משאירים את העבודה השחורה לקולגות

כמעט בכל הזדמנות הנקרית בדרכם, מתגוננים שופטי העליון בפני הביקורת המוטחת בהם חדשות לבקרים. עם זאת, השופטים המכהנים נזהרים בלשונם, ולעיתים משאירים את העבודה השחורה לקולגות לשעבר. אתמול היה זה תורו של השופט (בדימוס) פרופ' יצחק זמיר, שהתייחס לדברים שאמר השבוע ראש הממשלה שרון בישיבת סיעת הליכוד בכנסת.

"אתה עושה משהו - יש בג"ץ. כל הזמן נמצאים בבג"צים", אמר שרון. "בית המשפט, במקרים רבים, לא פוסק לטובת העניין. אתה נכנס לשטח ותוך דקה, יש בג"ץ. הבעיה היא מערכת בתי המשפט, הם משתמשים במושג המידתיות, וגם אותי זה מצער". על כך אמר זמיר בציניות: "רק אתמול שמענו שראש הממשלה שרון, שהופיע בפני סיעת הליכוד בכנסת, מתח ביקורת על ביהמ"ש העליון, שהוא "מפריע", הוא "מטריד. בין היתר אמר, ש'שופטי העליון משתמשים במושג המידתיות וזה מצער אותי". אז אפשר להשתתף בצערו, אבל צריך גם לשאול על מה הוא מצטער? על המושג הזה? ואם הם היו משתמשים במושג אחר ומבטלים החלטה שלטונית כזו או אחרת בשל סבירות, אז היתה נחה דעתו?

פרופ' זמיר דחה בדבריו את הטענות כאילו בית המשפט היום יותר אקטיביסטי מאשר בעבר. "ביהמ"ש העליון של שנות ה-50' היה לא פחות ערכי ואקטיביסטי מהיום. ובכל זאת, אנשים אומרים וחשים, והם צודקים, שיש הבדל בין בית המשפט אז ובין בית המשפט היום". ההבדל העיקרי, לדעתו, נעוץ בשפת השופטים. "מה שהשופט אומר בפסק הדין הוא מרכיב חשוב באמון שהציבור רוכש לביהמ"ש והציבור מתייחס לדברים שנאמרים בפסק הדין", אומר זמיר.

חלק גדול מהביקורת על בית המשפט לאחרונה, אמר, מתייחס לשפה ולצורה ולא למהות ולתוכן. "היא נתפסת לביטויים שונים של בית המשפט ובונה עליהם תילי תילים של עמדות, שיש בהן כדי לנגח ולערער את מעמדו. די להזכיר כאן אמירות של הנשיא ברק כמו זו ש'הכל שפיט 'או 'המהפכה החוקתית'" וכו'. באמירות אלה נתפסים כדי לנגח את בית המשפט בלי לבדוק מה מסתתר מאחוריהן ולאיזה החלטות הן הובילו".

זמיר ציין דוגמאות לכך, שבית המשפט ספג ביקורת על רטוריקה שלו, למרות שבפסק הדין לא היתה כל חדשנות משפטית. הוא מסביר זאת בכך, שעד לתקופת הנשיאים שמגר וברק, לא הסבירו השופטים את השיקולים ואת ההליך המשפטי. הם רק פסקו. כיום הם מסבירים וסופגים ביקורת כאילו הם המציאו את הגלגל. "לרטוריקה", אמר זמיר, "גם יש מחיר אבל לדעתי ההתפתחות בשפת השופט מצדיקה עצמה ומבטאת תפקיד נכון של השופט בחברה דמוקרטית". עם זאת, ציין, "לעיתים רטוריקה מסוימת יכולה להביא יותר נזק מאשר תועלת, כמו שקרה בביטוי 'הציבור הנאור' של ברק".