יזמים דורשים מהפרקליטות: ליישם גם עלינו את הפיצוי לדנקנר בבריכות המלח

היזם אלי אפרים וחברת מי ערד בשליטת גואל אברהמי, פנו במכתב לפרקליטות מחוז תל-אביב בדרישה לקבל פיצוי עבור קרקע באיזור רמלה, הזהה לזה שאישר היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לחברת תעשיות המלח בשליטת משפחת דנקנר, באילת ובעתלית. ככל הידוע, זו הפנייה הראשונה שנעשתה על-ידי חוכרי קרקע חקלאית בעקבות הסכם בריכות המלח.

המכתב נשלח לפרקליטות כחלק מתביעה שהגישו בעלי הקרקע כנגד המינהל, בדרישה לאשר את תוכניתם לשנות את ייעוד הקרקע מחקלאות לתעשייה ומסחר, כהמשך להיותם חוכרים של קרקע עירונית, ולבטל את דרישת המינהל להשבת הקרקע בשל שינוי הייעוד. לטענת החוכרים, יש להכיל עליהם את ההחלטות שהתקבלו בעיסקת בריכות המלח, שגם בהן מדובר בשינוי ייעוד של קרקע עירונית.

במכתב לפרקליטות כתב עו"ד דוד בסון, שלפני מספר שבועות פרסם מזוז חוות דעת לפיה הוא מאשר את החלטת מועצת מקרקעי ישראל, המאפשרת פיצוי של 40% משווי הקרקע לחברות המלח באילת ובעתלית. לדעת בסון, יש להכיל הסדר דומה גם על קרקעות מי ערד ברמלה, בשטח 87 דונם, ולא להפלותם לרעה לעומת עסקת ברכות המלח.

יצוין, שנגד החלטת המועצה עומדת עתירה לבג"ץ של החברה להגנת הטבע וגופים אחרים, המתנגדים לאישור עיסקת בריכות המלח.

לטענת עו"ד בסון, חברת מי ערד פנתה באפריל 2004 לבית המשפט בדרישה לאפשר לה להמשיך בהליכי הפשרת הקרקע, על-פי החלטות המינהל שהיו בתוקף לפני החלטת בג"ץ הקשת המזרחית. את תביעתם ביססו על טענות ההסתמכות, ובעקבות השלב המתקדם שבו הייתה התוכנית שקידומה החל עוד ב-1991. תשובת המינהל אז היתה, שהתוכנית אינה עומדת בקריטריונים לפיצוי שנקבעו, ולכן לא יוכלו להמשיך ולהתקדם באותו מסלול פיצויים, אלא יאלצו להסתפק בפיצוי נמוך הרבה יותר.