציאל רב שאינו ממומש. עם זאת, המשיכה מבשרת ציון להיות אבן שואבת לרבים, אשר מכירים באיכויותיה ומבקשים להתגורר בה". כך כותב כרמי גילון, ראש המועצה המקומית מבשרת ציון, באתר האינטרנט של המועצה.

גילון בוודאי יודע ששנה אחת לפני שהתיישב בכורסת ראש המועצה, היו כאלה שדווקא כן מימשו את הפוטנציאל הרב והתחמקו מתשלום חובות ארנונה ומים. דו"ח אגף הביקורת של משרד הפנים לשנת 2003 מצא שאחד מסגני ראש המועצה צבר במשך ארבע שנים חוב עבור צריכת מים שהסתכם בסוף אותה שנה ב-16 אלף שקל.

עוד התברר, שהמועצה לא נקטה בהליכי אכיפה וגביה כנגד חייבי הארנונה. לחלק מהנבחרים חובות ארנונה משנים קודמות, וגם נגדם המועצה לא נקטה בהליכי גבייה כלשהם.

ליקויים נמצאו לא רק בהתנהלות המועצה מול נבחרי ציבור אלא גם מול קבלנים. כך למשל קובע הדו"ח, כי בידי המועצה לא נמצאו ערבויות הביצוע אותן היא היתה אמורה לקבל מקבלנים. כמו כן, המועצה התקשרה עם מתכננים שלא על-פי מכרז או החלטות ועדה, אלא על-פי המלצות של מחלקות שונות. "יש בכך כדי להביא לכאורה להעדפה בלתי הוגנת", נכתב בדו"ח.

עוד בדו"ח: המועצה פיגרה מהותית בהעברת תשלומים לקופות פנסיה, קופות גמל וקרנות אחרות של העובדים. ליקוי חמור נוסף מדבר על תיקון לקוי של מקלטים בתחום המועצה, וכן שבמועצה לא נמצאו נתונים על מספרי גוש וחלקה של נכסים שבבעלותה, כך שלא ניתן היה לאמת את רישומי הבעלות.