טלנובלה היא אמנות הפשרה

הוא לא כוכב על, גל זייד, אבל אין ספק שמדובר באחד השחקנים המוערכים (ולדעתנו גם הטובים) בישראל; הוא בתיאטרון הרפרטוארי ("אשה בעל בית" בקאמרי), בפרינג' ("לופ" המיתולוגי), בקולנוע ("ג'ירפות", "הביוגרפיה של בן", ועוד), בטלוויזיה ("אהבה זה כואב", ועוד). מלבד זאת הוא גם במאי ואוהב מאוד להקריא שירה מעל במות מזדמנות.

וחוץ מכל זה, הוא גם יוצר טלנולבלות. זייד יצר את יצירות המופת "משחק החיים" ו-"מיכאלה", ועכשיו הוא חתום על יצירת הטלנובלה החדשה של הכבלים "טלנובלה בע"מ" (ראו מסגרת).

מה זה בדיוק יוצר טלנובלות? "אני לא כותב בפועל", מנסה זייד להגדיר את התפקיד, "אני ממציא עלילות, ומפקח על דמויות שתהיה להן קוהרנטיות והגיון רגשי. אני חושב על רעיון בסיסי ומתחיל ממנו".

"לטלנובלה יש חוקים, כמו מספר מצבים מוגבל, מספר דמויות מוגבל, שרצוי שיהיו מחוברות אחד לשני. חוץ מזה, טלנובלה בדרך כלל אמורה להיות או "פיגמליון" או "סינדרלה", הכול בנוי על זה. למרות ש"בטלנובלה בע"מ" זה לא כל כך תקף. לרוב העלילה עוסקת באהבה. מהבחינה הזו, מדובר בז'אנר ריאלי".

* ריאלי? טלנובלה?

"מה שקורה בטלנובלה זה החצנה של דברים קטנים שעוברים לאנשים במוח. יש הרבה בעלים שחולמים לרצוח את הנשים שלהם - בטלנובלה זה קורה. שם זה המקום שהדברים הפנימיים יוצאים החוצה. אסור לזלזל בטלנובלה, זהו תחום מאוד רחב. אבל היות וזה נהפך לתרבות פופולארית אז זה כאילו נחשב ז'אנר נמוך".

* ואתה מנסה להגביה אותו?

"כל הזמן מחפשים הומור, רוצים להוסיף לדבר הזה רבדים נוספים, סאטיריים. דרור נובלמן, התסריטאי של "טלנובלה בע"מ", הוא כישרון ענק, מצחיק נורא. הוא לקח את העלילה לכל מיני מקומות. עכשיו אנחנו מנסים לפתח את העלילה כך שהדמויות יהיו בעלות אלמנטים רגשיים, שעלילות יתפתחו. זו משימה כבירה אבל מנסים עושים כמיטב יכולתנו".

טלנובלה תחת אש

* איך אתה מסביר את זה ש"מיכאלה" היתה פחות להיט מ"משחק החיים", שאת שתיהן יצרת?

"היו כמה סיבות, נדמה לי. יכול להיות שבמיכאלה כל העסק היה פחות זוהר, יותר קודר. הייתה בעיה בסיפור, שפחות תפס. למרות שהרייטינג של שתי הסדרות היה דומה, הבאז סביבן היה שונה לגמרי. אף אחד לא יודע בדיוק על מה לשים את האצבע, יכול להיות שמשהו פחות התחבר בין הכתיב, הבימוי והעשייה".

"הטלנובלה היא אמנות הפשרה. החוכמה שלי היא לקשר בין הבימוי לשחקן לכותב המוסיקה, זה דבר ענק והחוכמה היא להשתלט, אמנם נקבעים דברים מראש אבל זה מתגלגל. אני עובד בתנאי לחץ באש חיה. טלנובלה זה בית ספר מאוד רציני לתסריטאים, לעשייה דרמטית".

* אולי זאת הבעיה, שהיוצרים שעוסקים במלאכת הטלנובלה מתייחסים אליה כאל בית ספר, ולא כאל הדבר עצמו.

"חס וחלילה, להפך. הכל נעשה בצורה הכי מקצועית. אני לא מתייחס לזה כאל בית ספר או שטח אימונים, אני מנסה לעשות כמיטב יכולתי במסגרת הזו".

* מה, זו לא סתם דרך קלה להתפרנס?

"לא אגיד שלא. אני כן עושה את זה בשביל הפרנסה, אבל משתדל לעשות את זה הכי טוב שאפשר".

גדלתי על ג'אנק

* טלנובלה זו אמנות?

"לא זה בידור. אני מקווה שאני עושה בידור אינטליגנטי, משעשע. אנחנו מנסים לעלות את רמת הבידור. הטלנובלה הישראלית עשתה שינוי עצום. היום הטלנובלה היא הרבה יותר סרקסטית, משעשעת, פרובוקטיבית, יש בה משהו הרבה יותר חינני, מלא הומור וסאטירה".

"טלנובלה בע"מ", כידוע, מספרת על הנעשה על הסט, ומאחורי הקלעים, של טלנובלה, מה שמפנה הרבה מקום להומור עצמי, פנים-תעשייתי. זייד מסכים. "אנחנו עובדים על הטירוף הזה בו הכל מתנהל. זה נע בשני מישורים; אחד הוא מישור של סאטירה פנימית, ובתוך זה המלודרמה של הדמויות שעושות את הטלנובלה. הכל קיצוני שם. גם אצלנו, היוצרים, הכל קיצוני, לפעמים הסיטואציות דומות; ריבים בין תסריטאים לשחקנים, שקרים, לחץ בעבודה, התייחסות לדבר כאל דבר ממוסחר וכל הבוג'ראס הזה שקשור לטלנובלה".

* ואיך כל זה קשור להקראת שירה?

"אני במקור שחקן. יש לי המון אהבה לטקסטים ולטקסטים פיוטיים, ומעניינים אותי גם היבטים אחרים של הדרמה, מעבר לרצון להיות שחקן ולהתפרסם. כשאני קורא שירה, אני מוציא את הדרמה מהשירה. גם שייקספיר מתעסק בעלילות מופרכות, מלאות פיוט ועומק שאי אפשר להשוות אותו לכלום".

* הקראת השירה מטהרת אותך מהמסחור?

"אני אוהב להקריא שירה, להציג את המלודרמטיות שבה. מנקודת ראותי, זה כמו טלנובלה. הגבוה והנמוך תמיד גרו אצלי בערבוביה. גדלתי על תרבות הג'אנק. הסרטים האמריקאים לא שונים מטלנובלה. אולי מבחינה הפקתית הסטנדרטים יותר גבוהים, אבל הסיפורים שלהם הם אגדות כמו בטלנובלה. אני אוהב אמנות ודברים שנוגעים בנפש ואני אוהב את כל ההיבטים של הדרמה".

תחושת שליחות או נטייה לערבב

* המטרה שלך היא להפוך את הטלנובלה לדרמה איכותית?

"זה בלתי אפשרי. כתיבת דרמה היא עניין מורכב, עם המון שכתובים. זה בלתי אפשרי בטלנובלה יומית. לא אגיד שבטלנובלה אין רגעים איכותיים, רק שלדרמה יש כוונה אחת ולטלנובלה כוונה אחרת לגמרי".

* ואם היית יכול לבחור. גבוה או נמוך?

"אז אבחר במה שקרוב לליבי, אני אעשה סרט שלי, עליו לא אוותר. עבדתי בפרינג', עשיתי את "המובן מאליו", עשיתי את "לופ", עשיתי את הצגת היחיד "האדם עצמו", לימדתי משחק. אני כבר המון שנים מתעסק בהיבטים השונים של הדרמה, ולא הרווחתי הרבה כסף. היום אני מנצל את הידע שצברתי בשנים של עבודה כדי להרוויח כסף טוב. מגיע לי, כי אני עושה כל מיני דברים ויש לי מה להציע. אני גם מרגיש שעם הידע שלי אני תורם לשיפור הז'אנר של הטלנובלות".

* אז יבוא יום וגם ניקו ניתאי ירוויח משנים של עבודה סיזיפית בתיאטרון פרינג' איכותי ויעשה כסף מטלנובלות?

"אני חושב שהוא ישמח לעשות כסף. הכל עניין של היצע וביקוש. מי שיכול לשחק בתיאטרון, ישחק. אם אין לו ברירה ואם רוצים אותו, הוא ישחק גם בטלנובלה. אני לא מאמין בהפרדה הזו".

* ואם אתה מבוסס כלכלית, תעשה רק אמנות "גבוהה"?

"אמרתי לך, אני לא מאמין בהפרדות האלה. גם כשאני קורא שירה, אני קורא אותה כדי שאנשים יתעניינו, לא ישתעממו. אני הפילטר שדרכו הם מתחברים, כשאני קורא אבידן, וולך, ביאליק, אני רוצה להרגיש שאנשים מגיבים לשירים באופן חי".

* תחושת שליחות?

"לא. נטייה לערבב. יש לי סקרנות. אם היתה לי ברירה הייתי עושה סדרת טלוויזיה של איזה 13 פרקים ומוציא תוצאות יותר קרובות לחיזיון שלי, אבל גם טלנובלה למדתי לעשות".

* איך שומרים על פוקוס כשאתה אמור לפקח על כל כך הרבה רבדים ל עשיית הטלנובלה?

"יש טכניקות. אני מנסה כל הזמן לבחון אם זה מעניין, אם הדמות מתפתחת, אם הדבר קוהרנטי, צפוי או לא. אני מעדיף שיהיה צפוי מאשר לא צפוי. זה מעסיק אותי, ואני מבקר מחמיר של הדבר ושל עצמי. אי אפשר לתקן פרקים, צריך להיות מאוד מהיר ולזהות בעיות עוד לפני שנוצרו. החוכמה לראות את הנולד".

* ומה עם התחרות המדוברת מול "השיר שלנו" בלווין?

"לא מתמודד עם זה. מבחינתי זה לא רלבנטי. מרגע שלקחנו נתונים ראשוניים של מי הכותב הראשי בטלנובלה, מי הקאסטינג וכו', היכולת שלך להשפיע על הצלחת או אי הצלחת הטלנובלה קטנה. אי אפשר לעשות דברים כדי להצליח. אני אוכל לקחת החלטות מרכזיות, ובתוכן לעבוד ולהצליח. ההחלטות הללו נלקחו מזמן. הספינות כבר יצאו לדרך. אם הטלנובלה תצליח יהיה בונוס. אם לא, יפטרו אותי ואני אמשיך לחיות. אם אני לא טוב במקצוע אעשה דבר אחר. זה לגמרי בסדר בעיני. אלו כללי המשחק בשואו-ביזנס. חוקי המשחק פה הם הכי אכזריים וזה לגיטימי לגמרי מבחינתי". *