"אין בסיס מדעי להנחה כי קיימות או יתקיימו תופעות שליליות בערי גוש דן כתוצאה מהתפתחות האיזורים הכפריים. אין לצפות התרוקנות מתושבים, התרוקנות פעילות המסחר והבסיס הכלכלי של תל-אביב. נהפוך הוא, יש לצפות להמשך התפתחותה של העיר".
כך קובעת חוות דעת מומחה של פרופ' דניאל צ'מנסקי מהטכניון בנושא השפעות תופעת הפרבור על מגורים ותעסוקה בישראל. חוות הדעת הוזמנה על-ידי התנועה המושבית בתגובה לבג"ץ פורום ראשי הערים הגדולות החברה להגנת הטבע והקשת המזרחית. הבג"ץ הוגש נגד החלטה 979 של מועצת מקרקעי ישראל להיוון חלקת המגורים במושבים ובקיבוצים.
לדעת צ'מנסקי, ההתפתחות העירונית בשולי העיר הגדולה היא תהליך טבעי והוא קיים בארץ כמו בכל העולם. לדעתו, כל התערבות תכנונית תגרום לתיעול כוחות שוק למקומות אחרים ולתופעות לא צפויות.
עוד קובע צ'מנסקי, שלא קיים בסיס עובדתי לספקולציה לפיה יש לראות בבנייה באיזורים הכפריים בגוש דן, התחלה של פרבור מפוזר. טענה נוספת היא, שאין לצפות שמגמות של התפתחות מרחבית בגוש דן יובילו לשקיעתן של הערים המרכזיות ולבעיות סוציו-כלכליות.
לדבריו, בתל אביב נבנות כיום אלפי יחידות דיור שמאוכלסות במשקי בית בעלי מאפיינים סוציו-כלכליים גבוהים. בעלי ממון אינם נוטשים לפרברים, אלא חלקם אף חוזרים לעיר הגדודה. עובדות אלה אינן מעידות על התרוקנות מתושבים ועל נטישת עשירים, אמר. גם ההיצע העתידי של מגורים במושבים ובקיבוצים אינו גדול ואינו מהווה גורם משמעותי בשוק המגורים בגוש דן.
צ'מנסקי קובע, שהערים אינן מתמודדות כנדרש עם צרכים משתנים של כוחות השוק, הן לא מייצרות תוכניות אסטרטגיות כלכליות, תוכניות שיווקיות ותכניות ענפיות.
לדבריו, בעולם משקמים את מרכזי הערים באמצעים שונים, ולא רק על-ידי מניעת פיתוח בשולי הערים וסביבותיהן. לדבריו, אם קיים איום כלכלי על הערים בישראל הוא מצד יישובים חצי-עירוניים, כדוגמת גדרה, מזכרת בתיה, קרית עקרון, פרדסיה, אבן יהודה, אותם יצרה תמ"א 35, ולא מפיתוח מוגבל של המושבים והקיבוצים.
לדעתו, יישובים אלה מהווים איום גדול יותר על הערים מבחינת היצע מגורים ותעסוקה, מאשר היישובים החקלאיים.
החלטה 979 של מועצת מקרקעי ישראל התקבלה לאחר שבג"ץ ביטל את החלטות מועצת מקרקעי ישראל לפיצוי החקלאים בעקבות שינוי יעוד קרקע חקלאית (החלטות 717, 727 ו-737).
החלטה 979 מאפשרת להוון את חלקת המגורים במושב בשטח 2.5 דונם ולהקים בה עד חמש יחידות דיור. עוד מאפשרת ההחלטה להקים לכל יחידת משק מבנה לתעסוקה בשטח 500 מ"ר, הניתן להשכרה. בקיבוצים מאפשרת ההחלטה להוון קרקע ולבנות עליה יח"ד בשטח 160 מ"ר.
נגד ההחלטה הוגש בג"ץ על-ידי פורום 15 הערים הגדולות בטענה שהיא תפגע בהתפתחות הערים, תגזול אוכלוסיה, תאיץ את הפרבור ותעודד הקמת תעסוקה במושבים על חשבון הערים.
היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, קבע ששר האוצר לא יוכל לאשר החלטה זו, שכן היא פוגעת בערים הגדולות, מעודדת פרבור ופוגעת ביתר אוכלוסיית המדינה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
