טענות נגד מכרז המינהל להחכרת יקב: "תפור" לצרכי חברה של משפחת ספרא

הגורמים מבססים את טענתם על כך, שהקרקע מצויה סמוך לאדמות מושב אדרת בחבל עדולם, המשכיר את קרקעותיו לכרמים. כרמים מגדלת על קרקע זו 600 דונם גפני יין והיא שוכרת 200 דונם קרקע נוספים ממושב נס הרים.

המכרז הוא לקרקע בשטח 35 דונם, 25 דונם לצרכי כרם ועוד 10 דונם להקמת יקב ומסעדה, שטח שהוא קטן לגידול כרם, וגדול מאוד לצרכי יקב.

בטופס המכרז מופיע נספח המאפשר להחכיר את הקרקע לאזרחים זרים, וזאת על-פי החלטה מועצת מקרקעי ישראל 342 מ-1986.

הרשות לתכנון במשרד החקלאות פירסמה בינואר 2005 הנחיות, לפיהן שטח מבנה לאריזה ומיון ליקב, בנחלה ששטחה 35 דונם, הוא 180 מ"ר בלבד ולא 10 דונם, כפי שמפורסם במכרז זה.

טענה נוספת היא, שהמינהל ניסה להצניע את פרסום המכרז תוך שהוא מפרסם את פרטיו באתר האינטרנט שלו תחת ההגדרה של בנייה נמוכה וצמודת קרקע במושב אדרת, ולא כיקב.

לדעת גורמים משפטיים, המינהל נוקט כאן בשיטה של עצימת עיניים כפולה. הוא מאפשר למושב להשכיר את קרקעותיו, בניגוד להחלטותיו, לפיהן קרקע שלא נעשה בה שימוש חוזרת למינהל.

יתר על כן, המינהל גובה מחברי מושב אדרת דמי חכירה שנתיים של 700 שקל לנחלה, כולל הבית, ומאפשר למושב לסחור בקרקע ובזכויות המים במחירים גבוהים הרבה יותר.

ממינהל מקרקעי ישראל נמסר בתגובה, שמדובר במכרז פומבי, המיועד לכלל הציבור, וכל מי שעומד בתנאי המכרז יכול לגשת ולהשתתף בו.

לדברי עו"ד דוד שימרון, המייצג את כרמים, החברה מעבדת את קרקעות מושב אדרת בהתאם להחלטת המינהל להסכמי עיבוד שאושרו ב-1999.

לדבריו, המכרז אינו תפור לחברת כרמים, אך יחד עם זאת החברה שוקלת להשתתף בו. באשר לזהותם של בעלי החברה אומר שימרון, שכרמים אינה חושפת את שמות בעליה.