דווקא את תיק השיכון

שר השיכון, יצחק הרצוג, פתח את הדלת לאירגונים החברתיים ונערך לקרב על תקציבי משרדו המדוללים * הוא תומך בהחזרת המענקים לפריפריה, תומך בהחלטה 979 ובהשארת מבני ההתנחלויות על תילם ומתנגד להמלצות ועדת זיילר ולהקמת יישובים חדשים

כ"שבחרתי בתיק השיכון טלפנו אלי חברים בפליאה, וקצת בלגלוג, ושאלו אותי מדוע לא העדפתי את תיק התשתיות", אומר שר השיכון, יצחק הרצוג (44). "הסברתי להם, שבחרתי בתפקיד מתוך מודעות לעוצמתו החברתית האדירה, ואני לא מצטער על כך לרגע".

תגובת סביבתו הקרובה של הרצוג לא צריכה להפתיע איש. אין זה סוד שמשרד השיכון איבד בשנים האחרונות הרבה מתפארתו. שרשרת שרים סקטוריאליים, כיצחק לוי, נתן שרנסקי ואפי איתם, הפכו אותו לסניף מפלגתי והרחיקו אותו כמעט לחלוטין מהעיסוק לשמו הוא נועד.

מהמשרד נלקחו מינהל מקרקעי ישראל ומע"צ, והתקציבים קוצצו בכ-60% לעומת ימי הזוהר של המשרד בתקופת ממשלת רבין. עתה מנסה הרצוג לקבץ חזרה את מה שנותר, ולתפור למשרד אג'נדה חדשה. משימה לא קלה גם לאדם נמרץ וחסר מנוחה כמוהו.

בניגוד לקודמיו, מנסה הרצוג לשקם את האמון של המשרד עם הקהילות השונות אליהן הוא קשור. מיד עם כניסתו לתפקיד, יזם פגישה עם האירגונים החברתיים, שכבר שנים לא ראו את צידה הפנימי של לשכת השר. לפני כשבועיים הוא יצא לביקור בכנס בשארם א-שייח', בראש קבוצה של ראשי אירגון הקבלנים, ובהם נשיא הלשכה, אהרון כהן.

בנוסף לנאום שנשא בוועידה, על חשיבות פיתוח בר קיימא של ערי החוף, הייתה זו הזדמנות למפגש בלתי פורמאלי עם הקבלנים, שגם הם מקווים לשינוי ביחסו של משרד השיכון אליהם. לדעתם, דווקא עתה, בעת משבר, נחוצה התערבותו של המיניסטריון.

בענף הבנייה אומרים, שהצלחתו או כישלונו של הרצוג בתפקיד, תלויים בראש ובראשונה בתקציבים שיצליח להביא למשרד המקוצץ. לכן, יותר מהכל הוא זקוק לקצת עזרה משר האוצר, בנימין נתניהו, ולהרבה יכולת ההשפעה על ראש הממשלה, אריאל שרון, שכן עם רצון טוב בלבד לא הולכים למכולת.

"כשהגעתי למשרד מצאתי שבר תקציבי", אומר הרצוג. "בשל חולשה מנהיגותית קוצץ תקציב המשרד עד לבלי הכר. בתקופת רבין עמד תקציב שיקום השכונות על 200 מיליון שקל, ואילו כיום הוא עומד על 30 מיליון שקל בלבד. תקציב שכונות ותיקות היה 50 מיליון שקל, וכיום הוא 8 מיליון שקל. תקציב זה אינו מספיק אפילו לשיקום שכונה אחת בשדרות. אנחנו חייבים 250 מיליון שקל לפיתוח המגזר הערבי. התקציב לבנייה כפרית הוא של 50 מיליון שקל במקום 150 מיליון שקל. אין ספק שאנחנו משרד במצוקה תקציבית קשה, עם מערכת יחסים מורכבת עם האוצר.

"בשלב הראשון אני מתכוון להסיט תקציבים לנגב, לגליל ולירושלים, כולל מזרח ירושלים, כאשר המאבק העיקרי יהיה להחזרת המענקים לנגב ולגליל. כאשר לפני שנתיים נתניהו ואיתם ביקשו לבטל את המענקים לנגב ולגליל, אברהם שוחט ואני זעקנו חמס בוועדת הכספים. הסברנו שאף זוג צעיר לא ירכוש דירה באזורים אלה. עתה מתברר שצדקנו.

"השפל בפריפריה הוא עצום. בבאר-שבע יש מלאי דירות זמין, והציבור לא קונה. קיימתי סבב דיונים עם האוצר, אנשי אגף התקציבים ואירגון הקבלנים. המסקנה של כולם היתה, שאין ספק שצריך להכניס תמריץ לשוק. אנשי האוצר אמנם טוענים שזה הזמן לרכוש דירה, כי מחירי הדירות נמוכים והריבית נמוכה. לדעתי, למרות המחירים הנמוכים קיים בשוק כשל משמעותי, שגורם לכך, שלמרות הכל רבים בפריפריה אינם מסוגלים לקחת משכנתא. לכן המענקים, בערך כולל של 250 מיליון שקל, חיוניים עבורם. אני רואה כשליחות את הצורך לעודד אוכלוסיה לעבור לנגב ולגליל. זו שליחות ברורה שחרטנו על דגלנו".

גלובס: בענף אומרים שהחזרת המענקים תקדים ביקושים, אך לא יותר מכך.

הרצוג: "אין שום רע בהקדמת ביקושים. גם החשב הכללי, ירון זליכה, אומר בעצמו שזה לא דבר שלילי. מדובר במצב ביניים, שלאחריו יש לייצר חבילה אטרקטיבית, הכוללת בניית בתי ספר, פיתוח תשתיות ותעסוקה לאזור שהוא מוכה אבטלה. האוצר לפי שעה מסרב להתפשר, אך אני מקווה שבלחץ הקואליציה, שמוביל ח"כ דניאל בנלולו, הוא ישנה את דעתו.

"גם המגזר הערבי סבל מקיפוח מתמשך בשנים האחרונות. בכל פעם שהמשרד נדרש לקיצוץ תקציבי, דאגו כל קודמי לקצץ ולחמוס קודם כל במגזר הערבי והבדואי, עד שהתקציב ירד כמעט לאפס. אני רוצה לעודד בנייה רוויה לזוגות צעירים במגזר הערבי, דבר שיביא לשינוי חברתי וליצירת שוק נדל"ן מפותח. אני חייב לציין, שאני מקבל התייחסות אוהדת מראשי רשויות במגזר הערבי בתחום זה. בשבוע הקרוב, ואחרי ששחררתי שורה ארוכה של חסמים, יפורסם מכרז לשכונה חדש בכפר מנדא. בניית הדירות תאפשר לזוגות צעירים לרכוש דירות, לשמור על איכות חיים, ולא ליצור בעיות של בנייה בלתי חוקית. אני חושב שבכך כולם יצאו מרוויחים. גם בעניין זה אני מדבר עם האוצר, כדי לפתח כלים לעידוד בנייה רוויה. אני מקווה שהשיחות האלה ישאו פרי, ושנוכל לשחרר לבנייה מתחמים נוספים".

- המשרד יודע מה פוטנציאל הבנייה במגזר הערבי?

"אין לנו מספר מדויק. מה שברור הוא, שיש ביקוש עצום. אני מודע לכך, שגם כאן צפויות לנו בעיות לא פשוטות, בין השאר רצון לשמור על קרקע פרטית. בתוכנית שלנו לתמרץ את היזמים כדי שיניעו את התחום".

- גם אתה וגם הקבלנים מדברים הרבה לאחרונה על פינוי-בינוי. האם משהו יזוז בתחום זה?

"המשרד סימן עד היום 110 אתרים, ואנחנו ממשיכים לבדוק פוטנציאל לאתרים נוספים, מתוך אמונה, שבסופו של דבר תוכניות כאלה יזרימו אזרחים וזוגות צעירים לשכונות, ישפרו את חזות המקום ואת הרמה הסוציואקונומית שלו. בעיר כמו בירושלים, פינוי-בינוי הוא פתרון קלאסי לרזרבות הקרקע המדולדלות, והוא יכול להיות גורם מרכזי בתוספת של אלפי יחידות דיור בעיר".

- האירגונים החברתיים התרגשו מאוד מהמפגש. האם יש לכך המשך?

"אני מודע לכך שמדובר בבעיה אדירה. המשרד מטפל בחמישית מאוכלוסיות המדינה, שרק סובלת מעוד גזרות וקיצוצים מצד האוצר. כתוצאה מכך, זוגות ובודדים לא מצליחים לעמוד בתנאי השוק. בעקבות הקיצוץ אמהות חד-הוריות רבות אינן מצליחות לעמוד בנטל שכר הדירה. כאשר הסיוע יורד מ-1,250 שקל לחודש ל-575 שקל לחודש, עניין הדיור הופך לבעיה קשה מאוד. אני יודע על הרבה משפחות שנאלצות לקצץ באוכל ובביגוד רק כדי לשלם שכר דירה.

"עולים חדשים רבים מוצאים עצמם בסכנת פינוי בשל חוסר יכולתם לשלם משכנתא, וכך גם נכים ועיוורים. בשל סיבה זו שכנעתי את נתניהו, להקדים את תשלום הסיוע בשכר דירה לחצי שנה במקום לשלושה חודשים, כפי שהיה מקובל עד כה. בנוסף, לרשימת הזכאים לסיוע אמהות חד הוריות בהריון, וכן אנשים שהוכיחו שלא היו בעלים של דירה מ-1985, ולא מ-1971, כפי שהיה מקובל עד היום".

- מה באשר למבצע מכירות נוסף של דירות דיור ציבורי?

"בינתיים אני מנסה לקדם מבצע מכירת לפריפריה, מתוך מחשבה לפיה אם נמכור דירות במרכז, האוצר לא יממן רכישת דירות חדשות".

- מהי עמדתך בעניין החלטה 979 להיוון זכויות החקלאים בחלקת המגורים, שבוטלה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז?

"אני תומך מובהק בהחלטה 979, שנראית לי מאוזנת. המושבים והקיבוצים גאלו בדמם את הקרקעות, ולכן המדינה חבה להם חוב עצום. אני רואה בהרחבות אפשרות להזרים דם חדש למושבים ולקיבוצים, אפילו במתכונת של יישובים קהילתיים. ביקרתי השבוע בשני קיבוצים מדהימים, רביד ואשבל, שחבריהם מתפרנסים מחינוך ועבודה עם קהילה ערבית. אני ממליץ לכולם לבקר שם ולראות מהי ציונות. אני גם חושב שהעובדה שהחלטת מזוז התמהמה זמן כה רב גרמה לעוול גדול מאוד להתיישבות, והיא מקשה על חילוצם והצלתם של יישובים רבים.

די לפתור את מצוקת הקיבוצים והמושבים החלטתי למנות צוות, בראשות עו"ד שלמה זיו, שיכלול מומחים בתחום הבנקאות, המימון והמשק השיתופי, כדי שיגיש לי הצעה לפתרונות נושאים שונים המטרידים את תנועות ההתיישבות, בין השאר את בעיית השיכון בקיבוצים. כיום אין בידי הקיבוצים בטחונות, וכל עוד לא ייגמר תהליך השיוך אין לקיבוצים כל אפשרות לבצע בנייה, לכן הם זקוקים לכלים חדשים".

- מה באשר לדרישה לאפשר בניית 500 מ"ר לתעסוקה לכל מושבניק, הצעה שלה מתנגד במיוחד פורום 15 הערים הגדולות?

"בדברים האלה הכל יכול להיפתר בהסכמה. אין ספק שמנהיגות תנועות ההתיישבות טעתה בכך שהיו לה עיניים גדולות מדי בשנים האחרונות. יחד עם זאת, אין ספק שיש ערך עצום להתיישבות הכפרית. אני גם לא רואה תחרות בינה לבין העיר. מדובר בסך הכל בסגנון אחר של חיים".

- כל קודמיך בשנים האחרונות די תמכו בהקמת יישובים חדשים. מהי עמדתך?

"הנושא הזה לא נמצא אצלי בעדיפות. הפוטנציאל, לדעתי, הוא בהרחבת יישובים קיימים, בשדרוג תשתיות ובהכנסת דם צעיר, נמרץ וטוב ליישובים. לא צריך לרוץ על כל גבעה ולפגוע בטבע ובנוף, אלא אם יש צורך אמיתי בכך. להתיישבות בעיני יש ערך מוגבל, אל מול עקרונות של שוויון ואינטרסים של איכות סביבה. בנגב או ברמת נגב אנחנו מתמקדים בפיתוח יישובים כמו באר מילכה, אך לא יותר מכך. אני לא מסתיר את העובדה, שכבנה של אמא שלי, אורה הרצוג, מי שיסדה את המרכז לארץ ישראל יפה, אני ירוק באמונתי".

- מהי תגובתך להחלטות הביניים של ועדת גדיש, שניסתה לעשות סדר בין מינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון?

"אחד הדברים שיש צורך דחוף להסדירם הוא הגדרת גבולות הגזרה מול ממ"י. כיום אנחנו פועלים במצב אבסורדי, לפיו קיימת תחרות סמויה ואפילו גלויה בין משרד השיכון לבין המינהל, כשכל אחד מנסה לנגוס מהשני. דו"ח גדיש קיבל את עמדת משרד השיכון, לפיה הוא מסדיר את היחסים. לפני מספר ימים קיימתי ישיבה ארוכה עם שר התמ"ת, האחראי על מינהל מקרקעי ישראל, אהוד אולמרט, ועם מנהל המינהל, יעקב אפרתי, שבה סיכמנו על מספר עקרונות להסדרת היחסים בינינו. אני מקווה שבשבועות הקרובים ייחתם פרוטוקול שיסדיר את היחסים לפיהם משרד השיכון מאתר ומתכנן, ואילו המינהל משווק".

- היכן אתם עומדים ביישום מסקנות דו"ח ועדת זיילר?

"דו"ח זיילר המליץ על הקמת מיניסטריון בנייה, שיעסוק בשורה של גורמים ויעשה סדר מוחלט בתקנים, מפרטים ושיטות בנייה. בעקבות הדו"ח הקימה הממשלה ועדה בינמשרדית בראשות מנכ"ל משרד הפנים, גדעון בר-לב, כשלמשרד השיכון נציג יחיד - ראש מינהל הנדסה, יוסף מנור. ועדה זו הגישה המלצות להן אני מתנגד בכל תוקף.

"אני מוכן להסכים למצב אחד בלבד: או שתהיה הפרדה ברורה בין תכנון לבינוי, כאשר רשות הבינוי תהיה אצל משרד השיכון, או שכל הרשות המשותפת תהיה בידי משרד השיכון. לא נסכים למשהו שהוא גזר דין מוות על משרד השיכון. מדובר בנושא שהוא קריטי, ולכן לא נהיה מוכנים לעבור לסדר היום עד להסדרתו".

- איך נערך משרדך לעניין ההתנתקות?

"אין ספק שזהו האתגר הגדול ביותר של תקופתנו, ולכן המשרד עובד מסביב לשעון כדי להגשימו. מדובר כאן במציאת פתרונות דיור לכ-1,600 משפחות בפרק זמן קצר ודחוס. הנחת עבודה שלנו היא, שכשליש מהמפונים ייקחו פיצויים וימצאו דירות בשוק החופשי. שליש יבקשו לעבור במרוכז ליישוב מסויים, בקבוצות של מספר משפחות. עבור אלה אנחנו מתכננים להקים קרוואנים בהרחבות של יישובים קיימים, עד לבניית בתי הקבע. בשבועות האחרונים סייר מנכ"ל המשרד, שמואל אבואב, במספר יישובים, כדי לבחון את אפשרויות הקליטה בהם. במקביל קיימת תוכנית להעביר חלק מהיישובים לגוש ניצנה. הבעיה העיקרית היא, כמובן, עם כמה מאות משפחות שיסרבו להתפנות עד לרגע האחרון. לרשות אלה נעמיד מאות דירות בשכר דירה, על-פי הסכמים עם היזמים לתקופת ביניים".

- האם אתה תומך בהשארת המבנים או בהריסתם?

"אני אישית תומך בהשארת מבנים, למעט פירוק בתי הכנסת. אני יודע שראש הממשלה, אריאל שרון, ממתין להמלצות המועצה לביטחון לאומי בנושא זה".

- נשיא הקבלנים, אהרון כהן, הגדיר את הנדל"ן כ"ענף בתאונה", ודרש יותר התערבות ממשלתית. אתה מסכים איתו?

הרצוג: "אין ספק שהוא צודק, ואין ספק שלפחות לתקופת הביניים המדינה חייבת להתערב בענף. לכן בכוונתנו להיאבק למען המענקים, להיאבק על עידוד הענף ברמות שונות, שכן לשחרור של כל חסם וחסם יש משמעות מכרעת. כך למשל, מתן פטור מהיטל השבחה ומס שבח משמעותו עידוד פרויקטים לפינוי-בינוי. החלטה על בנייה רוויה במגזר הערבי משמעותה תוספת תעסוקה ויזמות. חקיקת חוקים חדשים, שיאפשרו בנייה לזכאים כדוגמת פרויקטים שנוסו בארה"ב, יביאו לתוספת משמעותית. הניסיון האמריקני מלמד, שברגע שאושרו תוכניות לבניית יחידות דיור לשכבות חלשות, נוספו לשוק 1.3 מיליון דירות. אני מאמין שגם אישור חוקי קרנות הריט יאפשרו תוספת פעילות בענף. אין ספק שכל אלה יחד יהוו דלק שייסע להניע את הענף".

צרו איתנו קשר *5988