על הפרק - בית הספר החקלאי מקווה ישראל. הפרשה - חילופי האשמות הדדיים בין ותיקי מקווה ישראל ודירקטורים חדשים בחברת מקוה ישראל. הוותיקים טוענים, כי מטרת מינוי דירקטורים חדשים על ידי שרי הממשלה, היא לתמוך במהלך כולל להפשרת קרקעות מקווה ישראל. הדירקטורים החדשים אומרים שהם לא מבינים איך האשמה כזו נפלה עליהם, ובסך הכל יש פה תרגיל פוליטי.
אחד הדירקטורים, אלכס לוין (מיועד לתפקיד יו"ר הדירקטוריון), עושה הכי הרבה כותרות. הועלו טענות שאנשי משרד ראש הממשלה לחצו למנותו. אומרים שאי אפשר למנותו ליו"ר בגלל דו"ח ביקורת חמור בנושא תיפקודו בעבר כמנהל החלק הכללי של בית הספר מקוה ישראל, שחיבר משרד רו"ח בר-לב.
הדו"ח מצביע על חריגה מנוהל בעיסקאות רכש של ציוד מחשבים, אם כי עורכיו מציינים שלא מצאו בשום מקום נוהל כתוב. לוין בתגובה: "אין נוהל ולכן לא יכולתי לפעול לפי נוהל והדו"ח אינו נכון". בדו"ח מומלץ לבצע בדיקה מקיפה ולהכין תיק נוהלים חדש ומעקב על ציוד שנרכש. תוצאת הביניים - שר החינוך יצחק לוי דחה ישיבת דירקטוריון.
כמה מילים על מקווה ישראל, בית הספר, החברה, האדמות והפשרתן (תוכניות קיימות ותוכניות עתידיות, אם יהיו): חברת מקוה ישראל היא חברה ממשלתית שהוקמה ב-1956, למטרת ניהול ופיתוח בית הספר החקלאי מקוה ישראל. בעלי המניות שלה הם אגודת כל ישראל חברים (כי"ח) ומדינת ישראל.
בית הספר החקלאי מקווה ישראל משתרע על שטח של כ-4,100 דונם. מרבית השטחים הוחכרו לאליאנס (כי"ח) ב-1870, בהתאם לחלומו של גואל האדמות קרל נטר. נטר הורה להחכיר אדמות שקנה לאליאנס (כי"ח). מטרת ההחכרה רשומה במסמך ההיסטורי - בית ספר בלבד. לנטר היו 3,320 דונם.
את חלומו הרחיבו חלוצי מקווה ישראל בראשית המאה, שסיפחו לבית הספר עוד 800 דונם. המחוקק לא עשה עניין מסיפוח הקרקעות ובחוק מקווה ישראל השאיר לחברה גם את השטחים המסופחים. חוק מקווה ישראל שנחקק ב-1976 לא נועד לפתור את בעיית הסיפוח, אלא להסדיר את המשך פעולתו של בית הספר החקלאי.
לפי תקנות חברת מקוה ישראל, יש למדינה יתרון של קול אחד בדירקטוריון החברה. לכל ישראל חברים (כי"ח) הזכות למנות 4 דירקטורים. למדינה הזכות למנות 4 דירקטורים ועוד דירקטור שהוא גם היו"ר. הקול 'העודף' של המדינה (לוין או כל אחד מהאחרים), אינו מאפשר לדירקטוריון לקבל החלטה על הפשרת אדמות מקווה ישראל. תקנון החברה קובע, כי הפשרה תאושר רק ברוב של %75 מחברי הדירקטוריון.
חוק מקוה ישראל נוקשה יותר. לפי החוק, כל שינוי ייעוד במקרקעין יאושר רק בתנאים הבאים: היוזמה לשינוי הייעוד צריכה להיות של שר בממשלה. כדי לאשרה צריך הסכמה של: שר החינוך, שר הפנים, שר החקלאות, ועדה משותפת של הכנסת המורכבת מאנשי ועדות החינוך, הפנים ואיכות הסביבה (בין חברי ועדות אלה בכנסת יושבים גם חברי כנסת המתנגדים לשינוי ייעוד). בנוסף, נדרש אישור הממשלה ולא יהיה תוקף למהלך כלשהו אם שרי הפנים והחינוך המכהנים לא יאשרו אותו בחתימתם.
היו או לא היו דיונים בין אנשי משרד ראש הממשלה להפשרת הקרקעות (הם טוענים בתוקף שלא היו), עד היום תוכנית רישמית יחידה להפשרת קרקעות מקוה ישראל היא דווקא תוכנית של כי"ח. כי"ח, כאמור, מיוצגת על ידי ותיקים, הטוענים עתה כי מינוי הדירקטורים נועד לתמוך בתוכנית הפשרת קרקעות מקווה ישראל ומכירתם למקורבים.
את תוכנית כי"ח ניסה בשנים האחרונות לשווק בא כוחה, עו"ד שרגא בירן. ותיקי מקווה ישראל טוענים כיום שלא חשבו מעולם ,שתוכנית בירן רצינית. בירן סבור, כי יש לפתח את כל המרחב הדרומי לתל אביב (12 אלף דונם בין הפארק הלאומי ברמת גן למקוה ישראל), כדי לחזק את דרום תל אביב. הוא חולם על פארק ירוק במרכז המתחם וסביבו מגורים, תעסוקה, מסחר ומשרדים. לשיטתו, ישומר רבע משיטחי מקווה ישראל כשטחים ירוקים (1,000 דונם). תוכניתו של בירן התגלגלה במשרדי ממשלה שונים קודם לחילופי השלטון.
תוכנית בירן אינה עולה בקנה אחד עם עמדת מתכנני תוכנית המיתאר הארצית החדשה (תמ"א 35). עמדתם קובעת, כי לפחות %80 מאדמות מקווה ישראל יישארו 'ירוקות'. אם עמדת המתכננים תאושר במועצה הארצית לתכנון ובנייה ובממשלה, יהיה קשה לפרוץ אותה.
מגבלה זו תתווסף למגבלות האמורות (רוב של %75 בדירקטוריון, אישור ועדה בכנסת ושרים רבים בממשלה). בכל מקרה, אסור למכור את הקרקע למקורבים, ובמילא כל מכירה (אם תתבצע על ידי המדינה או חברת מקוה ישראל) תהיה במיכרז. המדינה וחברת מקווה ישראל כפופות לחוק חובת המיכרזים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
