ועדת ערר מס שבח מקרקעין, שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב, קבעה, כי אין בשימוש עסקי בדירת המגורים כשלעצמה כדי להוציאו ממסגרת הגדרת המונח "דירת מגורים מזכה".
חברי הוועדה קבעו, כי יש לראות בהפעלת משפחתון לקשישים, המשמש למגורי קבע של הקשישים, כשימוש למגורים לעניין הגדרת המונח "דירת מגורים מזכה", כלומר המזכה בפטור ממס שבח, גם אם המדובר בשימוש עסקי.
מנהל מס שבח סבר, שדי בכך שהנכס שימש לצרכים עסקיים כדי לשלול מתן הפטור בעת מכירתו.
ואולם, חברי הוועדה, בראשות השופט בדימוס עמוס זמיר, קבעו ששימוש עסקי למגורים, כגון בית אבות או השכרת דירות, אינה שוללת מדירה נמכרת את אופייה כדירת מגורים מזכה.
חבר הוועדה רו"ח צבי פרידמן ציין, כי יש לדחות טענת המשיב, לפיה העובדה שהנכס הושכר לשימוש עסקי להפעלת בית אבות, מוציאה אותו מהגדרת המונח "דירת מגורים מזכה". (ו"ע 00/1171, ו"ע 01/1323).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
