המצוק באשקלון: הרשויות מתווכחות, המומחים ממליצים, והמצוק מדרדר וקורס

דו"ח מומחים קובע, כי כל התערבות הנדסים רק תגביר את הסיכון למצוק; הדו"ח ממליץ לשקם את התהליך הטבעי של זרימת החול

חוסר זמינות החופים בישראל לציבור, עקב פרויקטי נדל"ן והקמת מרינות, הביאו לתוצאות עגומות ביותר ולהרס כמעט שיטתי של החופים, וסביבתם, ביניהם המצוק באשקלון.

ניר פפאי, מהחברה להגנת הטבע, חיבר ב-2002 דו"ח מצב הנקרא "מצב חופי ישראל 2002". בסקירה מקיפה על הנושא כותב פפאי, כי במצב החופים יש נסיגה, כאשר עיקר הלחצים לאורך החופים נבעו מלחצים של רשויות מקומיות. הרשויות המקומיות, אשר רוצות להגדיל את רווחיהן ממסי ארנונה, מאשרות פרויקטים של מרינות, ומגורים כמעט על הקו החוף.

בשנה האחרונה מתריע המשרד לאיכות הסביבה בפני עיריית אשקלון, כי המצוקים בחופיה בסכנת התמוטטות. איך זה קורה? חופי אשקלון מקבלים באופן טבעי את הכמות הגדולה ביותר של החול החופי. לו הייתה מתאפשרת זרימה טבעית של החול לאורך החופים, לא הייתה כל סיבה לחופי אשקלון לסבול מארוזיה. (תהליך השחיקה הטבעי של פני האדמה על-ידי פעולת מים זורמים - ג.ג.).

בפועל, טוען המשרד לאיכות הסביבה, נחסמה זרימת החול הטבעית ע"י פעילות אנושית, בין השאר, בבניית מתקנים ימיים, בבניית המעגנה של קצא"א, בבריכת ההשקטה של חברת חשמל, בבניית שוברי הגלים בחוף דלילה ובבניית המרינה ו-3 שוברי הגלים מצפון לה.

לטענת המשרד, במהלך השנים הבנייה הובילה לעצירת החול, אגירתו בחופים הדרומיים וגריעתו מהחופים הצפוניים. פעילויות אלה, כמו גם פעילויות הנדסיות נוספות שנערכו לאורך ובראש המצוק, גרמו להאצה בקצב התמוטטות המצוק, עד לסיכון אתרי עתיקות ומבנים הנמצאים עליו.

בין המשרד לאיכות הסביבה לבין עיריית אשקלון יש מחלוקת באשר לדרך הטיפול במצוקים. העירייה סבורה, כי הדרך הראויה להתמודדות עם התהליכים הטבעיים של ארוזיית המצוק, היא באמצעות בניית שוברי גלים מנותקים, בנוסף על אלו שנבנו עד כה לאורך חופי אשקלון.

עמדת המשרד לאיכות הסביבה היא, כי הפעולות המוצעות על-ידי העירייה אינן עולות בקנה אחד עם תפיסת החופים כמכלול, אלא כניסיון לפתרון נקודתי בעל השפעה מזיקה ואשר פוגע בחופים הצפוניים לחופי אשקלון. המשרד טוען, כי יש לאפשר, ככל הניתן, לתהליכים הטבעיים, כדוגמת ארוזיית המצוק החופי, המביאה לנסיגת המצוק מזרחה וזרימת החול הטבעית לאורך החופים, להמשיך ולהתקיים.

"הצעת עיריית אשקלון לבניית שוברי גלים", אומר המשרד, "היא חזרה על טעויות העבר. בניית שלושת שוברי הגלים ב-1983, במקביל לחופי דלילה, הביאה לנסיגת קו חוף בר-כוכבא הצפוני ב-25-30 מטר. בניית המרינה ושלושת שוברי הגלים מצפון לה ב-1992-1994 הביאו אמנם לייצוב קטע החוף שמולם, אך בטרם הסתיימה בניית המעגנה גברה חתירת הגלים בצוק ובחוף ברנע מצפון".

מומחים לנושא טוענים, כי הטבע סיפק אלמנטים מפרידים, ובין היתר חופים חוליים, דיונות, אלמוגים. כאשר מסירים אותם, חושפים את אזורי החוף לפגיעות גבוהה ומעלים את הסיכון לאובדן חיים, הריסת תשתיות ולפגיעה ברכוש. הסרת החיץ הטבעי החמירה מאוד את הסיכון ויש לפעול להחזירם באופן מלאכותי, כדי לספק הגנה לחופים לטווח הרחוק.

דו"ח מומחים שהוגש למשרד העלה את המסקנות הבאות: המצוק ימשיך בהתמוטטות כתהליך טבעי, וכל התערבות הנדסית על-ידי אדם נגד התהליך הטבעי רק תגביר את הסיכונים. לדברי הדו"ח, ספק רב אם נכון לבנות שוברי גלים או קירות תומכים. הדו"ח ממליץ, להחזיר את החול החופי ולשחזר את ההגנה של פתרונות רכים בעזרת חומר ההגנה הטבעי של החוף - החול. פפאי טוען, כי תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון, הולכת הגז הטבעי בים, מתקני ההתפלה לאורך החוף, עלולים להחמיר את הבעיה ולהרוס את החופים והמצוקים.

"אם לא די בתהליכים הטבעיים, המכרסמים לאיטם בשלמות החופים והמצוקים", טוען פפאי, "דואגים בני האדם לזרז ולהחמיר במו ידיהם את הפגיעה".

המשרד לאיכות הסביבה מציע לשקם את המצוק על-ידי הזנת חול כפעולת תחזוקה שוטפת, ולא כפתרון חד-פעמי. המשרד טוען, כי קיימים מאגרים היכולים לספק את החול לשיקום חופי אשקלון, חול שהצטבר ליד שוברי גלים וחול תת-ימי בקרבת העיר.

הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת קיימה ביום רביעי האחרון ישיבה בנושא המצוק, על-פי יוזמה של ח"כ איציק כהן, תושב אשקלון. ראש העירייה, רוני מהצר, טען כי הוא מבקש למצוא פתרון מיידי למצוק, אך לדבריו גופים ממשלתיים או משרדי ממשלה זורקים את האחריות מאחד לשני. מהצרי ציין, כי השחיקה של המצוק, ההולך ומתפורר, מהווה סכנה ממשית. בסיכום הדיון הוחלט לממש את הצעת המשרד לאיכות הסביבה, למילוי שקי חול ותיקון לאורך כל המצוק. מהניסיון הציבורי בישראל, הממשלה והעירייה ימשיכו לדבר ולהתווכח, המומחים יחוו את דעתם, והמצוק ימשיך להדרדר. כן, גם הקבלנים וכרישי הנדל"ן ימשיכו להחריף את הבעיה.

צרו איתנו קשר *5988