השמאים: לבטל הטבות המס של המינהל כדי להגדיל הכנסות הרשויות

שמאי המקרקעין: להכפיל היטל ההשבחה פי 5 ולהשוותו למוטל על האזרח

לשכת שמאי המקרקעין פתחה השבוע במסע לביטול הטבות המס של מינהל מקרקעי ישראל, במטרה להגדיל במידה ניכרת את ההכנסות של הרשויות המקומיות.

הלשכה מתייחסת לשיעור הנמוך של היטל ההשבחה, אותו נדרש המינהל לשלם על נכסיו שבתחום כל רשות, ומבקשת להכפילו פי 5, כדי להשוות אותו לשיעור ההיטל שבו מחייבים כל אזרח על כל עלייה בערך הנכס.

יו"ר הלשכה, רן וירניק, דורש זאת בתזכיר ששלח לשר התמ"ת, אהוד אולמרט (הממונה על המנהל), ולשר הפנים אופיר פינס. השרים טרם התייחסו לפנייתו.

וירניק מציין, כי המינהל נהנה מהנחת המס על-פי הסכם היסטורי, שנחתם בינו למרכז השלטון המקומי.

בהסכם נאמר, כי כל רשות מקומית תגבה מהמינהל היטל השבחה בשיעור של 10% בלבד מהתקבולים שמגיעים אליו במכירת הנכסים שבתחומי הרשות. זאת, בשעה שכל אזרח נדרש לשלם היטל השבחה בשיעור 50% מהעלייה בערך הנכס, ללא קשר למחיר ששולם בעסקה.

וירניק כתב לשרים, כי במצבן הכלכלי הקשה של הרשויות המקומיות, "אין כיום מקום לתת לגופים ממשלתיים, כמו מינהל מקרקעי ישראל, הטבות מס בהשוואה לאדם מהיישוב, ויש להגדיל את שיעור מס ההשבחה אותו משלם המינהל, באופן שיהיה זהה להיטל אשר חל על כל אזרחי המדינה".

לדעת השמאים, עיריות רבות יציעו למכירה ב-2005 קרקע ציבורית, בהיקף של מאות מיליוני שקלים. וזאת, במטרה לכסות את גירעונותיהן ולשפר את מצבן הכספי. הערכה זו מתבססת על היקף הפניות של רשויות רבות לשמאים ב-2004, במטרה לבצע הערכות שווי של נכסים ציבוריים לקראת מימושם.

גם מועצת המינהל החליטה בשנה שעברה לשווק קרקעות ציבוריות שבבעלות המינהל בתחומי הערים, במטרה להסב אותן לבנייה למגורים. לדעת המינהל, לרשויות המקומיות צריך להיות עניין בתוכניות אלה, שיניבו להן הכנסות מהיטלי ההשבחה, גם אם הסכומים שיקבלו מהמינהל יהיו בשיעור נמוך מאוד.

עיריות שונות כבר מכרו בעבר קרקעות מאותה סיבה, כמו העסקאות שעשתה עיריית תל אביב במכירת המתחמים שעליהם הוקמו בית החולים איכילוב, מגדלי עזריאלי, וכן בשוק בצלאל ובשוק הסיטונאי וחלקים מהקרקע עליה נבנה מתחם גן העיר. עיריית חיפה מכרה קרקעות בדרום העיר ועיריית הרצליה מכרה את המתחם להקמת קניון שבעת הכוכבים.

עיריית באר שבע מכרה קרקעות במרכז העיר, לאחר שגילתה שמתחם העיר העתיקה הוא בבעלותה מתוקף צו מתקופת השלטון העותומני, שהתגלה במשרדי הטאבו של עזה לאחר כיבושה במבצע קדש ב-1956.