מינוי אחד יותר מדי

בדו"ח מבקר המדינה שפורסם ב-97' מתחה מרים בן פורת ביקורת קשה על המינוי של מוריס דהאן לתפקיד סמנכ"ל החברה העירונית-ממשלתית פרזות, ביוזמת סגן שר השיכון, מאיר פרוש, תוך העלאת החשד, שהמינוי כרוך במתן עבודות לחברה. פרוש השיב כי הוא לומד את הדו"ח.

חודשים ספורים לאחר מכן התכנס דירקטוריון פרזות, לדון בהארכת מינויו של דהאן. הפעם אמרו חברי דירקטוריון דברים בוטים, ואחד מהם אמר למבקרת המדינה: "ההחלטה להמשיך את העסקתו של דהאן נבעה מהסיבות לאישור המינוי מלכתחילה". שישה מתוך 10 חברי דירקטוריון שהשתתפו בישיבה התייחסו במפורש לזיקה בין הארכת העסקתו של דהאן לבין קבלת פרוייקט ממשרד השיכון.

מבקרת המדינה קבעה, כי יש חשש שהמינוי בוצע לבקשת פרוש, שלוותה בהבטחה לפחות במשתמע שבתמורה תקבל החברה תוספת עבודות: "המקרים חמורים ואינם מתיישבים עם מינהל תקין השואף לטוהר מידות במיגזר הציבורי".

המתנה שהיתה אמורה חברת פרזות לקבל: חידוש פרוייקט בנה דירתך במבשרת ציון. לכאורה לא מדובר במתנה גדולה במיוחד אלא בפרוייקט נוסף למצבת העבודות של החברה. למעשה, נוכח השתלשלות הטיפול בפרוייקט בנה דירתך, מדובר בפרשייה חריגה. ביולי 96' החליטה הממשלה לבטל את הפעלת הפרוייקט בכל רחבי הארץ, למעט מקרים בהם כבר נחתמו חוזים עם קבלנים או רוכשים. פרוייקט בנה דירתך במבשרת ציון בוטל. מבקרת המדינה רומזת, שפרוש הבטיח להחזירו לחיים למרות החלטת הממשלה, העיקר שדהאן יישב בכיסא.

זו לא היתה הפעם היחידה בה הצביעה מבקרת המדינה על מינויים פוליטיים של פרוש. באותה חברה, פרזות, מתחה בן פורת ביקורת על מינוי משנה למנכ"ל, דן רוטנר, פעיל באגודת ישראל, שהתאמתו לתפקיד לא נבדקה, לא נבחנו דרישות התפקיד ולא רואיינו מועמדים אחרים. חברי דירקטוריון אמרו, כי הצמידו להם אקדח לרקה על מנת לבצע את המינוי.

גם במינויים בחברות נוספות הסתייגה בן פורת. אחת הדוגמאות היא הביקורת על תהליך הדחתו של מנכ"ל עמידר, דוד חרמש. ביקורת נוספת היתה על הניסיונות של פרוש להזיז מתפקידם בעלי תפקידים בתוך משרד השיכון שלא נשאו חן בעיניו.

מה גרם למשטרה לבצע חקירה דווקא בנושא של דהאן? הסיבה הראשונה היא העובדה, שמבקרת המדינה הצביעה פעמיים על מינוי זה בשני דו"חות שונים. בפעם הראשונה על המינוי ובפעם השנייה על הארכתו. בין לבין אמר פרוש למבקרת המדינה, כי הוא לומד את המלצות הדו"ח. המשטרה חשה כנראה שהלימוד לא היה מעמיק במיוחד, ובטח שלא היתה מגמה של הפקת לקחים.

הסיבה השנייה היא המונחים בהם השתמשה מבקרת המדינה לתאר את מה שהתרחש בחברה. השימוש של בן פורת במונח "טוהר מידות" מהווה למעשה פתח לחקירה משטרתית.

מה שהמריץ עוד יותר את החוקרים היתה התייחסות חברי הדירקטוריון בפרזות לבעיית משמעת של דהאן. במארס 96' הושעה דהאן מעבודתו בנציבות מס הכנסה בחשד לביצוע עבירות של התנהגות שאינה הולמת. חברי דירקטוריון אמרו למבקרת המדינה, כי בתקופה בה נדונה הארכת המינוי של דהאן הוצג לפניהם מיסמך, לפיו ההשעיה בוטלה וההליכים בבית הדין המשמעתי בוטלו.

האמת היא, שבתקופה זו הוחלט, כי השעייתו של דהאן תוקפא נוכח העובדה שיצא לחופשה ללא תשלום, אבל הוחלט כי ההליכים המשמעתיים לא ייפסקו. רק חודשיים אחרי הישיבה והארכת המינוי הופסקו ההליכים המשמעתיים כשדהן התפטר משירות המדינה.

תמריץ אפשרי נוסף למשטרה היתה החלטה של בג"צ, שהתקבלה לפני כחודש, בעניין מינוי אחר של פרוש בתוך משרד השיכון - מינויו של שמעון איינשטיין לתפקיד מנהל המינהל לבנייה כפרית. נגד המינוי הוגשה עתירה של ההסתדרות והסתדרות האקדמאים. בית המשפט קיבל את עמדת העותרים וקבע כי יש לפרסם מיכרז לאיוש מישרה זו.

ההלכה המשפטית של בג"צ בנושא לא הפתיעה - בעבר אוייש תפקיד זה במיכרז רגיל. פרוש הצליח להוציא את התפקיד לתוך המסגרת של המינויים בהם נדרש אישור הממשלה (מינויים פוליטיים בשירות המדינה לפי סעיף 23 לחוק). ההסתדרות טענה שצריך מיכרז ואישור ממשלה. בית המשפט קיבל את העמדה. החשיבות של פסק הדין היתה בעיקר בחיזוק ההתייחסות השלילית למינויים פוליטיים בשירות המדינה.

ערכאות משפטיות רבות שללו בעבר בכל תוקף מינויים פוליטיים בשירות הציבורי, והציטוטים העיקריים הם: "כאשר נושאי המישרה הציבורית הם משרתם של שני אדונים, הציבור והפוליטיקאים, יש מקום לחשש כי בעת מילוי התפקיד הציבורי יזדהה נושא המישרה מדעת או שלא מדעת עם אדונו האחד, וכי תפקידו יושפע במישרין או בעקיפין מדעותיו הפוליטיות"; "מינוי לתפקיד ציבורי על יסוד שיקולים זרים ובכלל זה מינוי המבוסס על השתייכות פוליטית הינו בלתי חוקי".

לפסיקה בעניין איינשטיין היתה משמעות כתזכורת לציבור ולשרים הממנים. לפסיקה היתה משמעות גם בהתייחס לדברים שאמר היועץ המשפטי לממשלה, אליקיים רובינשטיין, בקשר למינוי. רובינשטיין התנגד בתחילה להוספת המישרה של אינשטיין לרשימת המישרות לפי סעיף 23 לחוק (מישרות פטורות). בעקבות הדיונים החליט לחזור בו מהתנגדותו. בית המשפט אותת לרובינשטיין לא לנקוט יד רכה בנושא מינויים פוליטיים. המשטרה קלטה את הרמז