עלו על שרטון

כשהגיש בזמנו זיסר את התביעה האישית נגד גרמן, זה עורר הדים רבים. לא בכל יום מוגשת תביעה אישית ועוד בגובה כזה, נגד ראש עיר או איש ציבור, על עניינים הנוגעים לפעולותיו במסגרת תפקידו.

כעת מבקש זיסר למחוק את התביעה האישית נגד גרמן; אלא שגרמן, בניגוד למצופה, מתנגדת. לטענתה, היא מבקשת להיפרע מזיסר על הנזקים שנגרמו לה בעטייה של הגשת התביעה: שכר טירחה של 150 אלף שקל לעו"ד אלי זוהר, 50 אלף שקל בגין אובדן ימי עבודה, ועוד 200 אלף שקל בגין עוגמת נפש ופגיעה במוניטין שלה ובשמה הטוב.

הסיבוב הראשון

תחילתה של הפרשה בתביעה שהגישו בשנת 2000 העירייה, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה והחברה העירונית לפיתוח תיירות בהרצליה, נגד המרינה, מרכזי שליטה וזיסר בגובה 10 מיליון שקל, בשל הליכי המיכרז שקדמו להקמת המרינה ועבודות ההקמה שלה.

בתביעה נטען, כי הנתבעים מימשו כביכול תוכנית מוקדמת שלהם להקטנת התיייבויותיהם על-פי המיכרז ולהגדלת רווחיהם, על חשבון מזמינות המכרז והציבור, והתוצאה היא שהמרינה שהוקמה רחוקה מהמרינה שנדרשה.

הנתבעות וזיסר, המיוצגים בידי עו"ד יוסי בנקל, ביקשו למחוק את התביעה על הסף בשל העדר עילה, התיישנות, העדר עילת תביעה אישית נגד זיסר ועוד. לטענתם, יש לברר את טענותיהם נגד גרמן ברמה התאגידית, אך מאחר שהעירייה והחברה העירונית הגישו תביעה גם נגד זיסר אישית, הם החליטו גם כן לברר תחילה את טענותיהם ברמה האישית נגד גרמן.

בתביעה שהגישו נגד גרמן הם, טענו כי בשם המטרה שהציבה לעצמה - ניגוחו של ראש העיר הקודם, אלי לנדאו, וחסימת דרכו חזרה להתמודדות אפשרית על ראשות העיר - גרמן פגעה ברגל גסה בזכויות קניינות שלהם, תוך שהיא רותמת לעזרתה את מנגנוני העירייה.

בלי תביעה אישית

במאי 2003 הורה השופט המנוח עדי אזר על מחיקת התביעה האישית נגד זיסר. בא זיסר ואמר, כי בנסיבות אלו - הוא מסכים להסיר את התביעה האישית נגד גרמן.

ואולם, הוא טוען, גרמן התנתה זאת בתנאים לא סבירים להם. לאור זאת, לא נותרה להם ברירה אלא להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, כך שהיא תופנה כלפי העירייה והחברה העירונית, ולא נגד גרמן.

גרמן טוענת בתגובה, כי בקשתו של זיסר היא לכאורה טכנית, אלא שהסתכלות ממוקדת בבקשה חושפת את פרצופה האמיתי ואת מטרתה האמיתית: לאפשר לתובעים להתחמק מהתוצאות הטבעיות המוטלות על מי שחוזר בו מתביעה חמורה שהגיש.

היא אומרת, שהמטרה היא לאפשר לה להימנע מבירור האמת, למנוע ממנה זכות לקבל גושפנקא שיפוטית לכך שכל הטענות החמורות שהוטחו בה אינן אמת, וכן למנוע ממנה לתקן את הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהגשת התביעה נגדה.

לדברי גרמן, לאחר יותר מארבע שנים של ניהול הליכים מיקדמיים, מודיעות לפתע המבקשות, כי למעשה כתב התביעה הוגש נגד בעל הדין הלא נכון. כך נחשף באחת פרצופה האמיתי של התביעה - תביעת סרק שנועדה להלך אימים ולהפעיל לחץ על נבחרת ציבור, כדי לנסות ולהשפיע עליה תוך שימוש בבית משפט ובהליך משפטי ובדרך איום על כיסה הפרטי, לשנות החלטה ציבורית בעניין ציבורי.

משני הקצוות

מאז התביעה, טוענת גרמן, ניסה זיסר לעכב את בירורה - הגיש ערעורים על החלטות מיקדמיות וביקש ללא קץ למשוך את שלב קדם המשפט, תוך הפגנת חוסר רצון בולט להביא את התיק לשלב ההוכחות.

זיסר ומרכזי שליטה טענו בתגובה, כי לגרמן לא עומדת זכות להתנגד לתיקון. לטענתם, היא לא הצביעה על פגיעה או נזק כלשהם שעלולים להיגרם לה בעקבות התיקון המבוקש. גרמן מבקשת להחזיק את המקל משני קצותיו: מחד היא טוענת שפעלה בשם העירייה, ומאידך היא מתנגדת למחיקתה מכתב התביעה ולצירוף העירייה תחתיה.

בית המשפט עדיין לא החליט, ולאור האמוציות הרבות שמתלוות לתיק הזה - ספק אם הצד שיפסיד יקבל את הדין ויימנע מערעור לביהמ"ש העליון.