לחדש את השיח האדריכלי

אני מוטרדת ביותר מהיעלמותו הכמעט מוחלטת של השיח האדריכלי מנוף ארצנו. וזאת בניגוד לאלה המוטרדים משטחיות האמירות הפוליטיות בשיח האדריכלי. לעיתים מתעורר נושא חדש/ישן באקדמיה או בארגוני האדריכלים, אך הנושאים נקודתיים, אין רצף פעילות מחקרית, אין תיאומים ואין תוכנית עבודה לשיתופי פעולה בין הארגונים השונים, ולכן השפעתם על הציבור הרחב מזערית.

קול האדריכלים אינו נשמע. מי שדן כיום בנושאים מהותיים הם הגופים הירוקים, שהקימו מחלקות אורבניות, תחבורתיות, חברתיות וכו', והם נושאי הדגל בתקשורת ובנציגויות בוועדות השונות, כמו למשל בוועדה לשמירת הסביבה החופית. כוונתם טובה, דרך פעולתם מצויינת, והם מגיעים לתוצאות.

הגופים הירוקים ממלאים ואקום שנוצר בשיח התרבותי-אדריכלי בארץ. בעבר, אדריכלים היו מובילי דעות, הכשרתם הרב תחומית העמידה אותם תמיד בצמתים של חשיבה תרבותית ויצירתיות רעיונית פורצות דרך. לאחרונה נפטר פיליפ ג'ונסון, אשר שימש קול פרובוקטיבי למדי בנושאים אדריכליים שונים.

בפרובינציה שלנו ישנן תהפוכות, אך אין מי שמוכן לשאת את הדגל, וזאת למרות שישנם בקהילה אדריכלים בשיעור קומה משכמם ומעלה, שיש להם מה לומר, ומקבלי ההחלטות במשק מצפים בצימאון לדברם ולתרומתם לחשיבה התרבותית הבונה את ארצנו הקטנטונת המחפשת את דרכה.

גם היום, אולי בסוף המיתון, כאשר גלגלי הכלכלה הם המניעים את החשיבה התרבותית במקום שהתהליך יהיה הפוך, שהתרבות תוביל, יש מקום לחיפוש אחרי האיזון האופטימלי בין תנופת פיתוח ובין שמירת ערכים לדורות הבאים.

החיפוש הוא אחרי התשובות לשאלות, שהן מהותה של הארכיטקטורה, וכתוצאה מכך הדיסציפלינות הכלכליות והחברתיות מחויבות גם הן לנקוט עמדה תרבותית המתייחסת לשיח האדריכלי.

לדוגמה: סגרגציה או אינטגרציה חברתית ברמה הארצית וברמה השכונתית; עיר היא מגוון של "מקומות", מהי משמעותם וכיצד יוצרים עיר; כפר/מושב/קיבוץ - האם יש להם זכויות קיום כמו שהם ומה השינויים הרצויים; מגע עיר-ים, שהיא סוגיה בין לאומית וים תיכונית; ערי שינה, אחת מטעויות המאה שעברה; ההתייחסות בין המגורים והתעסוקה; מהי המורשת לדורות הבאים בנושא המרחבים פתוחים והתשתית הפיסית והאקולוגית; סוגיות תחבורה, חניה והולכי רגל; מורשת ושימור היסטורי, פיסי, חברתי ותרבותי וכו'.

גופים ציבוריים רבים קמו, כל אחד מתמקד בנישה שלו. אך חסרה החשיבה הכוללת, שהיתה הכוח המאיץ של תוכנית 2020, ובפתח כבר מצלצלים הפעמונים לתוכנית רעיונית חדשה 2050. תמ"א 35, אשר תובא לאישור הממשלה בקרוב, כבר מדאיגה את המועצות האזוריות הטוענות, שצורת החיים הכפרית תיעלם מהנוף.

ובקיצור, מי אנחנו ולאן אנו הולכים? האם מוקם כאן כפר גלובלי קטן או קהילות ייחודיות? היכן הדיונים הפתוחים לציבור? היכן התקשורת, האמורה להציג בתוכניותיה את פני התרבות והכלכלה? היכן העיתונות הרחבה והמקצועית? במדינות נאורות הנושאים הנ"ל לא יורדים מסדר היום הציבורי.

אם לא יקום גוף ממשלתי שירכז את השיח האדריכלי, צריך לפחות שייווצר גוף מחקרי מרכזי וייעודי נאור, שידון בסוגיות הנ"ל ולא יבזבז את זמנו במאבקי כוחות בין המשרדים.

המטרה היא ליצור "כתובת", שתחולל כאן בחוגים המקצועיים חשיבה מחקרית מעמיקה בארכיטקטורה, שתחילתה לפחות תהיה משוחררת מלחצים ופוליטיקה. חשיבה אשר תתווה תוכנית וחזון ארוך טווח המותאם לערכים תרבותיים, חברתיים ופיסיים, תוך התחשבות מלאה במורשת שהיתה ושנשאיר לדורות הבאים.

השיח האדריכלי היום חייב ליצור את אבני היסוד לחזון המועדף ע"י אנשי התכנון, מקבלי ההחלטות והעם כולו. השקעה צנועה היום במחשבה וביישומה, תניב פירות תרבותיים, כלכליים וחברתיים משמעותיים בהמשך הדרך.

הכותבת היא יו"ר איגוד האדריכלים העצמאים.