נדחתה בקשה של לקוחות הבנק למסחר להורות למפרקים לשחרר את כספם

ביהמ"ש: מתגובת בנק ישראל אכן עולה חשד למעורבות המבקשים במעילה

ורדה אלשיך, שופטת ביהמ"ש המחוזי, דחתה בקשה של מוטי מויאל ובתו סיגלית קרויטורו להורות למפרקי הבנק למסחר לשחרר את כספם, המעוכב על-ידי בנק ישראל. לדבריה, מתגובת בנק ישראל אכן עולה חשד למעורבות המבקשים במעילה בבנק, ובהתאם לתנאי הערבות פטור בנק ישראל מערבותו למבקשים.

אלשיך נעתרה לבקשתם החלופית להיתר לתבוע את השבת כספם על-פי הערבות שהוציאה המדינה. המבקשים טענו, באמצעות עוה"ד שאול קוטלר ויונת מאיר, כי המפרקים ובנק ישראל ביצעו בדיקות רבות ואף בדיקת פוליגרף למויאל, ששללו כל קשר שלהם למעילה.

לדבריהם, טרם קריסת הבנק נותרו בחשבון 400 אלף שקל, 150 אלף שקל של הבת והשאר של האב, והכספים מעוכבים על-ידי בנק ישראל למרות המלצת המפרקים להשבתם.

מפרקי הבנק, עו"ד אורי ברגמן ורו"ח יהודה בר-לב, טענו בתגובה שערכו בדיקות מרובות ולא הצליחו למצוא ראייה שהמבקשים קשורים למעילה, אך גם לא להסיר את החשד. בנק ישראל טען שעד היום שילם מכוח הערבות 550 מיליון שקל ל-1,000 לקוחות הבנק, ועתה נותרו מעט לקוחות שספק אם זכאים לתשלום, בשל אפשרות של קשר למעילה.

עוד טען, שלפי מידע שתיעדו המנהלים המיוחדים, מויאל פעל בשוק האפור בנוסף לעיסוקו כסוחר מכוניות, וכי בחשבון בוצעו מ-1999 עד הקריסה פעולות רבות, בהן כאלה שזוהו כקשורות עם גורמים שקיבלו כספים מאתי אלון או שסומנו על ידי המשטרה כחשודים.

בנסיבות אלה, טען בנק ישראל, אינו רשאי לשלם את כספי הערבות וביקש לחקור את האירועים בחשבון, לאחר שפניית המנהלים המיוחדים נענתה שאין בכוונת המשטרה לפתוח בחקירה. לדבריו, בניגוד לטענת המבקשים, המשטרה לא שללה קשר של מויאל למעילה או קשר בין התנועות בחשבון לכספי המעילה. (פש"ר 1398/02).